מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)

שם המחלה באנגלית: Chronic Obstructive Pulmonary Disease)) COPD

מהי מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD)?

COPD היא מחלה דלקתית כרונית שגורמת לחסימת זרימת האוויר בריאות. שתי תצורותיה העיקריות הן ברונכיטיס כרונית (דלקת כרונית של הסימפונות) ואמפיזמה (נפחת ריאות).

ברונכיטיס כרונית היא מחלה שבה נוצרת דלקת כרונית בסימפונות הריאה – הצינורות שמקשרים את קנה הנשימה עם הריאות, שדרכם נכנס האוויר לגוף. הדלקת בסימפונות גורמת להיצרותם וחסימתם, כך שקשה לשאוף ולנשוף אוויר. המחלה מתבטאת בעיקר בקוצר נשימה במאמץ, שיעול תכוף ופליטת כיח.

אמפיזמה היא מחלה מתקדמת יותר שבה הדלקת הכרונית פוגעת בנאדיות (כיסים קטנטנים) שנמצאות בקצה הסימפונות, וגורמת להיווצרות חללי אוויר גדולים במקומן. במצב תקין, בעת שאיפה זורם דרך קירות הנאדיות חמצן לתאי הגוף, ובעת נשיפה מופרש דרכן מחוץ לגוף פחמן דו-חמצני (CO2). כך, עם הרס הנאדיות, נפגעת אספקת החמצן לגוף (מה שמעלה את הסיכון למחלות כגון כשל של הלב) ונפגע פינוי הפחמן הדו-חמצני מהריאות (ועלולות להתפתח הפרעות נוירולוגיות). המחלה מתבטאת בעיקר בקוצר נשימה מתקדם ואי ספיקה נשימתית כרונית עד לצורך בהשתלת ריאה.
 

מהם גורמי הסיכון ל-COPD?

עישון: גורם הסיכון העיקרי ל-COPD הוא עישון (גם פאסיבי). ככל שאדם מעשן יותר ובמשך זמן רב יותר, כך גדל הסיכון שלו ללקות במחלה. הדלקת הכרונית בסימפונות נוצרת עקב שקיעת חלקיקים מזהמים – חלקיקי עשן סיגריות (המכיל כ-7,000 כימיקלים ובהם כ-70 חומרים הידועים כמסרטנים). להיווצרות דלקת זו תורם גם עישון של סיגר, מקטרת, נרגילה, וקנאביס עם טבק.

זיהום אוויר: חשיפה מוגברת לזיהום אוויר הפולט חלקיקי פיח עלולה להגביר גם היא את הסיכון להיווצרות הדלקת הכרונית בסימפונות, בייחוד אצל מעשנים.

חשיפה תעסוקתית לכימיקלים כגון אבק, אדים ועשן: חשיפה זו יכולה להיגרם למשל משריפת עץ, פחם ודלק, ולהוביל גם היא לדלקת הכרונית בסימפונות.

גנטיקה: ל-COPD יש גם גורם סיכון גנטי. השכיח ביותר הוא חסר בחלבון אלפא-1 אנטיטריפסין (AAt). לחלבון זה תפקיד בהגנה על הכבד והריאות מנזקים שונים. קיימות בדיקות דם לגילוי חסר בו וניתן לתת אותו כתרופה.

אסתמה: גם אסתמה מתבטאת בדלקת כרונית בסימפונות ויכולה להידרדר ל-COPD, בייחוד אם חולה האסתמה מעשן ולא מקבל טיפול תרופתי.

מהם תסמיני המחלה?

• קוצר נשימה במאמץ, ובשלבים מתקדמים גם במנוחה.
• שיעול עם או בלי ליחה.
• לחץ בחזה.
• עייפות כרונית (בגלל מאמץ נשימתי ממושך, חסר בחמצן, צבירת פחמן דו-חמצני, או אי ספיקת לב).
• אובדן משקל ניכר (בשל המאמץ הנשימתי) וחסרים תזונתיים.
• יתר לחץ דם ריאתי (יכול להוביל לאי ספיקת לב קשה ולבצקת בגפיים התחתונות).
• זיהומים חוזרים בדרכי האוויר ובריאות (נובעים מפגיעה בפינוי מזהמים מהן ובמנגנוני ההגנה עליהן).
• דיכאון. קוצר הנשימה פוגע בתפקוד ומקשה על ביצוע פעולות שגרתיות ומהנות. 

איך מאבחנים?

הדלקת הכרונית בדרכי האוויר ובריאות מתפתחת לאורך זמן, במשך שנים רבות. לכן בדרך כלל התסמינים מופיעים בשלב מאוחר, לרוב בגיל 60-50, שבו נפגע כבר רוב התפקוד הנשימתי. לפיכך, כדי לאבחן את המחלה כמה שיותר מוקדם או למנוע את התפתחותה, מומלץ למעשנים או מעשנים לשעבר בני 50 ומעלה לעבור ביקורות שגרתיות אצל רופא ריאות. ככל שהמחלה מאובחנת ומטופלת מוקדם יותר, כך ניתן להפחית את הסיכון להידרדרותה (פגיעה חמורה בריאות ובנשימה).

האבחון יכול להיעשות בכמה בדיקות, בהתאם לרמת החשד למחלה ולדרגתה, ובהן:

בדיקת ספירומטריה (זרימת אוויר): הנבדק שואף אוויר ומתבקש לנשוף אותו במהירות ובחוזקה לתוך מכשיר ספירומטר (מד נשימה). המכשיר מודד את זרימת האוויר (מהירותה ונפחה) בנשיפה. אצל חולה COPD יתקבלו ערכים נמוכים יותר מאלה של אדם בריא.

תפקודי ריאות (נפחי ריאה): בדומה לספירומטריה, גם פה הנבדק שואף ונושף אוויר ומכשיר מודד את הנפח המרבי שריאותיו יכולות להכיל. אצל חולה ב-COPD יכול להתקבל נפח אוויר תקין, נמוך ולעתים אף גבוה מאוד (בשל כליאת האוויר בריאות, כפי שקורה באמפיזמה).

DLCO (דיפוזיה): בבדיקה זו הנבדק שואף גז מסוג פחמן חד-חמצני בריכוז נמוך מאוד ולא רעיל, ולאחר כמה שניות נושף אותו לתוך מד נשימה. המכשיר מודד את רמת הגז שננשפה והערך שמתקבל מעיד על יכולת מעבר הגזים (חמצן ופחמן דו-חמצני) דרך הנאדיות. ערך נמוך יכול להתקבל באמפיזמה קשה ובמחלות ריאה נוספות.

מבחן הליכה של 6 דקות (The 6 minute walk test): הנבדק הולך במרפאה בקצב רגיל במשך שש דקות. נמדדים המרחק שהלך, אחוז ריווי החמצן בדם (לפני הבדיקה, במהלכה ואחריה), ודרגת קוצר הנשימה בתום הבדיקה. בהתאם למדדים האלה הרופא יכול להעריך את מידת הקושי במאמץ ואם נדרש טיפול בחמצן.

שאלון CAT  :(COPD Assessment Test)שאלון קצר שמאפשר לרופא ולמטופל לדעת מהם קשיי המחלה העיקריים.

צילום חזה (רנטגן): צילום דו-ממדי זה מראה את עצמות בית החזה, דרכי האוויר המרכזיות, וגודל הלב. כאשר מתגלים בו ממצאים חריגים (למשל דלקתיים), לא תמיד ניתן להבדיל בין מחלות שונות (כגון דלקת ריאות, סרטן ריאות, ופיברוזיס ריאתי), ולכן נדרשת בדיקת הדמיה כגון CT.

הדמיית CT של בית החזה: בדיקה זו מדגימה את איברי בית החזה, רקמת הריאה והפלאורה (הקרום העוטף את הריאה) ברזולוציה גבוהה יותר מצילום חזה ובתלת-ממד. כך ניתן לאבחן היטב COPD ומחלות ריאה נוספות, לגלותן מוקדם ולעקוב אחר התפתחותן. אוכלוסיות בסיכון (מעשנים או מעשנים לשעבר בגיל המעבר ומעלה) שצריכות לעבור סדרת בדיקות CT יכולות לעשותה גם במינון קרינה נמוך/ נמוך ביותר (בשיבא קיימת טכנולוגיה ייחודית שכזאת, ששמה .(Ultra-Low-Dose CT

בדיקת דם: מטרתה למדוד את רמת החמצן והפחמן הדו-חמצני בדם, וכך לאבחן את חומרת ה-COPD ולהבין אם נדרש טיפול בחמצן או במכשיר הנשמה שאינו פולשני ((BiPAP. ניתן לזהות באמצעותה גם פוליציטמיה (עודף בתאי הדם האדומים) שעלולה להיגרם עקב מחסור כרוני בחמצן. בנוסף היא נעשית כדי לבדוק אם קיימת אנמיה שעלולה להחמיר קוצר נשימה.

איך מטפלים?

ל-COPD אין ריפוי. הטיפול בה נועד בעיקר להקל את התסמינים ולמנוע את התקדמותה. אך לפניו, הכרחי להפסיק לעשן או להיחשף לעישון. זאת כדי למנוע את הידרדרות המחלה ותמותה ממנה ולהפחית את הסיכון לסרטן ריאות שיכול להחמיר את תסמיניה.

טיפול תרופתי

משאפים מרחיבי סימפונות: גורמים להרפיית שרירי דרכי האוויר וכך משפרים את תנועת האוויר אל תוך הריאות ומחוץ להן (אחת לשנה יש לקבל הדרכה על טכניקת השימוש בהם. ניתן לעשות זאת אצל רופא הריאות/ סרטוני הדרכה באתר היצרן של המשאף/ במרפאה הכללית למחלות ריאה בשיבא).

משאפים המכילים קורטיקוסטרואידים: קורטיקוסטרואידים הם הורמונים סינתטיים שדומים בפעולתם להורמונים שמייצרת בלוטת יותרת הכליה (אדרנל). הם אנטי-דלקתיים, נועדו להפחית את הדלקת הכרונית בסימפונות, וניתנים לחולים במצב בינוני-קשה שהטיפול במשאפים מרחיבי סימפונות לבדו לא עזר להם.

נבולייזר: מכשיר שהופך תרופות מרחיבות סימפונות וקורטיקוסטרואידים לתרסיס, כך שניתן לשאוף כמות גדולה שלהם דרך מסכה או פיה באינהלציה. 

תכשירים מכייחים: גורמים לליחה להיות פחות סמיכה וכך מאפשרים לה לצאת ביתר קלות מהגוף.

טבליות המכילות סטרואידים: מפחיתות את הדלקת הכרונית ומשמשות כטיפול לטווח קצר (שבוע עד שבועיים) בעת התלקחות התסמינים.

אנטיביוטיקה: ניתנת אם החולה לקה בזיהום בבית החזה, כגון דלקת ריאות. במצבים מיוחדים ניתן לטפל בה במשך חודשים למניעת החמרת ה-COPD.

חיסונים: שפעת ודלקת ריאות הן גורמים שכיחים להתלקחות תסמיני COPD ועלולות להחמיר את המצב הנשימתי במשך כמה שבועות. חיסונים נגדן יכולים למנוע החמרה וצורך באשפוז.

טבליות תיאופילין: טבליות אלו גורמות להרפיית שרירי דרכי האוויר וכך מאפשרות כניסת אוויר טובה יותר. בנוסף הן מחזקות את הסרעפת (שמסייעת לתהליך הנשימה) ומזרזות את הפרשת הליחה מהריאות. הן ניתנות כטיפול משלים לחולים שהטיפול במשאפים מרחיבי סימפונות לבדו לא עוזר להם.  

דלירספ (רופלומילסט): טבליות אלו מפחיתות את חומרת הדלקת הכרונית. הן ניתנות כטיפול משלים לחולים שהטיפול במשאפים מרחיבי סימפונות לבדו לא עוזר להם.

טיפול שאינו תרופתי

טיפול בחמצן: ב-COPD קשה, כשרמת החמצן בדם נמוכה מאוד, הטיפול עשוי להיות הזרמת חמצן לדרכי האוויר במשך שעות רבות ביום. זאת באמצעות מכונת הנשמה, מסכה או צינור פלסטי לנחיריים.

פיזיותרפיה נשימתית: טיפול יעיל לפינוי ליחה ומניעת התלקחויות של המחלה ודלקת ריאות.

שיקום נשימתי: טיפול שניתן במוסד שיקומי, במסגרת אשפוז ממושך או אשפוז יום, לחולים עם חסימת דרכי אוויר בינונית-קשה, קשה וקשה מאוד. הוא יכול למנוע התלקחויות של המחלה ותמותה ומשפר משמעותית את איכות החיים. לרוב הוא כולל פיזיותרפיה נשימתית, ריפוי בעיסוק, ושירותי עובד/ת סוציאלי/ת, פסיכולוג/ית, דיאטן/ית, ורופא/ה שיקומי/ת.

ניתוח להפחתת נפח הריאה: ניתוח שבו מסירים את החלקים הפגועים בריאה כדי לשפר את תפקודה (אינו מתאים לחולים עם פגיעה נרחבת בריאה).

טכנולוגיה אנדוסקופית לטיפול באמפיזמה: קיימים מגוון טיפולים אנדוסקופיים להקטנת נפח האוויר בריאות. הקטנתו מאפשרת לחולים לנשום בקלות רבה יותר לפחות לכמה שנים ועשויה לעכב השתלת ריאה או לייתר אותה. עם זאת הם מתאימים רק לחולים שמצבם הכללי טוב. טיפולים כאלו הם למשל: השתלת מסתם חד-כיווני שמרוקן את האוויר מהריאות, החדרת סלילים קפיציים וזעירים שנפרסים באונות הריאה כמניפה, לוכדים רקמות ריאה ועוזרים לתפקודן הנשימתי, או שימוש מקומי באדי קיטור להרס אמפיזמה גדולה ופינוי מקום ליתר התפשטות הריאה.

השתלת ריאה: השתלת ריאה נשקלת כאשר תוחלת החיים הצפויה של החולה אינה עולה על שנתיים וכאשר כל הטיפולים האחרים כשלו.

האם אפשר למנוע את המחלה?

הדרך היעילה ביותר למנוע COPD היא לא לעשן. לאחר אבחון המחלה, ההמלצות למניעת הידרדרותה, בנוסף לטיפול התרופתי, הן:

• לבצע פעילות גופנית אירובית (כגון הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים וטיפוס מדרגות) סדירה לשיפור סיבולת הלב והריאה ויעילות הנשימה; לפחות חצי שעה ביום, חמש פעמים בשבוע.
• לרזות (עודף משקל עלול להחמיר את קוצר הנשימה).
• לאכול תזונה בריאה ומאוזנת כדי לחזק את מערכת החיסון. ההמלצות הן בין השאר אכילת לפחות חמישה פירות וירקות ביום והפחתת כמויות השומן (בעיקר הרווי), המלח והסוכר.
•  להרבות בשתיית נוזלים, במיוחד מים, אשר מסייעים בהפחתת כמות הליחה בריאות ובגרון.
• להשתמש במכשיר אדים חמים או במכשיר מלחלח כדי להפחית את הליחה, להקל את תחושת החסימה ולשפר את הנשימה.
• לתרגל פיזיותרפיה של בית החזה והזרועות כדי לסייע בהפחתת הליחה.

מתי לפנות לרופא באופן מיידי?

• כאשר התסמינים מוחמרים (למשל, שיעול וליחה מוגברים, שינוי בצבע הליחה, קוצר נשימה/ לחץ בחזה משמעותי, כיחלון בשפתיים/ ציפורניים, דופק מהיר, חולשה קיצונית, חוסר ריכוז, וערפול בהכרה). 
• כאשר מופיעים תסמינים חדשים, כמו חום וכאב לא מוכר בחזה, או תסמיני דיכאון (למשל חוסר מוטיבציה ועייפות שאינה מוסברת).

למה לטפל במחלה דווקא בשיבא?

במכון למחלות ריאה בשיבא עובד צוות רב-תחומי שמתמחה בטיפול במחלות דרכי אוויר, וCOPD- בפרט, אשר משתמש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר ומלווה את החולים גם באשפוזים. הוא כולל רופא ריאות שמתמחה בהשתלת ריאה, כירורג חזה שמתמחה בהשתלת ריאה ובניתוחי ריאה, רופא ריאות שמתמחה ביתר לחץ דם ריאתי, רופא ריאות שמתמחה בהפרעות שינה (כגון הפרעת נשימה חסימתית בשינה), אחות מומחית למחלות ריאה, ותזונאית. בבית החולים קיים גם שיקום נשימתי מתקדם ומרכז גמילה מעישון (מרפאת צח).

חזרה למכון למחלות ריאה