מרפאת מיפוי שומות ממוחשב לגילוי מוקדם של מלנומה

במרפאה פועלים לגילוי מוקדם של מלנומה (סרטן העור) באמצעות שילוב של דרמוסקופיה וצילום כל גופי, על מנת לייצר "מפת גוף" ברזולוציה גבוהה, שאליה מוצמדים תצלומי תקריב ודרמוסקופיה של שומות נבחרות. חוזרים על הצילומים לרוב אחת לשנה (או יותר, במקרים בעלי סיכון גבוה במיוחד) ומחפשים שינויים הן ברמת המקרו (תצלומי כל הגוף) והן ברמת השומה הבודדת והדרמוסקופיה.

על פי מחקרים, שיטה זו היא הטובה ביותר לגילוי מוקדם של מלנומה אצל נבדקים בעלי סיכון גבוה. במאמר בולט שפירסמה אוניברסיטת ניו יורק הובאו תוצאות מעקב של 10 שנים אחר 258 נבדקים בעלי סיכון גבוה למלנומה, בקרב נבדקים אלה אותרו 38 מלנומות: 17 שטחיות (in situ)   והשאר בעומק של פחות מ-1 מ"מ (המנבא סיכויי הישרדות גבוהים) ואף לא אחת מהן גרורתית.

הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות.

דרמוסקופיה

דרמוסקופיה (dermatoscopy, skin surface microscopy, epiluminescence microscopy) היא שיטת אבחנה העושה שימוש בציוד אופטי (דרמוסקופ) המאפשר לבודק לראות מבנים פיגמנטרים מתחת לשכבת הקרן (השכבה החיצונית) של העור. מחקרים רבים בעולם הדגימו, כי ביד מיומנת שיטה זו מעלה את הדיוק האבחנתי של מלנומה מ-60% ל-90%.

צילום כל גופי

קיימת אפשרות לצלם את התמונה הדרמוסקופית ולעקוב אחר שינויים דרמוסקופיים לאורך זמן. ברוב המקרים שינויים דרמוסקופיים יקדימו שינויים מקרוסקופיים המצביעים על הופעת מלנומה.

צילום כל גופי נהוג בעולם כשיטה המאפשרת לנבדק, לבני משפחתו ולרופא מעקב אובייקטיבי אחר שינויים בשומות. במקום להסתמך על זכרון הרופא או הנבדק, מקבלים תיעוד אובייקטיבי של מצב העור בנקודת זמן מסוימת.

חסרונות שיטת הבדיקה השכיחה

המעקב אחר אנשים בסיכון למלנומה המתבצע לרוב על ידי רופאי עור וכירורגים פלסטיים נעשה באמצעות סקירה בעין בלבד. שומות הנראות לעין הבודק חשודות לפי הקריטריונים של גודל, שינוי בצבע וא-סימטריה נשלחות לביופסיה.

אבל, החיסרון הבולט של השיטה הוא חוסר הדיוק שלה. מספר רב של מחקרים הדגימו כי רופא העור הטוב ביותר אינו מזהה 40%-30% מהמלנומות המוקדמות בבדיקה זו. להפך, הרופא חושד בשומות רגילות כי הן מלנומה, בין השאר בשל העובדה שמתגלות יותר ויותר מלנומות קטנות (בקוטר של פחות מ-5 מ"מ). התוצאה היא ביופסיות מיותרות מצד אחד ואיחור באבחנה של מלנומות לא חודרניות מהצד השני. לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל מאובחנות כשליש מהמלנומות בלבד בשלב הלא-חודרני (in situ).