שפיכה מוקדמת

מאת: ד"ר אריאל כהן-ארקין

אחת ההפרעות הנפוצות ביותר בתפקוד המיני בקרב גברים בכל הגילים היא שפיכה מוקדמת (לפי מחקרים, היא מופיעה אצל כ-30%-40% מהם לפחות לתקופה קצרה). מדובר בהפרעה שבה קשה לשלוט בעיתוי האורגזמה והשפיכה מגיעה לאחר גירוי קצר בלבד; היא מתרחשת עם הכניסה לנרתיק או זמן קצר אחריה ולעתים עוד לפני כן. לאורך זמן היא עשויה לעורר אי סיפוק ותסכול בין בני הזוג/ פרטנרים. לעתים היא מעוררת מתח וכעס, פוגעת במוטיבציה לקיים יחסי מין ואף מחלחלת לרבדים נוספים בזוגיות וביחסים הבין-אישיים.

השפיכה המוקדמת יכולה להיות ראשונית או משנית. שפיכה מוקדמת ראשונית לרוב נגרמת מקושי ישיר בשליטה ומוכרת לגבר כבר מניסיונותיו המיניים הראשונים (ולעתים אף באוננות). שפיכה מוקדמת משנית מופיעה כתוצר של בעיה אחרת. למשל, בעיה פיזית (לדוגמה כזאת הנגרמת מסוכרת, פגיעה בחוט השדרה או כימותרפיה), נפשית (לדוגמה חרדה, לחץ ומתח) או זוגית (לדוגמה מתח בין בני הזוג או כאבים של בת הזוג ביחסי המין).  

הטיפול בשפיכה מוקדמת הוא מורכב וצריך להינתן על ידי אנשי מקצוע אשר עברו הכשרה ייעודית בתחום, דוגמת רופאים מומחים בהפרעות בתפקוד המיני ומטפלים מיניים (סקסולוגים המוכרים על ידי האגודה הישראלית לטיפול מיני – איט"ם). טרם הטיפול הגבר צריך לעבור אבחון בהיבט הפסיכולוגי, פיזיולוגי, רפואי, חברתי וזוגי. לאחר האבחון קיימים שלושה מענים מרכזיים. כדי להגיע לתוצאה מרבית לרוב מומלץ לשלב בין כלל הטיפולים או חלקם. שס"ק – המרכז לבריאות מינית בשיבא מציע שירות רב-תחומי לאבחון וטיפול בשפיכה מוקדמת על מגוון היבטיה:

המענה הרפואי

המענה הרפואי לשפיכה מוקדמת משלב תרופות שמעכבות את הספיגה החוזרת של המוליך העצבי סרוטונין במוח, שבין השאר אחראי על הנאה מינית. מחקרים רבים שעוסקים בהבנת מנגנוני השפיכה מראים כי תרופות מקבוצת ה-SSRI's (מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין), נוגדות דיכאון במקור, יעילות בעיכובה. נמצא כי בכ-70% מהמקרים אשר מטופלים בתרופות אלו זמן השפיכה מואט משמעותית.

המענה הפיזיו-סקסולוגי

המענה הפיזיו-סקסולוגי לשפיכה מוקדמת מקנה שליטה במנגנוני השפיכה במוח. זאת באמצעות פיתוח קשיבות לסימני הגוף טרם הופעת נקודת האל-חזור, תרגולי Start-stop (אימון התנהגותי) וחיזוק שרירי רצפת האגן.  

המענה הפסיכו-זוגי-סקסולוגי

המענה הפסיכו-זוגי-סקסולוגי לשפיכה מוקדמת מאתר את גורמי המתח האישי ו/או הזוגי ומסייע להפחיתם באמצעות תהליך טיפולי אישי ו/או זוגי. שיתוף הפעולה של בן/ בת הזוג הוא מרכיב קריטי בהצלחת הטיפול.