יש לי שפעת. או קורונה

איך ניתן להבדיל בין שפעת לבין קורונה או מחלת חורף אחרת? פרופ' גדי סגל, ראש רשות ההוראה, מנהל מחלקת אשפוזי בית בשיבא, עם התשובות.

אפשר לדעת אם יש לי קורונה או שפעת בלי בדיקה?

"על סמך הסימפטומים בלבד קשה מאוד להבדיל בין שתי המחלות, משום שלשתיהן יש תסמינים דומים. במקרה של מחלת חום עם סימפטומים של כאבי שרירים ותסמינים של מערכת הנשימה, מומלץ מאוד לשלול קורונה על ידי בדיקה ביתית".

ואם שללנו קורונה, איך נדע שזו אכן שפעת ושלא מדובר למשל בסטרפטוקוק?

"במחלות חיידקיות, ובניגוד למחלות ויראליות, הסימפטומים יהיו ממוקדים יותר סביב איבר מסוים. במקרה של דלקת גרון חיידקית כמו סטרפטוקוקוס, המחלה תגרום לכאבי גרון עזים, בדיקת גרון תראה לרוב תפליט מוגלתי על השקדים והתנפחות של בלוטות הלימפה הצוואריות. מחלת השפעת פחות גורמת לסימפטומים מקומיים אלא מפושטים יותר, כמו כאבי שרירים בכל הגוף, חולשה כללית, עייפות וכאבי ראש".

אילו סיבוכים עלולה להביא איתה מחלת השפעת?

"מקורה של השפעת הוא מנגיף ה-'Influenza', שכדרכם של נגיפים בדרכי הנשימה העליונה, מחליש את מנגנוני החיסון במערכת הנשימתית ומאפשר לחיידקים לחדור ולהתפתח. לכן שפעת עלולה בהמשך להוביל למחלות חיידקיות קשות, בעיקר בקרב אנשים עם מערכת חיסונית חלשה: תינוקות רכים, קשישים, אנשים הסובלים מכשל חיסוני (למשל אנשים המקבלים טיפולים נגד סרטן) ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות  כמו מחלת הריאות COPD ומחלות לב. סיבוך עשוי להוביל לבעיות נשימתיות חמורות, לאשפוזים ואף לסכנת חיים.
 
"חשוב לדעת", מוסיף פרופ' סגל, "שבגיל המבוגר, גם מחלה לא חמורה במיוחד יכולה לגרום לנסיגה תפקודית. לכן, גם שפעת עשויה להשפיע על יכולת הניידות של קשישים ולפגוע קשות בעצמאותם גם אחרי שהמחלה עצמה חולפת".

אז איך נשמרים ולא נדבקים? התשובה מורכבת מעט

"ההידבקות במחלת השפעת היא בהדבקה טיפתית ולא רק על ידי שיעול או עיטוש. גם כשאדם נושם ונושף החוצה, הוא מוציא מגופו תרסיס של מיליארדי מיקרו טיפות המרחפות באוויר.
"חשוב להבין: אותן טיפות צפות באוויר המון זמן. גם כשמחליטים לא להיכנס למעלית כי בדיוק עולה בה מישהו שנראה חולה, זה לא בהכרח יעזור. אפילו אם חולה שפעת היה בה חצי שעה קודם, עדיין אפשר להידבק".

אז גם אם נגן על עצמנו יש סיכוי שנידבק?

"ממש כמו עם הקורונה: יש כאלה שנדבקים וכאלה שלא, כאלה שלא פיתחו סימפטומים, כאלו שחלו בצורה קלה, וכאלה שחלו בצורה קשה. גם החיסון נגד השפעת עובד בצורה דומה: מטרתו העיקרית היא לא בהכרח למנוע הדבקה אלא למנוע תחלואה קשה של המחלה. קשה לדעת מי יידבק ומי לא. מאחורי זה עומדים פקטורים רבים, החל מכמות הנגיפים שאותו אדם נחשף אליהם לפני כן, חוזקת המערכת החיסונית שלו ועוד.

ועדיין, איך נצמצם את הסיכוי להידבק?

"לאנשים הנמצאים בקבוצות סיכון מומלץ לשהות כמה שפחות במקומות הומי אדם סגורים וצפופים, ואם כן, כדאי מאוד לחבוש מסיכה כירורגית".

כידוע, מסיבת החורף לא מסתיימת בקורונה ושפעת. פרופ' סגל מונה חמישה נגיפים נוספים הנקראים גם "פאנל נגיפי החורף". 
"מדובר בחמישה נגיפים נשימתיים (Parainfluenza, RSV, Adeno virus, Rhinovirusu, ו-hMPV) השכיחים מאוד בעונה הקרה, עקב היחלשות טבעית של מערכת החיסון ושהייה בחדרים אטומים ומחוממים. 

"המחלות הוויראליות האלה פותחות שער למחלות דלקתיות נוספות, כמו דלקת ריאות חיידקית ומחלות של דרכי הנשימה העליונות, דלקת של הגתות (סינוסיטיס) או התפרצות חיידק הסטרפטוקוק. הסיבה: וירוסים אלה פוגעים בריריות של מערכת הנשימה ובמנגנונים הבסיסיים של מערכת החיסון שנועדו למנוע חדירה של חיידקים למערכת. כך, הסיכוי שמחלה חיידקית תתפתח בעקבות מחלה ויראלית גבוה יותר".

פרופ' סגל מציין גורם נוסף: "בכל פעם שהתנאים הפיזיקליים קיצוניים, בין אם מדובר בחום קיצוני או קור קיצוני, אנשים רבים הסובלים ממחלות כרוניות, נוטים לצאת בזמן זה מאיזון ולכן רואים גם יותר החמרה במחלות כרוניות של לב וריאה".

ומה לגבי אופן הטיפול? מתי מומלץ פשוט לנוח בבית? מתי כדאי בכל זאת ללכת לרופא? ומתי יש למהר למיון?

"כל עוד רק מציק קצת בגרון, יש מעט חולשה, עייפות, כאבי שרירים וחום לא גבוה במיוחד, אפשר לנוח בבית ולראות אם המצב משתפר בחלוף יומיים שלושה. אם מופיעים תסמינים חריגים כמו כאבי גרון עזים (שאינם מאפשרים לאכול או לשתות), חום גבוה במיוחד (שלא יורד גם אחרי תרופות מורידות חום), ליווי של פריחה, שינויים בלחץ הדם, או מחלות כרוניות היוצאות מאיזון – מומלץ ללכת לרופא או לפנות למוקד. 
לגבי פנייה למיון, בעיקר בחורף, העומס גדול והסכנה להידבקות מנגיפים וחיידקים גבוהה, ולכן יש לראות בזה מוצא אחרון: ללכת רק אם מדובר בתסמינים קשים במיוחד וקיים חשש לסכנת חיים".