ניתוח לפתיחת חסימה בדרכי הדמעות

שם באנגלית: Dacryocystorhinostomy (DCR)

מהו ניתוח לפתיחת חסימה בדרכי הדמעות (DCR)?

חסימה בדרכי הדמעות היא מצב שבו הדמעות לא מתנקזות דרך האף, מצטברות בעין וזולגות מחוץ לה (דמעת יתר). לעתים הדמעות המצטברות גם מזדהמות וגורמות להפרשות צמיגיות או מוגלתיות בעין ולנפיחות וכאבים בזווית העין הפנימית. במצב תקין הדמעות מנוקזות דרך שני פתחים זעירים אל צינוריות בעפעף העליון והתחתון, המתחברות לשק הדמעות, ומתרוקנות דרך תעלת הדמעות לתוך חלל האף.

החסימה בדרכי הדמעות, ששכיחותה גוברת עם הגיל, יכולה להיווצר בכל חלק של מערכת הדמעות אך לרוב נוצרת במעבר שבין שק הדמעות לתעלת הדמעות. הסיבות להיווצרותה יכולות להיות דלקת עיניים חריפה, שימוש כרוני בטיפות עיניים, חבלה/ אבן במערכת הדמעות.

כאשר קיימת חסימה מלאה בשק הדמעות, שאינה מאפשרת לדמעות להתנקז דרך תעלת הדמעות אל תוך האף, הטיפול המקובל הוא ניתוח לפתיחתה.  

כיצד הוא נעשה?

קיימות שתי גישות עיקריות, חיצונית ופנימית, לביצועו של הניתוח. בשתיהן מחברים את שק הדמעות לחלל האף, דרך פתח קטן בעצם האף (המפרידה בין שק הדמעות לאף), כך שהדמעות מצליחות להתנקז שוב אל האף.

בגישה החיצונית נעשה חתך באורך כשני סנטימטרים בעור שלצד האף, וכך חושפים את שק הדמעות, פותחים פתח בעצם האף (מנקבים אותה), ודרכו תופרים את שק הדמעות לרירית האף. בסיום, החתך הניתוחי נתפר ונחבש. הגישה הפנימית נעשית דרך חלל האף וללא חתך בעור; באמצעותה מחדירים לנחיר מכשור ניתוחי שכולל אנדוסקופ (צינור זעיר שבקצהו מצלמה אשר משדרת תמונות למסך, לעיני המנתח), ובאמצעותו מסירים פיסה מעצם האף (פותחים בה פתח). כך יוצרים מעקף שמחבר את שק הדמעות לרירית האף במיקום שנמצא מעל החסימה. היתרון המשמעותי בגישה הפנימית: אין חתך חיצוני בעור ולא נותרת כל צלקת בצד האף. לכן היא פופולרית יותר בקרב נשים, צעירים וכאלו המרכיבים משקפיים, אשר מעדיפים להימנע מצלקת זו. מכיוון שהניתוח בגישה זו נעשה בהרדמה מלאה הוא לא מתאים למטופלים עם רקע רפואי מורכב. הם יכולים לעבור ניתוח בגישה החיצונית אשר נעשה בהרדמה מקומית.

לעתים, בסיום הניתוח, משחילים צינורית סיליקון דקיקה דרך הפתח החדש כדי שלא ייחסם בתהליך הריפוי וההצטלקות, והיא מוצאת לאחר חודש עד שישה חודשים. במקרים שבהם נוצרה חסימה עליונה במערכת ניקוז הדמעות (בתעלות העדינות שבעפעף העליון והתחתון), למשל בשל נזק כימי/ כווייה, תושאר צינורית זכוכית קבועה שמשמשת למעבר הדמעות מהעין לחלל האף.

איך מתכוננים לניתוח?

• עשרה ימים לפני מעדכנים את הרופא בתרופות ותוספים שניטלים דרך קבע. לעתים צריך להפסיק ליטול מדללי דם ותרופות שמקשות על קרישת הדם.
• עוברים בדיקות דם (ספירה, תפקודי קרישה וכליות), אק"ג, צילום חזה, ובדיקה מקיפה של העיניים שבין השאר בוחנת את הראייה בכל עין ואת מצב שק הדמעות.
• צמים שש שעות (בשלוש השעות הראשונות ניתן לשתות מים).
• מומלץ להפסיק לעשן שישה עד שמונה שבועות לפני הניתוח.

כמה זמן נמשך ניתוח לפתיחת חסימה בדרכי הדמעות?

כשעה.

מה משך האשפוז?

לרוב משתחררים באותו יום או למחרת בבוקר.

איך מרגישים אחריו?

בימים הראשונים ייתכנו נפיחות קלה ודמם תת-עורי באזור העפעפיים (בייחוד לאחר ניתוח בגישה החיצונית), דמם קל מהאף, תחושה של גודש באף וכאבים שניתן לטפל בהם במשככים. בנוסף, לאחר ניתוח בגישה החיצונית ייתכן שיהיה קשה להרכיב משקפיים במשך שבוע-שבועיים בשל רגישות באזור האף.

מה שיעור ההצלחה?

הניתוח מצליח לפתוח את החסימה בכ-90% מהמקרים וכך מפחית את התסמינים או מונע אותם.

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים נדירים וכוללים שטף דם סביב העין ובפצע הניתוחי, פתיחת הפצע הניתוחי, דימום מוגבר מהאף ומהגרון, זיהום, והצטלקות האזור המנותח עד כדי חסימה מחודשת של דרכי הדמעות.

הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

• ביומיים הראשונים אוכלים מזון רך ופושר ונמנעים משתיית משקאות חמים.
• רוחצים פנים ועיניים במים וסבון כבר למחרת הניתוח.
• במשך שבועיים נמנעים מפעילות מאומצת, הרמת חפצים כבדים, חשיפה לשמש, ספורט, שחייה, שפשוף העיניים וקינוח האף.
• מטפטפים טיפות עיניים אנטיביוטיות במשך חודש.
• לאחר ניתוח בגישה הפנימית משתמשים בתרסיס מי מלח ארבע פעמים ביום במשך חודש כדי לסייע לריפוי רירית האף.
• לאחר ניתוח בגישה החיצונית מורחים משחה אנטיביוטית באזור החתך כדי למנוע זיהום ומגיעים למרפאת אא"ג להסרת התפרים לאחר כשבוע.
• אם צינורית הסיליקון יוצאת מהפינה הפנימית של העין, ניתן להדביקה לצד האף (אסור לחתוך או למשוך אותה), ויש ליידע בכך את המנתח.
• לאחר חודש מגיעים למרפאת דרכי דמעות להוצאת צינורית הסיליקון (פעולה שנמשכת כמה שניות ואינה גורמת לכאבים).

מתי לפנות לרופא?

• פתיחת הפצע הניתוחי
• דימום חריג
• חום מעל 38 מעלות

קראו על ההכנה לפני ניתוח ילדים 

>> חזרה לעמוד ניתוחי אף, אוזן גרון במבוגרים

>> חזרה למחלקת אף, אוזן גרון וניתוחי ראש וצוואר