ניתוח לכריתת ראש הלבלב (וויפל)
שם באנגלית: Whipple Operation
מטרתו של ניתוח וויפל היא להסיר גידולים ממאירים או שפירים בראש הלבלב (וגם בתריסריון ובחלק הסופי של דרכי המרה). ניתוח זה נקרא על שמו של המנתח האמריקאי אלן אולדפת'ר וויפל, שהיה הראשון שביצע אותו (ב-1934).
סרטן הלבלב, ששכיחותו עלתה בעשור האחרון, נחשב לקטלני ביותר שכן הוא אגרסיבי, מתקדם בקצב מהיר ונותר שקט די הרבה זמן. לכן לרוב הוא מאובחן בשלב מאוחר - כשהוא כבר מפושט לעבר כלי דם גדולים או איברים אחרים וקשה להסירו בניתוח (ואז רק חמישה אחוזים מהחולים שורדים חמש שנים לפחות מרגע אבחון המחלה). לכן לאחר גילוי המחלה, ניתן לנתח רק עשר עד עשרים אחוזים מהחולים, אלו שגידולם עדיין לא מפושט וניתן לכרות אותו (יש חולים שעוברים כימותרפיה כדי להקטינו ואז את הניתוח לכריתתו). ב-65 אחוזים מהמקרים גידול זה יהיה ממוקם בראש הלבלב.
איך מתבצע ניתוח וויפל?
לאחר ההרדמה עובר המטופל לפרוסקופיה - החדרת צינור (לפרוסקופ) שבקצהו מצלמה דרך חתך באזור הטבור. כך יכול המנתח לצפות בגידול על גבי מסך, להבין מה גודלו המדויק ואם הוא אכן נתיח כפי שנצפה בהדמיות כגון סי-טי ו-MRI שעבר המטופל. כאמור, אם הוא התפשט לכלי דם גדולים ואיברים סמוכים או שלח גרורות לאיברים מרוחקים - אי אפשר להסירו.
ניתן לבצע ניתוח וויפל בשתי גישות: זעיר פולשנית (לפרוסקופית) או בטנית. כאשר הגידול לא מערב כלי דם באזורו (מקומיים), הוא ייכרת בגישה זעיר-פולשנית; יבוצעו כחמישה חתכים בגודל חמישה עד עשרה מ"מ בבטן העליונה שדרכם יוכנסו, בנוסף למצלמה, המכשור הניתוחי ומעין שרוולים שקוטרם חמישה עד 12 מ"מ; באמצעותם הבטן מנופחת בפחמן דו-חמצני כדי ליצור חלל עבודה בין דופן הבטן לאיברים הפנימיים.
בשלב הבא ייקבעו גבולות הכריתה, ואז ייכרתו ראש הלבלב ואיברים סמוכים - צינור וכיס המרה, התריסריון, חלק מהקיבה ומהמעי הדק, ובלוטות לימפה - בשל החשש שהגידול התפשט גם אליהם, וכולם יוצאו בשקית סטרילית שמוחדרת דרך חתך (בגודל כחמישה ס"מ) באזור האגן. האיברים הכרותים נשלחים לבדיקה פתולוגית במהלך הניתוח כדי לקבוע אם השוליים שלהם נגועים ואם יש צורך להרחיב את אזור הכריתה.
לאחר מכן, גוף הלבלב, הקיבה וצינור המרה שנותר נתפרים ישירות אל המעי הדק (ג'ג'ונום), ומערכת העיכול למעשה מורכבת מחדש. בסיום, במידת הצורך מוחדרים למטופל נקזים לאזור הניתוח כדי לנקז עודפי נוזלים, הוא מחובר לקתטר, והפחמן הדו-חמצני נשאב מהבטן. לבסוף החתכים נתפרים או מהודקים במהדקים כירורגיים ונחבשים.
לאחרונה החלו לבצע את הניתוח הלפרוסקופי בשיבא באמצעות הפעלת זרועות רובוטיות, כך שהפעולות הניתוחיות נעשית בדיוק גבוה ביותר.
אם הגידול מערב כלי דם מקומיים הוא ייכרת בגישה בטנית; ייעשה חתך בגודל כ-40 ס"מ לרוחב הבטן (אשר כולל את דופן השרירים), היא תיפתח, ויבוצעו אותן פעולות ניתוחיות שתוארו בגישה הזעיר פולשנית.
כמה זמן אורך הניתוח?
בגישה בטנית: ארבע עד שש שעות, ובגישה זעיר פולשנית: שש שעות בממוצע.
מה משך האשפוז?
שבוע-שבועיים.
איך מרגישים אחרי הניתוח?
בימים שלאחר הניתוח המטופלים עשויים לסבול מחולשה וכאבים (שניתן להפחיתם במשככים). אך בגישה הזעיר פולשנית הם פחותים משמעותית כיוון שהחיתוכים לא כוללים את דופן שרירי הבטן והגוף לא עובר טראומה. ולכן בגישה זו ההחלמה מהירה יותר.
מה שיעור ההצלחה?
אף על פי שמדובר בסרטן אלים, מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי 20-15 אחוזים מהמנותחים מצליחים לשרוד חמש שנים לפחות מיום גילוי הסרטן. ואם הניתוח משולב בטיפול כימותרפי וביולוגי (עם או ללא קרינה) – אחוזי ההצלחה גבוהים הרבה יותר.
מהם הסיבוכים האפשריים?
לשני סוגי הניתוחים עלולים להתלוות סיבוכים כגון זיהומים באזור פצע הניתוח (אך בגישה הזעיר פולשנית הסיכון להם פוחת משמעותית), דימומים ממערכת העיכול, ופגיעה באיברים בחלל הבטן. בנוסף, כשלושה-ארבעה אחוזים מהמנותחים נמצאים בסיכון לתמותה, בין השאר בשל דימומים פנימיים ודליפה של מיצי לבלב מהתפרים, אירוע לבבי או מוחי, בעת הניתוח או כשבוע-שבועיים לאחריו.
בנוסף לכך, במהלך השנה הראשונה, לאחר שני סוגי הכריתות, קיים סיכון קטן לחלות בסוכרת (כיוון שתפקידו של הלבלב הוא לייצר את ההורמון אינסולין שמכניס את הסוכר, גלוקוז, לתאי הגוף וכך הוא מאזן את רמתו בדם). עלולה להתפתח גם אי-ספיקת לבלב שתתבטא בחוסר יכולתו לייצר אנזימי עיכול (אך היא לא תפגע באיכות החיים בשל האפשרות ליטול תוסף אנזימי עיכול). זאת ועוד, חלק מהמטופלים עשויים לרדת במשקל (כ-15-10 ק"ג) בשל שינוי מבנה מערכת העיכול והקושי לאכול כרגיל. אך אצל רובם היא תסתגל למבנה החדש בתוך כחודש עד חצי שנה ותשוב לתפקד כרגיל.
הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח
- יש לשטוף את אזור הניתוח במים ובסבון מדי יום (רצוי כפעמיים) עד להחלמתו
- מומלץ לקחת חופשת מחלה של כחודש
- מומלץ להימנע מפעילות פיזית מאומצת ומיחסי מין במשך שישה עד שמונה שבועות (בעיקר לאחר ניתוח בגישה בטנית)
- מומלץ להימנע מנהיגה כל עוד סובלים מתשישות
- במשך כשלושה שבועות יש לאכול ארוחות קטנות, נוזליות ורכות (כגון לבן וגבינה לבנה) כדי לא להכביד על מערכת העיכול (ניתן לפנות לקבלת ייעוץ תזונתי מתאים במחלקה כירורגית ב')
- חלק מהמטופלים יצטרכו לקבל אינסולין ותוסף אנזימי עיכול כדי להעלות את רמתם
- יש להגיע לביקורת במרפאה המטפלת לאחר כחודש
מתי לפנות לרופא?
- חום מעל 38 מעלות
- דימומים
- הקאות
- כאבי בטן חזקים
למה לבצע את הניתוח בשיבא?
מרבית ניתוחי ה- Whipple במרכז הרפואי שיבא מבוצעים בגישה פתוחה, אולם במקרים מסוימים, ניתן לבצע את הפעולה גם בגישה זעיר פולשנית. היחידה לניתוחי מערכת העיכול העליונה היא מהמנוסות בישראל בביצוע ניתוחי לבלב בגישה פתוחה והמובילה בארץ בביצוע פרוצדורה זו בגישה זעיר פולשנית.
בשיבא קיימת מעטפת רחבה של רופאים מכלל הדיסציפלינות לרבות אונקולוגים, רדיולוגים, גסטרואנטרולוגים ופתולוגים, המבטיחה טיפול מיטבי ומותאם לכל מטופל ומטופל.
למחלקה לכירורגיה הפטוביליארית – לחצו כאן
למרפאה לכירורגיית כבד ולבלב - הפטוביליארית – לחצו כאן
