סחרחורת

שם באנגלית: Vertigo/ Dizziness

מהי סחרחורת וכיצד היא נגרמת?

סחרחורת לרוב מתוארת על ידי מטופלים כתחושת שיוט, הרגשה שהעולם זז או מסתובב, אי נוחות של הגוף במרחב, כבדות ראש המלווה בקשיי ריכוז, ותחושת קדם-עילפון.

 לרוב סחרחורת נגרמת מבעיה באוזן הפנימית בחלק של המערכת הווסטיבולרית או בשל בעיה מוחית בעיקר באזור הגומה האחורית של המוח.

המערכת הווסטיבולרית היא איבר חישה קטן אך חשוב ביותר אשר ממוקם באוזן הפנימית. המערכת מורכבת מחמישה חיישני תנועה שבאמצעותם היא חשה בתאוצה ובתאוטה של תנועות הראש ובכוח הכבידה. בתגובה לתחושות אלו היא שומרת על שיווי המשקל, יציבות המבט בעת תנועה ותחושת הגוף במרחב.

לרוב הסיבה לפגיעה במערכת הווסטיבולרית היא על רקע ויראלי או על רקע של הפרעה מכנית. אם הפגיעה היא במוח עצמו, היא יכולה לנבוע ממגוון של סיבות החל משיבוש באופן עיבוד המידע הווסטיבולרי במוח (מעין חוסר כיול של המערכת) ועד לשבץ או גידול. ייתכנו בעיות נוספות כמו אספקת דם לא מספקת למוח (למשל בשל ירידה בלחץ הדם ובעיות לב), הפרעה נפשית, אפילפסיה, התייבשות או תרופות שמשפיעות על המוח.  

הזדקנות המערכת הווסטיבולרית היא עוד גורם משמעותי לירידה בתפקודה. עם העלייה בגיל פוחתת רגישות חיישני התנועה, ולכן מבוגרים רבים סובלים מחוסר שיווי משקל, סחרחורות, נפילות ופגיעה משמעותית בתפקוד היומיומי, ברווחה הנפשית ובאיכות החיים.

גורמים נפוצים נוספים שפוגעים במערכת הווסטיבולרית: טראומה/ חבלה (למשל עקב תאונת דרכים), מומים, סיבוכי ניתוחים באוזניים והשתחררות ספונטנית של אבניני האוזן "קריסטלים" (גבישי סידן שנמצאים באוזן הפנימית).

מהם התסמינים?

סחרחורת שנובעת מפגיעה במערכת הווסטיבולרית נחלקת לשני סוגים עיקריים (בהתאם למקור ההפרעה בה): ורטיגו ודיזינס.

סחרחורת מסוג ורטיגו נחווית כתנועה סיבובית/ סחרור, בעוד סחרחורת מסוג דיזינס נחווית יותר כשיוט וחוסר יציבות, ריחוף באוויר, ציפה במים או ערפול מוחי.

תסמינים עיקריים נוספים של פגיעה במערכת הווסטיבולרית הם חוסר שיווי משקל בעמידה או בהליכה עד כדי נפילה, בחילות והקאות. במקרים רבים יתלוו לכל אלו גם פחד, חרדה ואובדן ריכוז.

איך מאבחנים?

אבחון מקור הסחרחורת מתחיל בראיון מקיף עם המטופל/ת. אחריו מבצעים בדיקה גופנית להערכת תגובות מוחיות שיכולות לעורר סחרחורת (בדיקה אוקולומוטורית) ובדיקת תפקוד בסיסי של המערכת הווסטיבולרית שבה בוחנים את תנועת גלגלי העיניים ושיווי המשקל בהתאם לגירויים שונים. במידת הצורך מתבצעות בדיקות תנוחה לאבחון וטיפול בוורטיגו תנוחתי (הפרעה של ה"קריסטלים").

נוסף על כך, ניתן לבצע בדיקות עזר במעבדה להערכת תפקוד המערכת הווסטיבולרית, כגון בדיקת VHIT, בדיקת וידאוניסטגמוגרפיה (VNG) ובדיקת פוטנציאלים מעוררים (VEMP). לעתים נדרשות גם בדיקת שמיעה ובדיקות הדמיה (/CT MRI מוח) לשלילת גורמים מוחיים שעלולים להוביל לסחרחורת.

במעבדה, בניגוד לבדיקה קלינית בלבד, ניתן לבדוק באופן ממוחשב ומדויק את החיישנים השונים של המערכת:

בדיקת VHIT – מרכיבים משקפיים קטנים שבהם יש מצלמה העוקבת אחר תנועת גלגלי העיניים וחיישן תנועה למעקב אחר תנועת הראש. יש להביט במטרה הנמצאת ממול, והבודק/ת מזיז את ראש הנבדק/ת בתנועה קטנה אך מהירה.

בדיקה זו מאפשרת הערכה מדויקת של תפקוד שלוש התעלות הקשתיות של המערכת הווסטיבולרית שחשות את התאוצה הזוויתית של הראש.

בדיקת VNG – בדיקה זו נחלקת לשניים: 1. בדיקת תנועות גלגלי העיניים בהתאם לגירויים ראייתיים, כלומר הערכה ממוחשבת של תפקודים מוחיים אשר תפקוד לקוי שלהם עלול לגרום לסחרחורת. 2. בדיקת תנועת גלגלי העיניים בהתאם לגירוי תרמי (חום וקור לסירוגין) של האוזן, לבחינת התפקוד של התעלה הצדית של המערכת הווסטיבולרית. בבדיקה מזרימים אוויר או מים חמימים וקרירים לאוזן ובהתאם למידת התפקוד של האוזן הפנימית מופיעה תנועת עיניים (ניסטגמוס) והנבדק חש מסוחרר. סחרחורת זו חולפת מיד לאחר תום הבדיקה.

בדיקת VEMP – בבדיקה זו בודקים פעילות חשמלית משרירי הצוואר או העיניים כתגובה לגירוי האיברים האוטולוטיים של המערכת הווסטיבולרית. איברים אלו הם החיישנים שלנו לתאוצה ישרה.  
בבדיקה מניחים אלקטרודות על שריר הסטרנוקלידומסטואיד של הצוואר או על שרירי העיניים מתחת לעפעף התחתון. הנבדק/ת מרכיב/ה אוזניות ומשמיעים רעש הנשמע כרצף של "קליק". הפעילות מהשרירים הרלוונטים נרשמת. בהתאם לסף הגירוי ומידת הסימטריה בתגובה נקבעת מידת התפקוד של האיברים האוטוליטיים.

כיצד מטפלים?

קיימות מגוון שיטות טיפול בסחרחורת, חוסר שיווי משקל ותסמינים נוספים שנובעים מהפרעה וסטיבולרית. השיטה העיקרית היא שיקום וסטיבולרי – טיפול פיזיותרפי שנועד לחזק את התפקוד הווסטיבולרי וללמד את המוח להסתמך באופן יעיל יותר על חושים נוספים כמו מערכת הראייה והתחושה הפרופריוספטיבית (תחושת מצב של הגוף).

השיקום כולל תרגילים לצמצום הרגישות לתנועה, תרגילי שיווי משקל ושיפור ההליכה והיציבה. ובנוסף תרגילים לחיזוק המערכת הווסטיבולרית המבוססים על תרגילים הכולליםתנועות ראש תוך מיקוד מבט על מטרה. תחילה במצבים פשוטים כמו ישיבה ומתקדמים בהדרגה לתרגול בעמידה ובהליכה.

השיקום מתבצע על ידי רופאי אף-אוזן-גרון ופיזיותרפיסטים וסטיבולרים ומתבצע באופן הטוב ביותר כאשר מתקיים ביניהם שיתוף פעולה, כפי שקורה במרכז הווסטיבולרי בשיבא.

עם התקדמותו של השיקום המטופלים יכולים לבצע את רוב התרגילים עצמאית, בבית או בחוץ, בזמנם החופשי.

 מדובר בטיפול מבוסס מחקרית שמקנה ידע ויכולת עצמאית לנהל את התסמינים. מומלץ להתחילו מוקדם, בסמוך להתפתחות  ההפרעה הווסטיבולרית.

למה לטפל בהפרעה דווקא בשיבא?

בשיבא פועל מרכז וסטיבולרי ראשון מסוגו בישראל אשר עוסק בסחרחורות והפרעות בשיווי המשקל – אבחון, טיפול, מחקר והוראה – ומוביל בתחומו בארץ ובעולם. במרכז מתבצעות בדיקות מעבדה מתקדמות במכשור חדשני, וניתן מענה למטופלים מהשלב האקוטי של ההפרעה ועד לסיום השיקום.

במרכז הווסטיבולרי בשיבא עובדים בשיתוף פעולה הדוק רופאי אף-אוזן-גרון ופיזיותרפיסטים וסטיבולרים לטיפול מקיף ומיטבי.

הפעילות במרכז כוללת מחקר שנעשה עצמאית וגם בשיתוף פעולה עם חוקרים ומרכזים רפואיים מובילים בעולם, והדרכות של אנשי רפואה.