ניתוח להשתלת שתל שבלול

שם בעברית: ניתוח להשתלת שתל שבלול

שם באנגלית: Cochlear Implant Surgery

מתי נדרש ניתוח להשתלת שתל שבלול?

שתל שבלול הוא התקן אלקטרוני שנועד למטופלים עם ליקוי שמיעה עצבי-תחושתי קשה שאינם יכולים להפיק תועלת ממכשירי שמיעה. ליקוי שמיעה עצבי-תחושתי נובע מפגיעה באיברי האוזן הפנימית – למשל בשבלול (איבר החישה של השמיעה) ובעצב השמע. פגיעה זו עלולה להיגרם מסיבות רבות, ובהן מומים גנטיים, דלקת קרום המוח, מחלות ויראליות (כגון חזרת) וחבלות בגולגולת.  

השתל קולט צלילים מהסביבה וממיר אותם באמצעות מעבד לאותות חשמליים המועברים דרך אלקטרודה אל עצב השמיעה, ומשם למוח. כך, הוא משמש תחליף לאיברי האוזן הפגועה ומספק למוח מידע שמיעתי. החלק החיצוני של השתל כולל מיקרופון (שקולט צלילים מהסביבה), מעבד דיבור (מכין את המידע האקוסטי שנקלט לשם העברתו לעצב השמיעה), ומשדר הכולל אנטנה עגולה שבמרכזה מגנט (משדר את המידע פנימה אל החלק הפנימי של השתל); החלק הפנימי, שמושתל בניתוח, כולל מקלט ובו אנטנה עגולה ומגנט הדומים לאלו שבמשדר (קולטים את המידע המשודר מהחלק החיצוני; האנטנות של המשדר ושל המקלט נצמדות זו לזו משני צדי העור בזכות המגנטים שבמרכזן), אלקטרודה (המוחדרת לאוזן הפנימית, לשבלול, אשר דרכה מועבר המידע לעצב השמיעה), ומגרה (אשר מעביר את האותות אל האלקטרודה).

כיצד נעשה הניתוח?

לאחר שהמטופל עובר הרדמה כללית המנתח מבצע חתך מאחורי אפרכסת האוזן ומכין כיס בין הקרקפת לגולגולת שבו יונח המקלט-מגרה. לאחר מכן הוא יוצר מעבר דרך עצם המסטואיד (חלק של האוזן שנמצא מאחורי האפרכסת) אל עבר השבלול שבאוזן הפנימית. הוא מבצע בשבלול קידוח עדין, ודרך החור שנפער מוחדרת האלקטרודה סמוך לעצב השמיעה. כבר במהלך הניתוח מוודאים באמצעות מערכת ממוחשבת תפקוד תקין של השתל. בסיום הניתוח החתך נתפר בתפרים נמסים ומונחת חבישה עד למחרת.

איך להתכונן לניתוח?

• יש להביא בדיקת אבחון ממכון שמיעה.
• יש לבצע בדיקת ספירת דם ותפקודי קרישה (PT ו-PTT).
• יש לבצע צילומי הדמיה (כגון CT או MRI) של האוזן. 
• אם קיימת מחלת רקע יש להביא את המסמכים הרפואיים הרלוונטיים.
• יש להביא הפניה מרופא ומכתב התחייבות (טופס 17).
   

כמה זמן נמשך הניתוח?

כשלוש שעות.

מה משך האשפוז?

כיומיים-שלושה.

איך מרגישים אחרי הניתוח?

במשך כמה ימים המטופלים עשויים לסבול מכאב קל עד בינוני באזור הניתוח (שחולף עם משככים) ולעתים גם מחוסר יציבות קל או סחרחורת.

מה שיעור ההצלחה?

שני הגורמים העיקריים לשיפור בשמיעה בעקבות הניתוח הם השתלה בגיל צעיר (עד גיל 6-5) ושיקום שמיעה אינטנסיבי. השתל לא הופך את המטופל לבעל שמיעה תקינה לחלוטין ונדרשת למידת כישורי שמיעה ושפה (בדומה לתינוק). הסיבה לליקוי השמיעה היא גם גורם מכריע בשיעור ההצלחה. בסופו של דבר, ברוב המקרים השתל מאפשר למטופלים לקלוט צלילי סביבה ודיבור.

מהם הסיבוכים האפשריים?

הסיבוכים נדירים וכוללים פגיעה באיברים הסמוכים לאזור הניתוח – קרומי המוח (מה שעלול להוביל בין השאר לדלקת קרום המוח), עצב הפנים, עצב הלשון ואיבר שיווי המשקל שבאוזן הפנימית. בנוסף, אם קיימים שרידי שמיעה הם עלולים להיהרס. פרט לכך קיים סיכון לסיבוכים שעלולים להיגרם בכל ניתוח, כגון דימומים וזיהום באזור המנותח.

הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

• יש לנוח בבית במשך כשבוע.
• אין לבצע פעולות מאומצות (כגון הרמת משאות כבדים) ואין לטוס או לצלול במשך כשישה שבועות.
• יש להגיע לביקורת אצל הרופא המנתח שבוע-שבועיים לאחר הניתוח.
• כחודש לאחר הניתוח יש להגיע למכון שמיעה: קלינאי תקשורת מומחים בהתקנת שתל שבלול מרכיבים את החלק החיצוני שלו ומתכנתים אותו על פי תגובות המטופל כדי להעניק לו את מרב המידע השמיעתי (ללא הרדמה).
• אין להרטיב את האוזן והאזור המנותח במשך יומיים לאחר הניתוח. את החלק החיצוני של השתל אסור להרטיב אף פעם ויש להסירו לפני הרחצה.
• יש להירשם לתוכנית שיקום שמיעה אינטנסיבית כדי להפיק תוצאות טובות מההשתלה.
• יש להיות במעקב שגרתי במרפאת אף אוזן גרון.

מתי לפנות לרופא?

• בעת חשד לדלקת באוזן
• חום גבוה וכאבי ראש (עלולים להעיד על דלקת קרום המוח)
• נפיחות או אודם באזור השתל
• ירידה בשמיעה או חשד לבעיה בתפקוד השתל