המטרה: לתפוס את גורמי הסרטן לפני שהם יוצאים לדרך

עוצרים את התאים שגורמים לסרטן: חוקרים ורופאים במרכז הרפואי שיבא פיתחו שיטה הגורמת לתאי הגזע הסרטניים, המחוללים את הגידולים הממאירים, לעצור את התפתחותם. החוקרים הצליחו לגרום לתאים כאלה להתרבות, למצוא בהם נקודות תורפה ולעצור את צמיחת הגידול.

פרופ' בני דקל, מנהל המכון לחקר תאי אב בילדים והיחידה לנפרולוגיה ילדים בבית החולים לילדים ספרא, עומד בראש המעבדה לחקר תאי גזע בשיבא. השיטה שפותחה במעבדה מאפשרת להשתיל גידולים אנושיים בעכברי מעבדה, כפי שמתקיים במעבדות בכל העולם, אך בהבדל משמעותי אחד: כמות תאי הגזע הסרטניים בהם היא פי כמה אלפים ביחס לנוכחותם בגידול המקורי. כלומר, אם במצב המקורי מופיע תא גזע סרטני אחד על כל מיליון תאים, בגידול שהושתל בעכבר המעבדה הוא עומד ביחס של תא גזע אחד לכמה עשרות בודדות של תאים.

"ככל שיש לך תופעה גדולה יותר, כך גם גדלה היכולת למדוד אותה באופן מדויק יותר ובעל משמעות", מסביר פרופ' דקל את משמעות השיטה. "היכולת לבצע העשרה לכמויות גדולות של תאי גזע בתוך גידולים סרטניים המושתלים בעכברי מעבדה, מאפשרת לנו לראות דברים שפספסנו במחקרים קודמים, כמו מולקולות שלא ידענו שיש להן תפקיד בהתפתחות הגידול".

המחקר, שנערך על ידי ד"ר אורן פלנציאנו, בהנחייתו של פרופ' דקל, פורסם בכתב העת היוקרתי של האיגוד האירופי לביולוגיה מולקולארית Medicine Molecular EMBO .פרט לפרופ' דקל, השתתפו בו גם ד"ר אורית שטיינברג-הררי וד"ר דורית עומר מהמכון לחקר תאי אב בילדים בשיבא, וכן ד"ר אחיה אורבך וד"ר תומר קליסקי מאוניברסיטת בר אילן.

הריצוף הגנטי חשף

המצוד אחר תאי הגזע הסרטניים, שראיות לקיומם הוצגו כבר בשנות ה-60, התקדם בשנים האחרונות הודות להתפתחותם של כלים טכנולוגיים וחישוביים מתאימים, והוא כיום אחד מכיווני המחקר המבטיחים בחקר הסרטן. המטרה של חקר תאי הגזע הסרטניים היא להגיע אל "התאים הבכירים" של התפתחות המחלה – אל מחוללי הגידולים, ומי שאחראים להישנותה של המחלה, גם לאחר טיפולים אגרסיביים והפוגה ממושכת.

פרופ' דקל, מרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, משמש מאז השנה שעברה גם כנשיא האגודה הישראלית לתאי גזע. לדבריו, לתאי הגזע ברקמות הגידולים הסרטניים תכונות ומאפיינים משלהם, ותפקידם הוא "לתדלק" את הגידול הסרטני ולהתמיין לסוגי תאים שונים בהתאם לצרכים שלו. "העניין הוא שנוכחותם של אותם תאים סרטניים, שהתמיינותם אינה מוגבלת רק לסוג תא אחד, היא מאוד נמוכה וקשה לאתרם. התכונה הזו מאפשרת לתאי הגזע לשרוד, להתערות מחדש בסביבה בריאה ולעורר מחדש את המחלה".

במחקר הדגימו ד"ר פלנציאנו ועמיתיו מהלך שלם, הכולל השתלת גידול סרטני אנושי בעכבר תוך העשרה שלו בתאי גזע, איתור וניתוח של תאי הגזע, זיהוי חלבון בשם PPARG החיוני להתפתחות הגידול, נטרול החלבון ועצירת צמיחת הגידולים. ריצוף גנטי וניתוח של תאי הגזע הסרטניים מאפשרים "לתפוס" אותם "לפני שיצאו מהתחנה" ולאתר בהם סימנים ביולוגיים שרלוונטיים לכמה סוגי תאים שמזינים את הגידול הסרטני.

בשורה גם למבוגרים

פרופ' דקל וצוותו מתמקדים בגידולים סרטניים בילדים, בין היתר בזכות שיתוף פעולה עם ד"ר חנה גולן ופרופ' עמוס תורן מהמחלקה להמטואונקולוגיה ילדים. אבל המחקר נושא בשורה גם לגידולים סרטניים במבוגרים: "בסוגי הסרטן הללו קל לנו יותר לייצר את הגידולים המועשרים כיוון שיש בהם יותר התחלקויות של תאים, ולכן השיטה מתאימה בשלב זה לגידולים הנפוצים בילדים או לגידולים מאוד אגרסיביים במבוגרים".
כיום מנסים פרופ' דקל וצוותו לפצח באמצעות שיטה זו גידולים מורכבים ואלימים, בכלל זה גידולים המופיעים במקביל במוח ובכליות. "ברור לנו שבעתיד, לצד טיפולים מתחום האימונותרפיה וטיפולים חדישים אחרים, יהיה בארסנל הטיפולים בסרטן גם טיפולים שיתמקדו בתאי גזע סרטניים".