ניתוח לכריתה חלקית של הכבד
שם באנגלית: Hepatic Lobectomy/ Liver Resection
שכיחותו של סרטן הכבד עלתה בשנים האחרונות, ורבים נזקקים לניתוח כבד שבו כורתים את האונה השמאלית או הימנית שלו או חלק מהן. ניתן להסיר בניתוח תאי גידול שמקורם בסרטן ראשוני של תאי הכבד או בסרטן שניוני (גרורות של סרטן שמקורו באיברים אחרים), שקיים חשש כי ימשיכו להתפשט בגוף.
במקרים מסוימים לא ניתן לכרות את הגידול. למשל, כאשר הוא התפשט לכלי דם גדולים ואיברים סמוכים או מערב את דרכי המרה, או בשל שחמת הכבד (מצב שבו הרקמות שלו נהרסות ומוחלפות ברקמה צלקתית בשל מחלות כגון כבד שומני, הפטיטיס B או C ואלכוהוליזם).
כריתת גידול שפיר בכבד מומלצת רק כאשר הוא גורם לתסמינים משמעותיים (למשל לוחץ על איברים סמוכים) או כאשר קיים סיכון שיהפוך לממאיר.
לרקמות הכבד יש יכולת התחדשות (רגנרציה) ייחודית, ולכן לאחר הכריתה – אפילו של 70% ממנו – הכבד ישלים את נפחו, יתרפא ויתפקד באופן תקין; לרוב תוך 24 שעות תאיו יתחילו להתחלק מחדש, ובתוך חמישה-שישה שבועות הוא יחזור לגודלו המקורי.
איך מתבצעת כריתה חלקית של הכבד?
לאחר ההרדמה עובר המטופל לפרוסקופיה - החדרת צינור (לפרוסקופ) שבקצהו מצלמה דרך חתך בבטן העליונה. כך יכול המנתח לצפות בכבד על גבי מסך, להבין מה גודלו המדויק של הגידול ואם הוא אכן נתיח כפי שנצפה בהדמיות כגון סי-טי ו-MRI שעבר המטופל. כאמור, אם הגידול התפשט לכלי דם גדולים ואיברים סמוכים או שלח גרורות לאיברים מרוחקים, לא ניתן להסירו. מטרתה של הכריתה – של אונה שלמה או חלק ממנה – היא להסיר את הגידול בשלמותו.
ניתן לבצע כריתת כבד בשתי גישות: זעיר פולשנית (לפרוסקופית/ רובוטית) או בטנית. כאשר הגידול לא מערב כלי דם באזורו (מקומיים), וגודלו קטן מחמישה עד שבעה ס"מ, הוא ייכרת לרוב בגישה זעיר פולשנית; יבוצעו כחמישה חתכים בגודל חמישה עד 15 מ"מ בבטן העליונה שדרכם יוכנסו, בנוסף למצלמה, המכשור הניתוחי ומעין שרוולים שקוטרם חמישה עד 15 מ"מ; באמצעותם הבטן מנופחת בפחמן דו-חמצני כדי ליצור חלל עבודה בין דופן הבטן לאיברים הפנימיים. בשלב הבא ייקבעו גבולות הכריתה, ואז ייכרתו הגידול ובלוטות הלימפה הסמוכות לו בשל החשש שגם הן נגועות, ויוצאו בשקית סטרילית שמוחדרת דרך חתך (בגודל כחמישה ס"מ) באזור האגן. לאחרונה החלו לבצע את הניתוח הלפרוסקופי בשיבא באמצעות הפעלת זרועות רובוטיות, כך שהפעולה נעשית בדיוק גבוה ביותר.
אם הגידול בכבד גדול יותר מחמישה עד שבעה ס"מ ומערב כלי דם מקומיים – הוא ייכרת בגישה בטנית; ייעשה חתך בגודל כ-20 ס"מ לרוחב הבטן (אשר כולל את דופן השרירים), היא תיפתח, ויבוצעו אותן פעולות ניתוחיות שתוארו בגישה הזעיר פולשנית.
בשתי הגישות הניתוחיות, רקמות הכבד שנכרתו נשלחות לבדיקה פתולוגית (שתשובותיה מתקבלות מידית) כדי לקבוע אם השוליים שלהן נגועים ואם יש צורך להרחיב את אזור הכריתה. ובסיום, במידת הצורך מוחדרים למטופל נקזים לאזור הניתוח כדי לנקז עודפי נוזלים, הוא מחובר לקתטר, הפחמן הדו-חמצני נשאב מהבטן והיא נשטפת בתמיסה סטרילית. לאחר מכן החתכים נתפרים או מהודקים במהדקים כירורגיים ונחבשים.
כמה זמן אורך הניתוח?
בגישה בטנית: ארבע עד שש שעות, ובגישה זעיר פולשנית: שש שעות בממוצע. תלוי גם במיקום הגידול ובהיקף הכריתה.
מה משך האשפוז?
שבוע-שבועיים.
איך מרגישים אחרי הניתוח?
בימים שלאחר הניתוח המטופלים עשויים לסבול מחולשה וכאבים (שניתן להפחיתם במשככים). אך בגישה הזעיר פולשנית הם פחותים משמעותית כיוון שהחיתוכים לא כוללים את דופן שרירי הבטן והגוף לא עובר טראומה. ולכן בגישה זו ההחלמה מהירה ונמשכת ימים ספורים בלבד.
מה שיעור ההצלחה?
מרבית החולים עוברים כריתת גידול מלאה ומתאוששים ממנה. הריפוי מהסרטן תלוי במקורו (ראשוני או שניוני) ובאגרסיביות שלו. יש לציין כי הטיפול שהוכח כטוב והיעיל ביותר לסרטן הכבד הוא כריתת הגידול בתוספת כימותרפיה.
מהם הסיבוכים האפשריים?
לשני סוגי הניתוחים עלולים להתלוות סיבוכים כגון זיהומים באזור הניתוח (אך בגישה זעיר פולשנית הסיכון להם פוחת משמעותית), דימומים ממערכת העיכול, פגיעה עצבית ופגיעה באיברים בחלל הבטן, ודלף של נוזלי מרה. בנוסף, כשני אחוזים מהמנותחים נמצאים בסיכון לתמותה בשל כריתה נרחבת שגורמת לכשל חריף של הכבד.
הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח
- יש לשטוף את אזור הניתוח במים ובסבון מדי יום (רצוי כפעמיים) עד להחלמתו
- מומלץ לקחת חופשת מחלה של כחודש
- מומלץ להימנע מפעילות פיזית מאומצת ומיחסי מין במשך שישה עד שמונה שבועות
- מומלץ להימנע מנהיגה אם סובלים מתשישות
- יש להגיע לביקורת במחלקה כירורגית ב' לאחר כשבועיים
מתי לפנות לרופא?
- כאבים או אודם באזור הניתוח
- הקאות
- קוצר נשימה
- חוסר תיאבון
- חום מעל 38 מעלות
- צהבת
- דימומים ממערכת העיכול
למה לבצע את הניתוח בשיבא?
מחלקה כירורגית ב' בשיבא מתמחה בניתוחי כבד ולבלב, ובעשר השנים האחרונות בוצעו בה מאות ניתוחים כאלו, גם מורכבים ביותר. לאחרונה גם הצטרף אליה ד"ר עדו נחמני, מהמנתחים המובילים בתחום הכבד. בנוסף, ההחלטה אם לבצע כריתת כבד מתקבלת בישיבה רב-תחומית - שכוללת אונקולוגים, רדיולוגים, פתולוגים וכירורגים ובשיתוף המטופל. ולאחר הניתוח - הצוות הרפואי ממשיך לעקוב אחר המטופל שנים רבות ומלווה אותו לאורך כל הדרך.
