תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

למה לעשות חיסון בוסטר נגד קורונה?

פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, עונה לטענה נגד הירידה בחיסוניות והצורך בחיסון שלישי

הטענה כי החיסונים נגד קורונה אינם מובילים לתוצאות הרצויות אינה מדויקת בלשון המעטה ומתעלמת מעובדה חשובה ביותר: לכל חיסון נדרש זמן עד שהמדע והרפואה יידעו לומר באיזה מינון ובאיזו תדירות יש לתת אותו כדי להשיג את מרב היעילות ובאופן בטוח.

כשהתחלנו, למשל, לחסן ילדים נגד אבעבועות רוח, ראינו שחיסון אחד אינו מספיק כדי למגר את המחלה ועם הזמן הוחלט לתת חיסון נוסף. במקרה של הפטיטיס B, נדרשים שלושה חיסונים כדי למנוע מחלה. ונגד שפעת אנו מתחסנים מדי שנה, בין השאר בשל הצורך להתאים את החיסון לזנים החדשים שמתפתחים.

קורונה הוא נגיף חדש, ואנו לומדים אותו כל הזמן ותוך כדי תנועה. למשל, למדנו שלאחר כחצי שנה מהחיסון נגד קורונה יש עלייה בתחלואה הנובעת מירידה בחיסוניות וקיים לפיכך צורך במתן מנת דחף (בוסטר). למסקנה זו הגענו עם הזמן, כשראינו שמי שחוסן מוקדם יותר השנה, בינואר 2021, נטה יותר לחלות מאשר מי שחוסן מאוחר יותר. עדויות לכך מתקבלות גם מבריטניה שבה החיסון השני ניתן שלושה חודשים לאחר החיסון הראשון, ולפיכך מערכת החיסון עדיין פעילה ויעילה גם במניעת הידבקויות.  

גם אם היעילות מעט יותר נמוכה במקרה של זן דלתא, היא עדיין גבוהה ועומדת על כ-85 אחוז. מנתונים ראשונים שיש בידינו על חיסון בני נוער בישראל, עולה כי יעילותו במניעת הדבקה עומדת על כ-90 אחוז.

נתונים ראשוניים על יעילות המנה השלישית בקרב אנשים בני 60 ומעלה מצביעים על מניעת מחלה קשה ואשפוזים. בנוסף, במסגרת מחקר שנערך בשיבא מצאנו כי חיסון שלישי בקרב מדוכאי חיסון העלה את רמת הנוגדנים מכ20%-30% לכ-70%-90% לאחר החיסון השלישי.
 

פרופ' גליה רהב
פרופ' גליה רהב. עד כה חוסנו נגד קורונה יותר מארבעה ביליון איש ברחבי העולם


אל לנו לשכוח את התקופה היפה, גם אם נמשכה חודשים ספורים, שבה ישראל הייתה פתוחה לגמרי, ללא מגבלות וללא סגרים. תקופה זו התאפשרה אך ורק בזכות החיסונים.

מנגד, את ההשפעות של אי-התחסנות אני רואה מדי יום בקליניקה. רק לאחרונה חוברה בשיבא אישה בת 48 שלא התחסנה למכשיר אקמו לאחר שחלתה בקורונה ומצבה הידרדר. אישה נוספת שלא התחסנה נפגעה קשה מהקורונה וזקוקה כעת להשתלת ריאות.

מי שטוען שגם מתחסנים נדבקים, צריך לזכור שהסיכון של מחוסנים לחלות באורח קשה הוא נמוך באופן משמעותי מאשר בקרב לא מחוסנים.

אנו בשעת חירום, ולכן נדרשת אסטרטגיה המבוססת על ניהול סיכונים. עד כה חוסנו נגד קורונה יותר מארבעה ביליון איש ברחבי העולם ואנו נוכחים לדעת כי החיסון בטוח ותופעות הלוואי אינן משמעותיות – על אחת כמה וכמה בהשוואה להגנה המצוינת שהחיסון מעניק מפני תחלואה קשה.

הקורונה תלווה אותנו עוד זמן רב ועלינו ללמוד איך לחיות לצידה באופן בטוח ובמינימום פגיעה בבריאות, בחינוך ובכלכלה. כדי לעשות זאת, עלינו בעיקר להגדיל את שיעור המתחסנים.