רפואה סינית

מאת: אביב מסינגר 

הרפואה הסינית היא רפואה טבעית בת למעלה מ-3000 שנה המבוססת על הפילוסופיה הסינית של הטאואיזם והיא הרפואה המקובלת מאז ועד ימינו ברחבי מזרח אסיה: בסין, יפן, קוריאה, טייוואן, ומקומות נוספים.

בבסיסה של הרפואה הסינית עומדים מספר עקרונות חשובים:

1. מושג ה-Qi (צ'י)- אשר מתייחס ל"אנרגיית" הגוף, לכוח החיות, כוח החיים, והוא למעשה הבסיס לאבחנה ולטיפול. מטרת הטיפול הסיני היא לעורר את פעילותו של אותו כוח ולנתב אותו לקראת בריאות.

2. איזון בין Yin ובין Yang - מושג בסיסי בפילוסופיה הסינית, אשר מתאר את התופעות בעולם כמערכת גומלין בין שני כוחות מנוגדים, המשלימים זה את זה.  ה- Yin מאפיין את הפן החומרי של החיים, ומאופיין בתכונות של קור, חושך, לילה, חורף וחוסר תנועה. ניתן לדמות אותו יותר למים. האיכות השנייה, Yang, מתארת תנועה, חום, קיץ, יום, מהירות, וניתן לדמות אותה לאש.
מטרת הטיפול הסיני הוא לאזן בין שני המאפיינים הללו. איזון נכון בין ה- Yin וה-Yang אצל אדם יוביל לבריאות ולתפקוד מיטבי. חוסר איזון מוביל למחלה.

3.   הפיזיולוגיה הסינית -מתארת בצורה מפורטת את תפקודי האיברים השונים, ואת תפקודי החומרים השונים בגוף (דם, נוזלים, מוח, מח עצם, ואחרים). ככלל ניתן לומר שתפקידי האיברים בראייה הסינית חופפים כמעט לחלוטין לתפקידים שלהם בראייה הקונבנציונאלית. בנוסף לתפקידים המוכרים הנ"ל, הרפואה הסינית מכירה בתפקודים "אנרגטיים" יותר, הקשורים לרגשות, להשפעה על חומרים פנימיים, לכיוונים בתוך הגוף ולקשרים בין האיברים השונים.

4. נקודות הדיקור והמרידיאנים - הרפואה הסינית משתמשת ברשת של "תעלות", בהן זורם ה-Qi (צ'י) בגוף. רשת זו דומה ברעיון שלה למחזור הדם, וגם בה יש כיווני זרימה, יש "תחנות" וצמתים ותפקודים ייחודיים לרשת. ה"תעלות" הללו נקראות "מרידיאנים". על המרידיאנים זוהו עם הזמן "נקודות הצטברות", מקומות בהם ה-Qi מצטבר, והן בעלות יכולת השפעה רבה על גוף האדם. הנקודות הללו משמשות כנקודות אבחון וטיפול, ומפעילים אותן בדיקור, בלחיצה, בחימום ובשיטות נוספות.

איך מאבחנים ברפואה הסינית?

האבחנה ברפואה הסינית נשענת על תשאול ועל בדיקת סימנים.

התשאול הוא בירור מקיף ומפורט של התלונה העיקרית ושל מצבו הכללי של המטופל. בתשאול נבחנים, בין היתר, גם מצב הערנות או החולשה של האדם, איכות השינה, מחזור חודשי אצל אישה ומצב המערכות בגוף (מערכת העיכול, הנשימה, העור, שלד שרירים, שתן, גניקולוגיה וכו').

האבחנה מתבססת גם על בדיקת סימנים, כשהראשיים שבהם הם בדיקות לשון ודופק. בדיקת הלשון היא יחסית פשוטה, ונחשבת מאוד אמינה. הלשון נותן מידע חשוב על האיברים הפנימיים. בדיקת הדופק היא מורכבת יותר, ודורשת מיומנות וניסיון רב. קצב הדופק הוא רק מדד אחד אשר נבדק, וחוץ ממנו נבחנות גם איכויות שונות, כמו מלאות, עוצמה, עומק ומיקום הדופק. בדיקת הדופק נעשית בשלושה מיקומים בכל כף יד, ובעומקים שונים. כל מיקום וכל עומק מתייחסים לאיבר אחר ברפואה הסינית, ומטפל מנוסה יכול להפיק ממנו מידע רב.

בשיטות טיפול מתקדמות של הרפואה הסינית, כמו למשל ברפואה היפנית, (שהחלה להתפתח באופן עצמאי בסביבות המאה השישית לספירה) יש שימוש גם באבחנת בטן, אשר גם היא נחשבת אמינה מאוד, ופשוטה יחסית ליישום. לכל אזור בבטן יש ייצוג מסוים, הן לאיברים והן למצב הכללי של האדם מבחינת Qi, יין ויאנג, זרימת דם, ומצב האיברים הפנימיים.  

שיטות הטיפול ברפואה הסינית

שיטות הטיפול הן: דיקור, צמחי המרפא, טווינא (עיסוי רפואי סיני) והתזונה הסינית. כל אחת משיטות הטיפול עומדת בפני עצמה, וביכולתה לטפל בבעיות רבות ומגוונות. שילוב השיטות באותו הטיפול מוביל לתוצאות טובות יותר, התאמה מרבית בין הטיפול ומצבו של המטופל , ומענה למגוון רחב יותר של בעיות.
הטיפול במרפאה מורכב בד"כ משיטת טיפול אחת לפחות, ולעיתים מופעלות כל שיטות הטיפול של הרפואה הסינית, על פי מצב המטופל/ת. לרוב הדיקור הוא שיטת הטיפול העיקרית, אליו מתווספות השיטות האחרות.