הפטיטיס כרונית מסוג B
אבחון הפטיטיס B | טיפול בצהבת B כרונית | חיסון צהבת B כרונית
צהבת B כרונית שכיחה בעיקר בדרום-מזרח אסיה ואפריקה. מרבית החולים נותרים ללא כל תסמינים אך חלק מהחולים יפתחו תסמינים של דלקת מתמשכת של הכבד, כמו עייפות וחולשה. רבע מהחולים מפתחים תוך 20 שנה שחמת הכבד (מצב שבו רקמת הכבד הבריאה מוחלפת ברקמה צלקתית). בחלק קטן מהמקרים, ככל שמספר הצלקות גדל, הולכת ופוחתת יכולת התפקוד של הכבד עד שהוא כושל ודרך הריפוי היחידה היא השתלת כבד. אחוז קטן מתוכם מפתחים סרטן ראשוני של הכבד.
אבחנה
אבחון המחלה נעשה על ידי בדיקות דם. דלקת כבד, מכל סיבה שהיא, מאובחנת על ידי רמות גבוהות של אנזימי הכבד בנסיוב, למשל האנזים אלנין אמינוטרנספרזה. (ALT) אבחון הדבקה בנגיף ההפטיטיס B נעשה כאשר נוכחים נוגדנים כלפי הנגיף בנסיוב: נוגדן כנגד אנטיגן של שטח פני הנגיף anti-HBs, נוגדן כנגד אנטיגן הקשור לליבת הנגיף anti-HBc, ונוכחות אנטיגן של שטח פני הנגיף HBsAg . אצל אנשים שאובחנו כחולים בהפטיטיס B יש צורך בבדיקות דם נוספות כגון: אנטיגן e ובדיקת עומס נגיפי כמותי (PCR) לנגיף .
טיפול בצהבת B כרונית
במקרים רבים אין צורך בטיפול כלשהו שכן בהדבקה בבוגר מערכת החיסון לרוב מצליחה לנטרל ולסלק את הנגיף. במקרה של חולים שמפתחים הפטיטיס כרונית מסוג B טיפול אנטי ויראלי יינתן במטרה להביא לדיכוי בשכפול של הנגיף, להפחית את הנזק לכבד ולמנוע סיבוכים ארוכי טווח אך הוא איננו מביא לריפוי מלא.
לא כל החולים צריכים לקבל טיפול מידי. מקובל לערוך מעקב אחר התקדמות המחלה ולשקול את התחלת הטיפול בהתאם לפעילות הדלקת ונוכחות הצלקת. כיום קיימות שש תרופות אנטי-נגיפיות עיקריות, רובן יעילות ביותר וכולן הוכנסו לסל התרופות:
- פג-אינטרפרון (פגאסיס): תכשיר זה ניתן בזריקה תת-עורית אחת לשבוע למשך שנה. הטיפול אינו כרוך בהתפתחות של זנים עמידים, אך יתכנו תופעות לוואי מרובות.
- למיבודין (ZEFFIX)
- אדפוביר (הפסרה)
- אנטקביר (באראקלוד)
- טנופוביר (ויריאד)
- טלבווידין (סביבו)
למיבודין, אדפוביר, אנטקביר, טנופוביר, וטלבווידין כולן ניתנות לאורך שנים כטיפול פומי בטבליות, אין להן תופעות לוואי משמעותיות אולם המתן שלהן עלול להיות כרוך בהתפתחות של זנים עמידים (בעיקר למיבודין והפסרה).
חיסון צהבת B כרונית
החיסון יעיל ביותר במניעת זיהום בנגיף ההפטיטיס B, למעלה מ-95% מתחסנים. החיסון ניתן כשגרה לתינוקות במדינת ישראל (החל מ-1992) עם לידתם. החיסון בטוח ביותר.
בחולים עם זיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס B יש צורך במעקב קבוע (כל 6 חודשים) הכולל בדיקות דם, עומס נגיפי כמותי של הנגיף (PCR) ואולטרסאונד של הכבד.
לעיתים יש צורך בביצוע ביופסיה של הכבד - דיקור הכבד ולקיחת דגימה ממנו - על מנת לקבל מידע חשוב על מידת הפעילות הדלקתית ועל מידת הצלקת בכבד ולפני התחלת הטיפול אנטי נגיפי. היום ניתן להשתמש בחלק מהמקרים בבדיקת האלסטוגרפיה (פיברוסקאן) שהיא בדיקה לא פולשנית לצורך הערכת חומרת מחלת הכבד במקום ביופסית הכבד.
צהבת נגיפית מסוג D (הפטיטיס D)
חלק קטן מהחולים בהפטיטיס B כרונית עלולים להידבק גם בנגיף הפטיטיס נוסף - נגיף הפטיטיס D.
נגיף זה שכונה בעבר בשם נגיף דלתא, זקוק לנגיף הפטיטיס B כמעטפת חיצונית, על מנת שיוכל להדביק, ולכן רק חולים שנדבקו בנגיף ההפטיטיס B עלולים לחלות גם בהפטיטיס D. בדרך כלל המהלך קשה יותר עם סיכוי גבוה יותר לסיבוכי המחלה. הטיפול האנטי נגיפי היחיד הקיים היום לטיפול בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס D הוא: זריקות של פג-אינטרפרון.
