הדרכה על הזרקה עצמית של קלקסן

קלקסן היא תרופה נוגדת קרישה שניתנת בהזרקה. כדי להצליח בטיפול בה יש ליישם כמה עקרונות:

1.    לשמור על ניקיון והיגיינה.
2.    לשמור על טכניקה סטרילית למניעת זיהום.
3.    להקפיד על שלבי הביצוע.
4.    להקפיד על מתן יומיומי (לפי הנחיית הרופא/ה המטפל/ת).
5.    לזהות תקלות ולטפל בהן (ראו בהמשך).
6.    להשתמש נכון במידע ובמשאבים מהקהילה.

סדר הפעולות להזרקת קלקסן

1. לשטוף ידיים במים וסבון ולייבש במגבת אישית נקייה.

2. להכין את הציוד (מזרק קלקסן + ספוגית אלכוהול) ולבדוק את המינון הנדרש ותוקף התרופה. יש לשים לב שהמזרק במינון שקבע/ה הרופא/ה (קלקסן קיים בחמישה מינונים).

3. מיקום ההזרקה: ההזרקה מתבצעת כאשר המטופל/ת שוכב/ת או יושב/ת. יש להזריק ברקמה התת-עורית בצדי הבטן בלבד ולשנות את צד ההזרקה לסירוגין. שימו לב: אין להזריק לתוך השרירים/ זרועות הידיים/ רגליים. 

4. הכנת המזרק: יש לסובב ולמשוך בעדינות את המכסה המגן על המחט. אין צורך להוציא את האוויר. כעת המזרק מוכן לשימוש.

5. ההזרקה:

• לחטא את אזור ההזרקה בחומר חיטוי (אלכוהול 70% + כלורהקסידין 0.5%). 
• לאחוז בקפל עור עם האגודל והאצבע המורה.
• להחזיק את המזרק ב-90 מעלות ולהחדיר את מלוא המחט בצורה אנכית לתוך קפל העור.
• להזריק לאט את כל תכולת המזרק תוך החזקת קפל העור.
• בסיום ההזרקה להוציא את המחט, לחטא את אזור ההזרקה ולא לעסות אותו.

דגשים חשובים:

• הקלקסן צריך להיות בטמפרטורת החדר ולכן אין לאחסנו במקרר.
• יש להזריק בשעה קבועה.

זיהוי תקלות וטיפול בהן 

הסטריליות נהרסה: לזרוק את המזרק לפח ולא להשתמש בו.
תאריך התפוגה פג: להחזיר את המזרק לבית המרקחת. 
כאב, רגישות ואודם באזור ההזרקה: לפנות בהקדם לאח/ות בקהילה ולא להזריק באזור.
תופעות לוואי (כגון פריחה וסחרחורות): לפנות לרופא/ה המטפל/ת.
סימנים (כגון כתמים כחולים על העור, דם בשתן, חתך מדמם זמן רב או דימום מהחניכיים): לפנות מיד לרופא/ה המטפל/ת או אחר/ת ולא להזריק את התרופה.