ניתוח קונכיות האף
ניתוח לקונכיות האף נדרש כאשר הן מוגדלות וחוסמות את זרימת האוויר. כיצד הוא מתבצע ואיך צריך להתכונן אליו?
שם באנגלית: Turbinoplasty
מהו ניתוח קונכיות האף?
קונכיות האף (שידועות גם בשם טורבינות) הן מדפי עצם הבולטים מהדופן הצדי של האף ומצופים רירית. הן ממוקמות בשני צדי האף, בכל אחד מהנחיריים. תפקידן להוביל את האוויר הנכנס לאף בנתיב הרצוי כדי שיזרום לריאות ולהוסיף לו לחות כך שיתחמם כנדרש ויסונן ממזהמים כגון חיידקים ונגיפים.
כאשר הקונכיות גדלות מדי ומתנפחות – בשל תהליכים כגון דלקת כרונית, אלרגיה ושימוש מוגזם בטיפות שמכווצות את רירית האף – הנחיריים עלולים להיחסם. אם טיפול שמרני (כגון אנטי-היסטמינים, תרסיסים עם סטרואידים ומי מלח לשטיפת האף, אשר עשויים לצמצם את נפח הקונכיות) לא עוזר, נדרש ניתוח להקטנת הקונכיות בהיקף כזה או אחר. מטרתו לאפשר זרימה טובה יותר של האוויר דרך האף.
לעתים חסימת דרכי האוויר מוחמרת עקב הפרעות נוספות במבנה האף כמו סטיית מחיצת האף. במקרים אלו עשוי להתבצע ניתוח משולב – להקטנת הקונכיות וליישור המחיצה.
כיצד הוא נעשה?
ההליך כולו מתרחש בתוך האף, דרך הנחיריים, לא משנה את צורת האף ולא גורם לצלקות על הפנים. לאחר שהמטופל מורדם (הרדמה כללית או מקומית), המנתח נכנס דרך הנחיר עם המכשור, שכולל אנדוסקופ – צינור זעיר שבקצהו מצלמה אשר משדרת את תמונת פנים האף אל מסך. כך הוא יכול לצפות באזור הניתוח ובפעולותיו. פעולות אלו עשויות להיות בין השאר צריבת הרקמות של הקונכיות (מה שתורם לכיווצן) וכריתת חלקים מהן.
בשל תפקידן החשוב של הקונכיות בהעברת האוויר לאף ולריאות ובתהליך הנשימה, ברוב המקרים רק חלקן ינותחו (יש שלושה זוגות של קונכיות בכל צד של האף). המנתח יחליט מבעוד מעוד (לאחר בדיקה אנדוסקופית אבחונית של האף) כמה קונכיות צריך להקטין ובאיזו שיטה. זאת בהתאם לגודל הקונכיות ומידת הפרעתן לנשימה.
בסיום הפעולות הניתוחיות מוכנסות חבישות אף פנימיות (לרוב נמסות) לכל נחיר כדי לקבע את רקמת האף במקומה ולמנוע דימום והיווצרות רקמת צלקת, ובקצה האף מונחת תחבושת קטנה (החבישות מוצאות למחרת והתחבושת מוחלפת בעת הצורך).
איך מתכוננים לניתוח?
- עוברים בדיקה אנדוסקופית של האף שבוחנת את מצב הקונכיות ואם קיימים גורמים נוספים שחוסמים את זרימת האוויר אל חלל האף וממנו, כגון סטיית מחיצה, פוליפים, שקד שלישי מוגדל או חולשת סחוסי האף.
- כעשרה ימים לפני הניתוח מפסיקים ליטול תרופות מדללות דם כגון אספירין (בהתייעצות עם הרופא/ה המטפל/ת).
- ערב לפני הניתוח מקבלים תרופות בהתאם להמלצת המרדים או רופא המחלקה.
- צמים שמונה שעות.
- מסירים לק, תכשיטים ותותבים (כגון שיניים ועדשות מגע) ומוסרים לבני המשפחה.
- חותמים על הסכמה לניתוח.
כמה זמן נמשך הניתוח?
חצי שעה עד שעה.
מה משך האשפוז?
יום (חשוב שיהיה מלווה לשחרור).
איך מרגישים אחריו?
ייתכנו הפרשות ודימומים קלים מהאף (התחבושת שבקצה האף צפויה להיספג בדם והאחיות מחליפות אותה), כאבים שניתן לטפל בהם במשככים, קושי לנשום דרך האף, כאב ראש מתון וחולשה. לרוב מדובר בתופעות קלות שחולפות לאחר כמה ימים. לעתים חשים חסימה אפית בשל בצקת וקרישי דם באף, אשר מתפנים ממנו בצורת הפרשה ורודה במשך כעשרה ימים.
מה שיעור ההצלחה?
בכ-70% מהמקרים הקונכיות מוקטנות בהצלחה, מה שפותח את החסימה האפית, משפר את זרימת האוויר ומפחית את קשיי הנשימה.
מהם הסיבוכים האפשריים?
הסיבוכים נדירים וכוללים:
- זיהום באף.
- דימום חריף מהאף, בעיקר אם הקונכיות נכרתו. יכול להופיע גם כמה ימים לאחר הניתוח ואם הוא משמעותי מחייב פנייה למיון.
- תסמונת האף הריק: מצב שמתרחש עקב כריתה נרחבת מדי של הקונכיות, שבו רקמות האף מתייבשות, תחושת מעבר האוויר נפגעת או נעלמת, וחוש הריח פוחת. לרוב זהו מצב בלתי הפיך שמוקל חלקית בטיפול מקומי.
- הפחתה זמנית או קבועה בתחושה בשיניים הקדמיות-עליונות ו/או שינוי זמני או קבוע בצבען.
- שינויים קוסמטיים (שניתן לתקן בניתוח פלסטי), כגון מראה אף לא אחיד או גשר אף עקום (שקיעה של קצה האף או מרכזו).
- הידבקויות באף בשל חסימתו בבצקת וקרישי דם. לעתים נדרש ניתוח להסרתן.
הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח
- נחים במשך כשבוע.
- לעתים רחוקות צריך ליטול אנטיביוטיקה ותרופות מעודדות קרישה.
- במשך שבוע-שבועיים (ולעתים אף חודש) מתעטשים בפה פתוח ונמנעים מפעילות גופנית/ מאומצת, הרמת משקל כבד, חשיפה לשמש וחום כבד (כולל מקלחת חמה) וצריכת מאכלים ומשקאות חמים, קינוח האף בחוזקה ופעולות נוספות שעלולות לגרום ללחץ על הפנים או לנפילה.
- מבצעים שטיפות מי מלח יסודיות לאף כמה פעמים ביום כדי לזרז את פינוי הבצקת וקרישי הדם ולהפחית את הסיכון להידבקויות.
- מגיעים לביקורת במרפאת אא"ג לאחר כשבוע כדי לעבור ניקוי של האף באמצעות אנדוסקופ ותחת אלחוש מקומי. לאחר כחודשיים מגיעים לביקורת נוספת.
מתי לפנות לרופא?
- דימום חריג מהאף, שנמשך יותר מכמה דקות
- חום מעל 38 מעלות
- כאב גובר או כזה שלא מגיב למשככים
- דליפה בלתי פוסקת של נוזל צלול מהאף
- הפרשה ירוקה עם ריח רע מהאף
