ניתוח לכריתת גידול בעמוד השדרה

שם באנגלית: Spine Tumors Surgery

גידולים בעמוד השדרה   |   כיצד נעשה ניתוח להוצאת גידול בעמוד שדרה?   |   הכנה לניתוח להוצאת גידול בעמוד השדרה   |   משך הניתוח   |   משך האשפוז   |   הרגשה אחרי הניתוח   |   
סיבוכים אפשריים   |   הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

גידולים בעמוד השדרה

גידולים בעמוד השדרה מהווים כ-0.5% מהגידולים הסרטניים שמאובחנים בשנה ו-15%-10% מהגידולים במערכת העצבים. לרוב הם מתפתחים בגיל 50-20. הם יכולים להיות ראשוניים, כלומר להתפתח במגוון מרכיבי עמוד השדרה (כגון חוליות, חוט השדרה, מעטפותיו ושורשי העצבים שבו); או להיות משניים – גרורות של גידול שהתפתח במקום אחר בגוף (הגידולים המשניים בעמוד השדרה נפוצים יותר מהראשוניים).

תסמיני גידול בעמוד השדרה הם לרוב כאבי גב (בשל הרס החוליות ואי-יציבות של עמוד השדרה), שמוחמרים בשכיבה ובשעות הלילה. לעתים הם יקרינו גם לידיים ולרגליים ויגרמו לחולשה. ייתכנו תסמינים נוספים, כתלות במיקום הגידול (עמוד שדרה צווארי, גבי או מותני), כגון נוקשות בצוואר וקושי בבליעה ובפעילות המעיים. כאשר הגידול מפעיל לחץ על חוט השדרה (חלק ממערכת העצבים המרכזית שמוגן בחוליות) התסמינים יכללו נימול וחולשה בגפיים, כבדות, הגבלה בתנועה, שינויים בתחושה ומתח שרירים מוגבר. לחץ ממושך על חוט השדרה יכול להוביל גם לבצקת ולפגיעה נוירולוגית קבועה שמתבטאת בחולשת שרירים, הפרעות בתחושה ובשליטת הסוגרים, ופגיעה ברפלקסים ובתפקוד המיני (אימפוטנציה).
 

כיצד נעשה ניתוח להוצאת גידול בעמוד שדרה?

מטרת כריתת הגידול היא למנוע כאבים ופגיעה נוירולוגית, לייצב את עמוד השדרה ולהשיב את התפקוד. לאחר שהמטופל עובר בדיקות הדמיה (כגון  CTו-MRI) לאבחון היקף הגידול ומיקומו בעמוד השדרה – מחליטים אם ניתן להסירו בשלמותו בניתוח. אם לא, ייתכן שיוסר רק חלק ממנו ויינתן טיפול משלים כגון כימותרפיה וקרינה. הגישה הניתוחית – זעיר פולשנית או פתוחה – נקבעת בהתאם למיקום הגידול והיכולת הטכנית להגיע אליו.

לאחר שהמטופל (שלרוב שוכב על בטנו) עובר הרדמה כללית, מבצעים חתך באזור הגידול אשר דרכו ניתן להיכנס עד תעלת השדרה. לאחר מכן לרוב מסירים חלק מהחוליות או את החלק האחורי שלהן (עצמות למינה), מנתקים את השרירים והרקמות הרכות משדה הניתוח כדי לחשוף אותו, ומסירים את הגידול. אחר כך, אם צריך לקבע את החוליות בחזרה, מחדירים אליהן ברגים ומחברים ביניהן. ולאחר מכן מקשרים ביניהן (עושים מעין גשר) באמצעות שתל עצם. שתל זה מתאחה עם הזמן עם החוליות וכך משמש כמקבע. מקור השתל הוא עצמותיו של המטופל, תרומת עצם (מבנק רקמות) או תחליפים סינתטיים. אם הניתוח נעשה בגישה זעיר פולשנית, משתמשים בשיקוף או בניווט תוך-ניתוחי ממוחשב כדי להגיע לגידול במדויק ולהפחית את הסיכון לנזק לרקמות שמקיפות אותו.

בסיום הניתוח תופרים בחזרה את השרירים והרקמות הרכות, והחתך הניתוחי נתפר ונחבש. דגימה מהגידול נשלחת לבדיקה פתולוגית (ביופסיה), ובהתאם לתוצאותיה מוחלט המשך הטיפול והמעקב. בחדר התאוששות המטופל מחובר לעירוי נוזלים עד לשלב שבו יתחיל לאכול ולשתות. הוא עשוי להיות מחובר גם לקתטר לשם ניקוז שלפוחית השתן ולנקז שמנקז דם והפרשות מאזור הניתוח (שניהם מוצאים לאחר יום-יומיים).

איך מתכוננים לניתוח?

• נדרש צום של שמונה שעות. אם הניתוח מתבצע בשעות הבוקר הצום יהיה מחצות. אם הוא מתבצע בשעות אחר הצהריים, הצום יהיה מ-9:00.
• יש להסיר תכשיטים, לק, שיניים תותבות, עדשות מגע ופרותזה ולמסור לבני המשפחה.
• ערב ובוקר הניתוח, וגם לאחריו, יש להתרחץ בסבון ספטל סקרב כדי לחטא את הגוף. 
• כ-12 שעות לפני הירידה לחדר ניתוח ניתנת זריקת קלקסן באזור הבטן שתפקידה למנוע היווצרות קרישי דם עקב חוסר תנועתיות בעת הניתוח ולאחריו. היא ניתנת גם אחרי הניתוח, מדי יום, עד לחזרה לתנועתיות מלאה.
• מומלץ להפסיק עישון או להפחיתו (הניקוטין שבסיגריות מרסן ואף בולם את פעולת התאים בוני העצם וכך פוגע ביכולת ההתחדשות של העצמות בכלל והחוליות בפרט).
• אזור הניתוח יגולח על ידי איש צוות כדי לשמור על סטריליות.

כמה זמן הניתוח נמשך?

משתנה, תלוי בגודל הגידול ומיקומו.  

מה משך האשפוז?

לרוב שני לילות.

איך מרגישים אחרי הניתוח?

כאבים הם תופעה שכיחה וניתן לטפל בהם במשככים. יש לדווח עליהם לצוות מיד בתחילתם ולא לחכות לשיאם.

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים אינם שכיחים וכוללים דימום, זיהום, דליפת הנוזל שמקיף את המוח וחוט השדרה (CSF), ופגיעה נוירולוגית בשל קרבת הגידול למבנים חיוניים כגון חוט השדרה.  

הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

• לאחר הוצאת הקתטר יש לדווח על מתן השתן הראשון.
• מומלץ לנוע במיטה כדי למנוע סיבוכי שכיבה ממושכת (כגון פצעי לחץ וקושי בנשימה). הדרך המומלצת ביותר היא בציר אחד, הראש והגוף יחדיו. יש להימנע מתנועות חדות למעלה/ למטה וימינה/ שמאלה.
• הירידה הראשונה מהמיטה תיעשה רק בליווי הצוות המטפל.
• אם הניתוח היה באזור הצוואר ייתכן שתידרש חבישת צווארון קשיח לקיבוע.
• טיפול בפצע הניתוחי: יש להשאיר את החבישה 48 שעות ולאחר מכן להסירה ולשטוף את הפצע הניתוחי במים זורמים וסבון. אין לשפשף אותו ולאחר ייבושו יש להניח עליו פד סטרילי. כך מדי יום עד להחלמתו.
• לאחר כשבוע עד עשרה ימים מהניתוח יש להוציא את התפרים בקופת חולים או במחלקה.
• מומלצת מנוחה והפסקה של כל פעילות פיזית מאומצת במשך כחודש או עד הביקורת במרפאה.
• אין להרים משאות כבדים במשך כשלושה חודשים.
• פעילות ספורטיבית כגון ריצה, שחייה, טניס ורכיבה על אופניים אסורה בחודש הראשון. בהמשך יש להיוועץ עם הרופא המטפל.
• מותר לבצע כל פעילות עד גבול היכולת והכאב, כגון הליכה ועלייה במדרגות עם הפסקות, וגם תרגילי התעמלות לחיזוק שרירי הגב.  
• נהיגה וטיסה אינן מומלצות בחודש הראשון.
• פיזיותרפיה מותרת לגפיים בלבד, לאחר כשבועיים מן הניתוח.
• יחסי מין מותרים בהתאם ליכולת.

מתי לפנות לרופא?

• חום מעל 38 מעלות
• קושי והגבלה בתנועתיות ו/או בתחושה של הידיים והרגליים
• תסמינים כמו אדמומית חריגה, הפרשות, נפיחות וכאבים מוגברים באזור הניתוח

למה לבצע את הניתוח בשיבא?

מכיוון שהצוות במחלקת נוירוכירורגיה – ניתוחי מוח ועמוד שדרה הוא בעל ניסיון רב (מבצע יותר מ-1,500 ניתוחים בשנה), משתמש בציוד מיקרו-כירורגי חדשני ביותר,  ומתאים את הניתוח (פתוח או זעיר פולשני) באופן מיטבי למטופל.