נכון או לא נכון? 10 מיתוסים על צהבת - הפטיטיס C

מאת: פרופ' זיו בן ארי, לשעבר מנהלת המרכז למחלות כבד בשיבא

דלקת כבד (הפטיטיס) נגיפית C ידועה בכינוי "המחלה השקטה" - היא מתקדמת ללא תסמינים הנראים לעין, אך כשהנגיף  מתפרץ המחלה עלולה להיות קשה ולהוביל אף להשתלת כבד. בעקבות זאת נקשרו סביבה מיתוסים רבים על האופן שבו נדבקים במחלה ועל הטיפול הדרוש. הנה העובדות הנכונות על דלקת כבד נגיפית - המונח הרפואי ל"צהבת" שהשתרש.

 אפשר להתחסן נגד הפטיטיס C 

לא נכון. להבדיל מנגיפי הפטיטיס A ו-B, עדיין לא פותח חיסון נגד הנגיף C, אבל מדענים עובדים על זה, והפיתוח נמצא בשלב התחלתי.

מחלת הפטיטיס מתקדמת מסוג A ל-B ואז ל-C

לא נכון. ישנם חמישה נגיפי הפטיטיס שונים - A, B, C, D, E - וכל אחד גורם למחלה אחרת. הנגיפים שונים זה מזה במבנה שלהם ובמהלך המחלה, והמכנה המשותף לכולם הוא שמדובר בדלקת בכבד.

מי שנושא את הנגיף - יודע

לא נכון. אף שמדובר באבחון באמצעות בדיקת דם פשוטה, ההערכות הן ש-90% מהנדבקים אינם מודעים לקיום הנגיף בגופם.

אפשר להידבק בהפטיטיס C במהלך קיום יחסי מין

 נכון חלקית. הדבקה בנגיף במהלך קיום יחסי מין ללא אמצעי הגנה, אפשרית - אך היא נדירה ביותר ביחסי מין מונוגמיים. הדרכים הנפוצות להידבק הן: מתן של עירוי דם ותוצריו (נדיר ביותר מאז 1992), דקירה ממחט מזוהמת והדבקה של עובר על ידי האם (נדיר).

אלכוהול גורם להפטיטיס C

לא נכון. המחלה נגרמת רק בעקבות הידבקות בנגיף. צריכה מופרזת של אלכוהול אינה גורמת למחלה. המיתוס צמח על רקע העובדה ששכיחות הנגיף גבוהה יותר בקרב אלכוהוליסטים. חשוב לציין שאצלם המחלה אכן מתקדמת בקצב מואץ יותר.

רק נרקומנים הם נשאי הפטיטיס C

לא נכון. שימוש בסמים הוא גורם סיכון משמעותי, בשל סכנת ההידבקות מדם נגוע במזרק משומש. בהתאם לכך, כ-50% מהחולים החדשים הם משתמשי סמים, אך כיוון שישנם עדיין 50% שנדבקו בנסיבות אחרות. אי אפשר לקבוע שכל מי שנושא את הנגיף הוא נרקומן.
הקבוצות הנמצאות בסיכון מוגבר להידבקות בהפטיטיס C הן:
• אנשים שקיבלו עירוי דם ותוצריו לפני שנת 1992
• חולים שעברו השתלות איברים בארץ לפני 1992
• משתמשים בסמים
• תינוקות שנולדו לנשים הנושאות את הנגיף (הדבקה נדירה)
• מי שקיים יחסי מין לא מוגנים עם בן זוג הנושא את הנגיף (הדבקה נדירה)
• עובדי רפואה שנדקרו ממחט מזוהמת בדם נגוע בנגיף
בנוסף, המחלה שכיחה יותר בקרב:
• חולי איידס
• חולי המופיליה
• מטופלי דיאליזה
• אנשים עם עלייה בלתי מוסברת ברמת אנזימי הכבד
• עולים ממדינות חבר המדינות
אם אתם שייכים לקבוצה הנמצאת בסיכון להידבקות, אתם מוזמנים לפנות לרופא המשפחה ולבקש הפנייה לבדיקת דם פשוטה לנוכחות נגיף ההפטיטיס.

כל מי שקיבל עירוי דם בעבר חייב להיבדק

 לא נכון. רק מי שקיבל עירוי דם לפני 1992, הזמן שבו התגלה הנגיף, צריך להיבדק. משנה זאת ואילך נבדקות כל מנות הדם המתקבלות בבנק הדם לגילוי נוכחות של הנגיף, לכן האפשרות להדבקה נדירה ביותר.

אם אין סימפטומים - אין בעיה

לא נכון. אמנם המחלה מקננת בשקט, אך אצל יותר מ-20% מהחולים המחלה תתקדם תוך 30-20 שנה והם יפתחו שחמת של הכבד. חלקם הקטן יפתח אף כשל כבדי, שיצריך השתלת כבד.

החולים נאלצים לקבל טיפול כל חייהם

 לא נכון. ישנם שישה גנוטייפים שונים למחלה, ומשך הטיפול משתנה בהתאם לסוג הגנוטייפ. למשל, לרוב החולים (כ-70%) יש גנוטייפ 1, ומשך הטיפול אצלם הוא 48 שבועות. עבור חולים עם גנוטיפ 2, 3, הטיפול אף קצר יותר ונמשך 24 שבועות.

אין טיפול יעיל למחלה

לא נכון. הטיפול הסטנדרטי הקיים היום הוא שילוב של זריקה תת-עורית של פג אינטרפרון, אחת לשבוע, וטבליות ריבאוירין. שיעור הצלחת הטיפול בגנוטיפ 1 עומד על כ-42%, ובגנוטיפ 2 ו-3 עומד על 80%.
ישנן גם תרופות פורצות דרך המעכבות את שכפול הנגיף ומשיגות החלמה מלאה אצל יותר מ-70% מהחולים עם גנוטייפ 1. התרופות הללו  ניתנות רק בשילוב הטיפול הסטנדרטי הקיים.