ניוון מקולרי של הגיל (נמ"ג)
נמ"ג היא מחלה שבה מתנוונת המקולה – האזור שאחראי על הראייה המרכזית. כיצד מאבחנים אותה ומטפלים בה
שם באנגלית: Age Related Macular Degeneration (AMD)
מהו ניוון מקולרי של הגיל (נמ"ג)?
ניוון מקולרי של הגיל (נמ"ג) היא מחלה שבה מתנוונת המקולה – האזור שאחראי על הראייה המרכזית ונמצא באמצע הרשתית (מסך העין שנמצא בחלק האחורי שלה). היא פוגעת בשדה הראייה המרכזי ובפעולות יומיומיות כגון קריאה, כתיבה, צפייה בטלוויזיה ונהיגה. ניוון המקולה מתפתח עקב שילוב של גורמים רבים, כגון הצטברות תוצרי פירוק של תאים, ניוון ומוות של תאי רשתית, תהליך דלקתי ושגשוג של כלי דם לא תקינים ברשתית.
נהוג לחלק את המחלה לשתי צורות עיקריות:
הצורה היבשה (הנפוצה יותר): השלב המוקדם של המחלה שבו מופיעים במקולה משקעים (דרוזן). לרוב פגיעתם בראייה היא קלה והדרגתית, אך לאורך השנים, עם הצטברותם, עשוי להתפתח טשטוש בראייה וכתם במרכז הראייה (בעין אחת או בשתיהן). מחלתם של עשרה אחוזים מחולי הנמ"ג תתקדם מהצורה היבשה לצורה הרטובה.
הצורה הרטובה: השלב המתקדם של המחלה שמתאפיין בצמיחת כלי דם לא תקינים ברשתית, שחודרים מהשכבה החיצונית שלה לתוך שכבותיה הפנימיות. דרך כלי דם אלה דולפים נוזל, שומנים ודם המצטברים מתחת לרשתית וגורמים לעיוות במרכז שדה הראייה ולירידה כללית בראייה. בהיעדר טיפול מתאים עלולה להיווצר רקמה צלקתית במקום רקמת הרשתית, וכך עלול להיגרם אובדן ראייה בלתי הפיך.
כך זה נראה בצילום:
מהם גורמי הסיכון העיקריים?
- גיל (65 ומעלה).
- עישון (ייתכן בשל הדלקתיות שמתפתחת בעקבותיו בתאים וכלי דם).
- תורשה (ייתכן שליקוי בגן מסוים גורם להתפתחות המחלה אולם הוא טרם זוהה).
- חשיפה ממושכת לשמש (קרינה אולטרה-סגולה מעלה את הסיכון לשחרור חלקיקי ממברנות ולהצטברותם במקולה).
- השמנת יתר (ייתכן בשל הדלקתיות שמתפתחת בעקבותיה בתאים וכלי דם).
- יתר לחץ דם (ייתכן בשל הפגיעה בכלי דם).
מהם התסמינים?
ירידה בחדות הראייה, טשטוש או עיוות ראייה, כתם במרכז הראייה שהולך ומחמיר, וירידה ברגישות לניגודיות (קונטרסט) שגורמת לצבעים להיראות דהויים ומקשה על המעבר מחושך לאור ולהפך.
כיצד מאבחנים את המחלה?
גילוי מוקדם יכול למנוע נזקים במקולה ובראייה או להאט את התפתחותם, לכן מגיל 50 מומלץ לבצע פעם בשנה בדיקה שגרתית אצל רופא עיניים כולל בדיקת רשתית. יש להגיע אליו כמובן גם כאשר מופיעים תסמינים כמו טשטוש ראייה, הפרעה בקריאה, בנהיגה ובזיהוי פנים. אבחון המחלה מבוסס על בדיקת העין במנורת סדק (המשמשת לבדיקת מבנים בתוך העין) בשילוב צילומי הדמיה שמדגימים את הרשתית וכלי הדם שבה (OCT, OCTA, FA).
כיצד מטפלים?
מטרת הטיפול היא למנוע את התקדמות המחלה לצורתה הרטובה. הטיפול המקובל כיום הוא נטילת ויטמינים ומינרלים הכוללים: ויטמין C, ויטמין E, אבץ ובטא-קרוטן, שהוכחו כיעילים בהאטת המחלה. המטופלים שסובלים מנמ"ג רטוב מקבלים הזרקות תוך-עיניות חודשיות של נוגדנים נגד החלבון VEGF (הקשור בהתפתחות כלי דם) כדי לעצור את התפתחות כלי הדם הלא תקינים ברשתית, ונמצאים במעקב שכולל צילומי הדמיה של הרשתית.
