יציאה דמית

יציאה דמית היא הימצאות של מעט דם בצואה. אצל תינוקות יונקים היא יכולה להתרחש בעיקר בשל רגישות לאחד מרכיבי התזונה של האם. אצל תינוקות שניזונים מתרכובת מזון היא יכולה להתרחש בשל רגישות לחלבון חלב פרה. לעתים רחוקות היא נגרמת מזיהום במערכת העיכול או מסיבה אחרת.

כיצד מטפלים ביילוד עם יציאה דמית?

• היילוד מועבר ממחלקת יילודים ליחידת המעבר שנמצאת בסמוך, אשר בה מאושפזים יילודים הזקוקים למעקב והשגחה עקב בעיות רפואיות שכיחות.
• עוקבים אחר הדופק שלו ונשימותיו באמצעות הדבקת מדבקות עם חיישנים.
• קיבה מלאה בהפרשות או מזון עלולה להכביד על היילוד, לכן אנו מרוקנים אותה באמצעות החדרת צינורית שאיבה דקיקה דרך פיו ולא מאכילים אותו.
• הוא מקבל נוזלים דרך עירוי שמוחדר לווריד ביד או ברגל.
• כדי לעקוב אחר מצבו הכללי (ובעיקר בטנו) ולהפחית את הסיכון שידביק תינוקות אחרים בזיהום במערכת העיכול אם לקה בו, אנו משכיבים אותו (ללא בגדים) באינקובטור מחומם ומטפלים בו בכפפות וחלוק. זאת עד שמוודאים שסיבת הדימום אינה זיהום.
• מבררים אם קיים זיהום בבדיקות דם וצואה ועד קבלת התוצאות, במשך כיומיים, מטפלים ביילוד באנטיביוטיקה. בנוסף, מבצעים צילום בטן (או כמה, לפי הצורך). אם התוצאות מעידות על זיהום – ממשיכים בטיפול.
• כאשר התוצאות תקינות והדימום פוסק, מוציאים מפיו של היילוד את הצינורית, מתחילים להאכילו ומפסיקים את עירוי הנוזלים בהדרגה.

איך ניתן לעזור ליילוד?

נוכחותכם ליד היילוד חיונית כיוון שהיא מעניקה לו חום ותחושת ביטחון ותורמת להתפתחותו הרגשית. אתם יכולים לשהות לידו ללא הגבלה. בנוסף, צוות מחלקת יילודים יעודד אתכם לטפל בו ולהאכילו בעת שהותו ביחידת המעבר ותקבלו הדרכה מאחיות המחלקה או מיועצת הנקה. כדי להגן עליו מפני זיהומים אין לאפשר לבני משפחה לבקרו. בשלב זה הם יוכלו לראותו רק דרך "חלון הראווה" של מחלקת יילודים. בדיקת רופא מתבצעת כל יום מ-8:00. במידת הצורך ניתן לקיים שיחה עמו בתום הביקור.

לשאלות ובירורים נוספים ניתן לפנות לצוות מחלקת יילודים