היחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית והתנהגותית

הזדקנות האוכלוסייה הובילה לעלייה בשכיחותן של מחלות נוירופסיכיאטריות - אלצהיימר, פרקינסון, דיכאון, מחלות כלי דם של המוח ועוד. במחלות אלו קיימים מרכיבים קוגניטיביים (ירידה בזיכרון, בקשב, בריכוז ובהתמצאות), רגשיים (מצב רוח ירוד, דיכאון, חרדה, אדישות) והתנהגותיים (אי שקט, תוקפנות, מחשבות שווא, הזיות). שינויים רגשיים-התנהגותיים מופיעים  אצל יותר מ 90% מהחולים במחלות אלו, וגורמים סבל משמעותי עבור החולים ובני משפחותיהם.

האבחון והטיפול בחולים נופל לעיתים קרובות בין הכיסאות מכמה סיבות: העדר אבחון או אבחון שגוי; חוסר זמינות של מומחיות קלינית ספציפית; הימנעות של חולים ובני משפחותיהם מלהיות מזוהים עם בעיות פסיכיאטריות; חוסר אחידות בגישה האבחונית והטיפולית של המטפלים בחולים, המגיעים מתחומים שונים -נוירולוגיה, גריאטריה, פסיכיאטריה.

היחידה הקוגניטיבית התנהגותית, הכוללת צוות רב-תחומי של פסיכיאטרים, נוירולוגים, גריאטרים ופסיכולוגים, מספקת גישה טיפולית אינטגרטיבית. כך, היא מעניקה אבחון וטיפול מוקדמים ומדויקים יותר, ומשפרת משמעותית את איכות החיים של החולים ושל בני משפחותיהם.

היחידה מציעה מענה במספר תחומים:
1. גישה רב-תחומית להפרעות קוגניטביות רגשיות והתנהגותיות בהקשר של זקנה ומחלות ניווניות של המוח.
2. אבחון מוקדם ומעקב אחר אנשים א-סימפטומטים הנמצאים בסיכון, כמו צאצאים של חולי דמנציה, חולי סוכרת, דיכאון בגיל זיקנה ועוד.
3. נגישות להשתתפות במחקרים הבוחנים תרופות חדישות לטיפול בדמנציה ובשינויים רגשיים-התנהגותיים בהקשר של הזדקנות ודמנציה.
4. תמיכה, הסברה וליווי למשפחות החולים.

למי זה מתאים?

• אנשים בוגרים הסובלים מהפרעות קוגניטיביות שונות, כמו שכחה, בלבול, קשיים בזכירת מילים ובעיות בקשב ובריכוז הקשורים בהזדקנות.
• אנשים בני 65 ומעלה הסובלים משינויים במצב הרוח, משינויים בהתנהגות, מחרדה, או מהפרעות שינה, על רקע הזדקנות או מחלות של המוח (אלצהיימר, סוגים אחרים של דמנציה, פרקינסון, מצבים לאחר אירועים מוחיים וכד').
• בני משפחה של חולים המעוניינים בתמיכה וליווי.
• אנשים הנמצאים בסיכון לדמנציה ומעוניינים במעקב.
• מטופלים שהיו מאושפזים באחת ממחלקות בית החולים בעקבות מצב בלבולי חריף ושוחררו עם צורך במעקב אחר מצבם הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגותי.

איך בודקים?

האבחון הראשוני נעשה באמצעות ראיון רפואי, בדיקה גופנית והערכה קוגניטיבית. הרופא משוחח גם עם קרוב של המטופל לצורך קבלת נתונים נוספים/ משלימים או נתונים שהחולה עצמו אינו מודע להם או מתקשה למסור אותם. לאחר מכן המטופל נשלח להערכות נוספות - בדיקות דם, הדמיה של המוח, אבחון נוירופסיכולוגי – בהתאם לצורך.

איך מטפלים?

הטיפול בשינויים הרגשיים וההתנהגותיים יכול להיות תרופתי או לא תרופתי, בהתאם לאבחנה ולמצבו של המטופל. אנו עושים מאמצים לדחות ולהימנע ככל שניתן מטיפולים תרופתיים, ומעודדים התערבויות לא תרופתיות, כמו טיפול בשיחות, פעילות גופנית והדרכת המשפחה להתנהלות נכונה מול המטופל.

הטיפול בהפרעות הקוגניטיביות כולל טיפול תרופתי מתאים והתערבויות, כמו אימון קוגניטיבי והדרכת מערכת התמך (משפחה, בעיקר) להתנהלות אופטימלית מול המטופל. כיוון שהמחלות שאנו מטפלים בהן משפיעות על המשפחה ומערכת התמך באופן משמעותי, אנו רואים בתמיכה ובליווי של המשפחה חלק בלתי נפרד מן הטיפול.

מטופלים שמעוניינים בכך יכולים להשתתף במחקרים על טיפולים חדשים, תוך מעקב וליווי אינטנסיביים אחר יעילותם של הטיפולים ותופעות הלוואי.