צילום אוטופלאורסנס
צילום אוטופלאורסנס מאפשר לזהות מחלות רשתית ולעקוב אחר התפתחותן. כך הוא נעשה
שם באנגלית: Autofluorescence (FAF)
מהו צילום אוטופלאורסנס ולאילו מצבים הוא מיועד?
צילום אוטופלאורסנס מתבסס על נוכחות חומרים פלואורסצנטיים בעין. העיקרי שבהם הוא ליפופוסין (צבען שהוא תוצר פירוק של תאי דם), שנמצא ברשתית ובשכבה שנמצאת מתחתיה ששמה אפיתליום של פיגמנט הרשתית (שבה נמצאים קולטני האור, הרכיבים החשובים ביותר לתפקוד הרשתית). במהלך הצילום מאירים את העין באור כחול או ירוק (לפי סוג המצלמה); כמות ליפופוסין תקינה תגרום להחזר של אור (זריחה) מהרקמה, וירידה בכמותו (למשל בשל חסימת כלי דם על ידי צלקת או דימום) תתבטא באזור כהה בצילום.
כך הצילום מאפשר לזהות מחלות רשתית ולעקוב אחר התפתחותן, כגון: ניוון מקולרי של הגיל (נמ"ג) (בצורתו היבשה), מחלות רשתית תורשתיות כגון רטיניטיס פיגמנטוזה (מחלת עיניים ניוונית של הרשתית) ומחלות דגנרטיביות (ניווניות) שפוגעות בעיניים. בנוסף ניתן לזהות נזק שנגרם לרשתית מתרופות כגון הידרוקסיכלורוקווין (פלקווניל), מחלות של הכורואיד (השכבה הדמית שמתחת לרשתית), והצטברות דרוזן (משקעים) בעצב הראייה.
איך הוא נעשה?
הצילום מתבצע בישיבה. הנבדק מצמיד את עיניו לעינית המצלמה, ולעתים רואה פלאש. נדרשת הזלפת טיפות להרחבת אישונים כדי לקבל תמונות איכותיות של הרשתית.
איך מתכוננים אליו?
- מצטיידים בהפניה מרופא עיניים, טופס התחייבות מקופת החולים (טופס 17) ות"ז.
- אם מרכיבים עדשות מגע מצטיידים בחומר ניקוי שלהן.
- מומלץ להגיע עם מלווה בשל הזלפת הטיפות.
כמה זמן הוא נמשך?
זמן השהות במרפאה כולל הצילום הוא כשעתיים (הצילום עצמו נמשך עד חמש דקות).
מהם הסיכונים?
אין.
איך מרגישים אחרי?
מדובר בבדיקה שאינה כואבת ואינה פולשנית. ייתכנו טשטוש ראייה (בעיקר לקרוב) וסינוור לרחוק עקב הזלפת הטיפות.
הנחיות התנהגות לאחר מכן
אין לנהוג במשך כארבע שעות ויש להיעזר במלווה בשל הזלפת הטיפות.
איך מקבלים תשובה?
ניתן לקבל תמונות ללא פענוח בעת הבדיקה ויש להראותן לרופא המפנה.
למה לעשות את הצילום דווקא בשיבא?
מכון הדמיה עיניים עובד עם שלוש מצלמות מתקדמות – TOPCON, CLARUS ZEISS, ו-SPECTRALIS HEIDELBERG – שבאמצעותן ניתן לבצע צילומי אוטופלאורסנס בהגדלה גדולה מאוד ולספק תמונות רחבות. במצלמת TOPCON ניתן לבצע צילומים בהגדלות של 50-20 מעלות וכך לזהות במדויק פתולוגיות בעצב הראייה, למשל במחלות נוירולוגיות ובגלאוקומה. במקביל ניתן לבצע צילומי FA וצילום צבע. במצלמת CLARUS ZEISS ניתן לאבחן ממצאים בהיקף הרשתית, כגון נקודת חן (נבוס) ומלנומה תוך-עינית (כשעובייה של הנקודה עולה על שני מילימטרים קיים חשד למלנומה ונדרש טיפול מיידי). במקביל ניתן לבצע צילומי FA וצילום צבע. במצלמת SPECTRALIS HEIDELBERG ניתן לבצע צילומים של מרכז הרשתית והיקפה. במקביל ניתן לבצע צילומי FA, צילומיOCT /OCTA ו-ICG ולעשות מתאם בין הממצאים.