קדחת הדנגי

שם באנגלית: Dengue fever

קדחת דנגי היא מחלה נגיפית שמקורה בעקיצת נקבת היתוש Aedes aegypti. היא נחשבת למחלה הנפוצה ביותר בעולם המועברת בעקיצת יתוש. ארגון הבריאות העולמי אומד את מספר הנפגעים ממנה בכ-100 מיליון איש בשנה. 

מהם התסמינים?

כחמישה עד עשרה ימים לאחר עקיצת היתוש יכולה להופיע מחלת חום קשה המלווה בכאבי ראש עזים, בכאבי פרקים ושרירים ולעתים בתחושה קשה כי העצמות נשברות מכאב (ולכן אחד השמות שלה הוא breakbone fever או בעברית - הקדחת שוברת העצמות). החום נמשך כשבועיים,
ובמחצית מהמקרים, לקראת סיום החום מופיעה פריחה מגרדת מאוד עלהגוף העמידה בפני תכשירים נוגדי גרד ונמשכת 42-24 שעות. את המחלה מלווים חוסר תיאבון בולט ותשישות קשה. תחושה זו נמשכת לעתים אף שבועות אחרי שירד החום.

איפה פוגשים את היתושה?

המחלה שכיחה מאוד במזרח אסיה, באיים הקריביים (למשל, בקובה) ובארצות אמריקה הלטינית

רוב הישראלים שחלו במחלה הם מטיילים שחזרו מנסיעה למזרח אסיה, בעיקר מתאילנד ומהודו. למרות שרוב הזיהומים מקורם בהודו, במחלת הדנגי דווקא תאילנד היא המובילה, בעיקר האיים בדרום-מזרח תאילנד כמו קוסמוי וקופנגן. באיים שבחלק הדרום-מערבי, פוקט וקופי-פי, יש תחלואה מסוג זה אך מועטה יותר.

ממה להיזהר?

יתושי הדנגי מתרבים יותר עם סיום עונת הגשמים. מקווי המים הנותרים אחרי הגשם מהווים מקום דגירה טוב ליתושים, ולכן בעונה זו עולה הסיכון לתחלואה בדנגי. עם זאת, היתושים אינם פעילים באזורים גבוהים ולכן טיולים בגבהים שמעל 2,000 מטר מפחיתים את הסיכון. חשוב למרוח תכשיר נגד יתושים בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות אחרהצהרים המאוחרות, שהן שעות השיא של פעילות יתושים אלה.
 

חובבת תיירים

בספרות הרפואית של תחילת שנותה-80 של המאה ה-20 כמעט שלא היו דיווחים על מחלה זו בקרב מטיילים, אבל מאז אנו עדים לדיווחים על מאות מקרים במטיילים שחזרו מארצות טרופיות ובהם מטיילים ישראלים רבים. אנו מוצאים כי הדנגי מהווה את הסיבה השניה בשכיחותה בארץ לאשפוז לאחר נסיעה (מלריה היא הגורם הראשון.)

במחלה זו חולים המטיילים הישראלים יותר בהשוואה למטיילים מערביים אחרים, ושכיחות הדנגי בין הישראלים החוזרים חולים לאחר טיול  בארצות אלה, היא פי שלושה מאשר השכיחות המדווחת בין המטיילים המערביים האחרים (הנתונים נלקחו מתוךמערכת דיווח בין-לאומית על תחלוא תמטיילים הנקראת Geo Sentinel ומנוהלת על ידי המרכז לבקרת מחלות של ארה”ב בשיתוף עם האיגוד הבין-לאומי לרפואת מטיילים).

קדחת הדנגי היא מחלת תיירים קלאסית. היא אינה פוגעת רק בתרמילאים, במטיילים או בעובדים המגיעים לאזורים נידחים שתנאי החיים בהם קשים, נחשפים אליה גם תיירים הלנים במלונות 5 כוכבים ותיירים לזמן קצר. הסיבה לכך היא שהיתוש המעביר את נגיף הדנגי חי באזורים עירוניים ויכול לדגור בשלוליות מים קטנות ביותר. הוא נמצא למשל באגרטלים שהונחו ליד מצבות בבתי קברות ועוקץ בשעות היום כך שההגנה
מפניו קשה יותר (לעומת יתוש המלריה העוקץ רק בלילה.)

כבר נדבקתי, מה הסיכוי שאדבק שוב?

נגיף הדנגי כולל ארבעהזנים (הממוספרים מ-1 עד 4). מכיוו ןשהחיסון מזן אחד אינו תקף לגבי זן אחר, הרי שאם באזור החשיפה הראשונה מצויים זנים נוספים, נותרה בעינה סכנת ההדבקה בדנגי.יתרה מכך, יש הטוענים כי חשיפה חוזרת לדנגי אף מעלה את הסיכוי למחלה קשה יותר, מחלה שיש בה משום סכנת חיים והיא “קדחת דנגי מדממת” (Dengue Hemorrhagic Fever).

הכי טוב למנוע

משנת 2024 יש חיסון נגד קדחת הדנגי, והוא ניתן במרפאת המטיילים בשיבא, מדובר בחיסון חי־מוחלש שמגן מפני ארבעת הזנים של הנגיף והוא נקרא קיודנגה (Qdenga).