מיפוי קרנית

שם באנגלית: Corneal Topography

מהי בדיקת מיפוי קרנית וכיצד היא מתבצעת?

הקרנית היא החלון הקדמי השקוף של העין ותפקידה למקד את קרני האור הנקלטות מבחוץ על הרשתית, שנמצאת בחלק האחורי של העין, כך שתתקבל עליה תמונה חדה שתועבר למוח. היא צריכה להיות אחידה בקמירותה, עגולה (או מעט אובלית), שקופה וסדירה. עיוות בצורת הקרנית או חוסר סדירות שלה עלולים לגרום להפרעות בראייה. במיפוי קרנית מודגמים המבנה שלה, מידת קמירותה, עובייה ויכולת שבירת האור שלה וניתן לזהות עיוות בצורתה.

במהלך הבדיקה הנבדק מניח את ראשו במכשיר סורק שמקרין טבעות אור (אחת בתוך השנייה) על גבי הקרנית. התמונה משתקפת חזרה אל המכשיר, נקלטת על ידי מצלמה דיגיטלית ומעובדת בתוכנת מחשב. פיזור הטבעות המוחזרות, המרחק ביניהן וצורתן מלמדים על קמירות הקרנית ועל כוח שבירת האור שלה.

תוצאות הבדיקה מוצגות כמפה טופוגרפית צבעונית המבטאת את מבנה פני שטח הקרנית. יש לה מקרא צבעים שמסמלים את מידת שבירת האור בכל אזור. צבעים כמו כחול וסגול מעידים  על מבנה קרנית שטוח וכוח שבירת אור נמוך, וצבעים כמו אדום מעידים על מבנה קרנית קמור וכוח שבירת אור גבוה יחסית.

מיפוי קרנית. מכשיר סורק מקרין טבעות אור על גבי הקרנית

לאילו מצבים היא מיועדת?

1. אבחון מחלות שפוגעות בקרנית וכך בחדות הראייה. למשל קרטוקונוס – מחלה שבה הקרנית נעשית דקה מהרגיל ובמקום להיות מעוגלת (בצורת כיפה), צורתה הופכת חרוטית (קמורה יותר) ולא סדירה. כך, האור לא נשבר בה בצורה סדירה ושווה, ולרשתית ולמוח מגיעה תמונה מטושטשת. אם אובחנה קרטוקונוס – נדרשים מיפויי קרנית חוזרים כדי לעקוב אחר התקדמותה ולהחליט על אופן הטיפול. אפשרויות הטיפול העיקריות הן קרוס-לינקינג – טיפול שמייצב את סיבי החלבון קולגן בקרנית וכך שומר על צורתה – ועדשות מגע קשות מיוחדות.

2. אבחון אסטיגמציה (צילינדר) והערכתה: אסטיגמציה היא ליקוי ראייה שכיח שנגרם בעיקר בשל צורה אסימטרית של הקרנית. אבחונה נדרש כדי לתת טיפול מתאים (התאמת משקפיים או עדשות מגע). הערכתה נדרשת לפני ניתוח קטרקט (שבו עדשת עין עכורה מוחלפת בעדשה מלאכותית) כדי להחליט איזו עדשה צריך להשתיל (קיימות עדשות פרמיום שמתקנות את האסטיגמציה).

3. מעקב לאחר השתלת קרנית.

4. סקירת הקרנית ומדידת עובייה בכל נקודה ונקודה: יש לעשות זאת לפני ניתוח לייזר לתיקון הראייה/ הסרת משקפיים (שבו מגלפים את פני שטח הקרנית ומשנים את הזווית שבה היא שוברת את האור). כך ניתן לאבחן בקרנית אי סדירות או אזורים דקים מדי שלא מאפשרים לבצע את הניתוח.

5. מדידת עובי הקרנית בכל נקודה ונקודה כדי לדעת מהו הסיכוי לחלות בגלאוקומה או לסבול מנזקיה (ככל שעובי הקרנית גדול יותר, הסיכון לפתח גלאוקומה נמוך יותר, וקרנית עבה עשויה להגן על העין מפני נזקי המחלה).

6. סקירה לפני התאמת עדשות מגע לאנשים עם אי סדירות בקרנית (שנגרמה למשל מקרטוקונוס, אסטיגמציה או השטחת הקרנית בניתוח לייזר): כאשר פני שטח הקרנית אינם סדירים לא ניתן להתאים עדשות מגע רגילות ויש לייצר כאלו המותאמות למבנה הקרנית הייחודי. ניתן לעשות זאת לפי המידע שמתקבל במיפוי.

איך מתכוננים לבדיקה?

• מסירים עדשות מגע 72-48 שעות לפני הבדיקה כדי לא לפגוע באיכותה.
• מביאים תעודה מזהה, הפניה מרופא עיניים וטופס 17 מקופת החולים.

מה משך הבדיקה?

זמן השהות במרפאה כולל הבדיקה הוא כשעה (הבדיקה עצמה נמשכת כעשר דקות).

מהם הסיכונים?

אין.

איך מרגישים במהלך הבדיקה ואחריה?

הבדיקה אינה פולשנית ואינה כואבת כיוון שאין מגע עם העין. בנוסף, היא לא מצריכה הרחבת אישונים ולכן לא נוצר טשטוש ראייה אחריה.

הנחיות התנהגות לאחר הבדיקה

אין. אפשר לחזור מיד לשגרה.

איך מקבלים תשובה?

תדפיס הבדיקה ניתן במקום ונמסר לפענוח אצל רופא העיניים המפנה.

כך נראית התשובה של מיפוי קרנית:

למה לעשות את הבדיקה דווקא בשיבא?

במכון הדמיה עיניים קיים מכשיר מיפוי קרנית מדגם  ,Siriusאחד המתקדמים בעולם. הוא מודד את פני הקרנית הקדמיות והאחוריות ללא כל מגע בעין ויכול לזהות במדויק מחלות כמו קרטוקונוס ולמדוד את עובי הקרנית בכל נקודה ונקודה. בנוסף, הוא יכול להשוות בין מיפויים חוזרים וכך מסייע לרופא בהחלטה הטיפולית.

>> חזרה לבדיקות הדמיה לעיניים