תרופות לטיפול באלרגיה – אנטי-היסטמינים

שם באנגלית: Antihistamines

מאת: פרופ' ננסי אגמון-לוין

מהם היסטמינים ואנטי-היסטמינים? 

אצל הסובלים מאלרגיה, מערכת החיסון מזהה חומרים זרים (כגון אבק, מזון ותרופות מסוימים ואבקנים של עצים, דשא ועשבים) כפולשים ומגיבה נגדם בייצור נוגדנים מסוג אימונוגלובולין E (IgE). נוגדנים אלו מפעילים תאים של מערכת החיסון, בעיקר תאי פיטום, וגורמים להם לשחרר היסטמינים – חומרים חלבוניים שמעוררים את התגובה האלרגית באמצעות היקשרות לקולטנים, בעיקר קולטן מסוג H1. היקשרות זו גורמת לתופעות כגון התרחבות כלי הדם וכיווץ דרכי הנשימה וכך נגרמים תסמינים כגון גרד, אודם, גודש/ בצקת, דמעת וקוצר נשימה. 

אנטי-היסטמינים הם תרופות נוגדות אלרגיה אשר חוסמות את הקולטן H1 וכך מונעות מההיסטמינים להיקשר אליו. הם נחלקים לשתי קבוצות: אנטי-היסטמינים מהדור הישן (דוגמת פנרגן, אהיסטון ואוטרקס), אשר יעילים מאוד בחסימת פעילות היסטמינים אך חודרים גם לרקמת המוח ולכן גורמים לתופעות לוואי כגון ישנוניות, חולשה, סחרחורת, ירידה בריכוז ובזמן התגובה. לכן כיום השימוש בהם שמור למקרים ייחודיים, לפי המלצת רופא/ה מומחה/ית. 

אנטי-היסטמינים מהדור החדש (דוגמת טלפסט, אריוס/ דסלורטדין ולורסטין): יעילים מאוד ובטוחים יותר מהאנטי-היסטמינים מהדור הישן. משפיעים פחות על המוח ולכן לא פוגעים בערנות ובריכוז וניתן לקיים אורח חיים רגיל במקביל לנטילתם (שיעור תופעות הלוואי שלהם נמוך מאוד). 

מתי ואיך מומלץ ליטול אנטי-היסטמינים? 

אנטי-היסטמינים מומלצים לטיפול במחלות אלרגיות שונות (כגון נזלת אלרגית, קדחת השחת, אסתמה, אורטיקריה, ותגובה אלרגית למזון או תגובה אלרגית לתרופה). לעתים ניתן להשתמש בהם גם להקלת גרד שאינו אלרגי. לפני נטילתם יש ליידע את הרופא/ה על מחלות נלוות (כגון מחלת לב, כבד או כליות).

במחלות קצרות טווח מומלץ ליטול אותם "לפי הצורך" (כמה ימים). במחלות כרוניות הטיפול צריך להיות רציף, עם הפסקה מדורגת לפי הנחיית רופא/ת האלרגיה. 

ניתן לקחת אנטי-היסטמינים מהדור החדש בכל שעה לאורך היום. לעתים רופאי האלרגיה ממליצים ליטול אותם בשעות מסוימות בהתאם למחלה/ לצורך האישי. ניתן ליטול אותם עם/ ללא הארוחה (אין מגבלה תזונתית). 

המינון צריך להתאים לכל מטופל/ת לפי גיל וחומרת המחלה. רוב האנטי-היסטמינים הרשומים בישראל מאושרים במינון של כדור אחד ליום.  

האם מסוכן ליטול יותר מכדור אנטי-היסטמיני אחד ביום? 

לאורך שנים נבדק ונמצא כי בכמה מחלות אלרגיות/ אימונולוגיות ניתן להשתמש  בבטחה באנטי-היסטמינים גם במינון גבוה מזה הרשום. מינון של עד פי ארבעה מהמינון המקובל (לרוב ארבעה כדורים ליום) בטוח עבור רוב המטופלים גם כאשר נדרש טיפול ממושך. עם זאת מינון מוגבר אינו רשום בסל התרופות בישראל ומצריך הערכה ומעקב של רופא/ה מומחה/ית. 

האם מותר ליטול אנטי-היסטמינים עם תרופות אחרות? 

רוב האנטי-היסטמינים ובפרט אלה מהדור החדש מאושרים לשימוש במקביל לנטילת תרופות אחרות לאלרגיה/ אסתמה (כגון פרדניזון וסינגולייר) ותרופות נוספות (למשל ליתר לחץ דם וסוכרת). בכל מקרה מומלץ לעדכן את הרופא/ה בכל התכשירים הניטלים לפני תחילת הטיפול באנטי-היסטמינים. 

האם מותר ליטול אנטי-היסטמינים בהריון ובהנקה? 

השימוש באנטי-היסטמינים מהדור החדש בטוח במהלך ההריון וההנקה. הניסיון הנרחב ביותר לטיפול בהריון הוא עם התכשירים לורטדין והיסטזין, אך בעשור האחרון אישרו מרכזי ייעוץ תרופתי לנשים בהריון (גם בישראל) שימוש גם בתכשירים טלפסט ואריוס/ דסלורטדין. לאישה ההרה והמיניקה מומלץ המינון הנמוך ביותר של אנטי-היסטמינים המביא לשליטה במחלה. המידע על נטילת אנטי-היסטמינים במינון גבוה בהריון או בהנקה דל ולכן ההחלטה על המינון מצריכה הערכת רופא/ה מומחה/ית.