קדחת השחת

מאת: פרופ' ננסי אגמון-לוין

שם בעברית: קדחת השחת

שם באנגלית: Hay Fever

עונת האביב-קיץ בישראל מתאפיינת בפריחה עשירה של עצים, צמחים, דשאים ופרחים. עבור רובנו זו סיבה מצוינת לצאת לטייל. אך כמיליון ישראלים, ילדים ומבוגרים, סובלים בעונה זו מאירועים חוזרים של נזלת מימית שקופה, גודש באף, התעטשויות, גרד באף, בעיניים, בחך, בלוע ובאוזניים, ודלקת אלרגית של רירית האף (רקמה רכה ועדינה שנמצאת בחלל האף ומצפה את רכיביו. הבלוטות שנמצאות בה הן אלו שמפרישות את הנזלת) וגם של ריריות העין, החך והלוע.  

קל לחשוב שמדובר ב"הצטננות מזגנים" או ב"וירוסים וחיידקים של הקיץ", אך זוהי קדחת השחת (מחלה שידועה גם בשם נזלת אלרגית עונתית). היא מתפתחת בעקבות רגישות לאלרגנים ששכיחים באביב-קיץ: אבקנים של עצים, דשא ועשבים.

העצים העיקריים מעוררי האלרגיה מסוף פברואר ועד מאי הם: ברוש, ערער, זית, אלון, אלה, פקאן. ממאי ועד סוף הקיץ צמחים מעוררי אלרגיה עיקריים הם הדגניים (שיבולי בר כמו איטן, דורה, סיסנית וציבורת ההרים), דשאים, עשביית פרא ועצים כגון ירבוז, לחך, כף-אווז, סרפד, מלוח, מלחית אשונה, אקליפטוס וכתלית יהודה. צמח אלרגני שאופייני לתקופת הסתיו הוא לענה (שיבא).

בעונת האביב יכולה להתפתח גם רגישות לקרדית אבק הבית (יצורים מיקרוסקופיים שנפוצים כל השנה אך חוגגים לקראת פסח, עם יציאתם מהארונות שעוברים ניקיונות).

מחלות אלרגיות שמערבות את דרכי הנשימה נעשות יותר ויותר שכיחות בעולם המערבי (בין השאר בשל שינוי באורח החיים והעלייה בזיהום האוויר), וההתחממות הגלובלית רק מחמירה את המצב. היא הופכת את עונות הפריחה לארוכות וקשות יותר וגורמת לצמחים מעוררי אלרגיה לנדוד לאזורי מחייה חדשים. במקביל, התמעטות המשקעים גורמת למדבור מואץ באזורים שבשולי המדבר (כגון באר שבע), מה שמגביר את סופות החול ויכול לפגוע בדרכי הנשימה של הנוטים לאלרגיה.

חשוב לדעת שקדחת השחת, כמו שאר המחלות האלרגיות, יכולה לפרוץ בכל גיל, ורבים אינם יודעים שהם סובלים ממנה ושניתן לאבחן אותה ולטפל בה. בינתיים, הכנו לרגישים שבכם (הנוטים לאלרגיות, בייחוד באביב-קיץ) כמה טיפים להתמודדות עמה:

דעו את האויב: עם הופעת התסמינים יש לפנות לרופא/ת המשפחה כדי לבדוק אם הם נובעים מאלרגיה או מסיבה אחרת (למשל הצטננות על רקע זיהומי). אם עולה חשד לאלרגיה, צריכה להינתן הפניה לבדיקה במרפאה לאלרגיה. שם מתבצעים תבחיני עור שמסווגים את הגורמים האלרגניים (אם מדובר באבקנים שונים או באלרגנים שמקורם בבעלי חיים, מזון, עובש ואבק). באמצעותם ניתן לדעת אם אלרגן מסוים (או יותר) גורם לאלרגיה ולהפחית את החשיפה אליו עד כמה שניתן. כך גם ניתן לבחור את המקום לטייל בו (שלא כולל את האלרגן הבעייתי) או לקחת טיפול מונע לפני הטיול, ובכל זאת ליהנות מעונת הפריחה.

טפלו בו נכון: כאמור, רבים חושבים שהם סובלים מהצטננות, לא פונים לרופא/ה, ונוטלים תרופות נוגדות גודש ללא מרשם (תרסיסי אף או כדורים), כאלו שלא מומלץ להשתמש בהן ברצף מעל חמישה ימים. בטווח המיידי הן מקלות, אך בהמשך הן יכולות לגרום לשימוש יתר ולגודש תמידי ולהזיק לרירית האף (מחלה ששמה ריניטיס מדיקמנטוזה).

לכן, יש לאבחן את קדחת השחת ומומלץ לטפל בתסמיניה בתרופות מקבוצת האנטי־היסטמינים (נוגדי אלרגיה) שמשפיעות 24 שעות (ניתן לקחתן בתרסיסי אף או בכדורים), או בתרסיסי אף סטרואידיים (שמטרתם להפחית או למנוע את הדלקת ברירית האף ואת הקושי לנשום דרכו), או בשילוב של שניהם. שילוב זה מומלץ על ידי האיגודים המקצועיים בארץ ובעולם, כגון האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, האקדמיה האמריקאית לאסתמה אלרגית ואימונולוגיה (AAAAI) והאיגוד העולמי לאלרגיה (WAO). 

ניתן ליטול את התרופות הללו תקופתית (למשל רק בעונת האביב-קיץ) או לאורך כל השנה (הן מאושרות לשימוש ממושך). בכל אופן יש להיוועץ באלרגולוג/ית לגבי משך השימוש.

לחולים שסובלים מקדחת השחת חמורה, שתסמיניה לא חולפים עם התרופות שהוזכרו לעיל, ניתן לתת טיפול חיסוני (אימונותרפיה לאלרגיה). בטיפול זה מזריקים את האלרגן הבעייתי במינון הולך וגדל (בזריקות תת-עוריות לזרוע), בתחילה אחת לשבוע (במשך ארבעה עד שישה חודשים) ולאחר מכן אחת לחודש (במשך שלוש עד שבע שנים). החשיפה ההדרגתית והמבוקרת לאלרגן גורמת למערכת החיסון להכיר אותו טוב יותר ולהפחית את רגישותה אליו. על כך יעידו גם מטופלים רבים שקיבלו טיפול חיסוני ביחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה בשיבא.