האם חלב ומוצריו גורמים לייצור מוגבר של ריר וליחה?
לפי המחקר בתחום, חלב ומוצריו לא מגבירים ייצור ריר/ ליחה ולא גורמים לגודש בדרכי הנשימה העליונות/ תחתונות. אז מדוע התפתח המיתוס הזה?
מאת: דנה ויינר
האם חלב ומוצריו גורמים לייצור מוגבר של הפרשות ריר/ ליחה בדרכי הנשימה? זוהי שאלה שאנו נשאלים לעתים במחלקה לתזונה. התשובה היא לא. המחקר בתחום אינו תומך בכך. כך למשל, סקירה נרחבת של מחקרים מהעולם ומישראל, שפורסמה ב-2013 בכתב העת Nutrition Today, הגיעה למסקנה כי אין עלייה בייצור ריר/ ליחה עקב צריכת חלב ומוצריו. סקירה נוספת שעסקה בנושא בקרב ילדים, אשר פורסמה ב-2019 בכתב העת Archives of Disease in Childhood, הגיעה למסקנה דומה. בסיכומה נכתב כי "חלב הוא מקור חשוב לקלוריות, סידן וויטמינים לילדים, ואנשים העוסקים בבריאות חייבים להפריך את המיתוס חלב-ריר/ ליחה".
תחושת "ציפוי" בגרון? נסו להוסיף קרח לחלב
בין השאר נטען בסקירות אלו כי אנשים שמאמינים בקשר חלב-ריר/ ליחה עשויים לחוש ייצור מוגבר של ריר/ ליחה עקב צריכת חלב ומוצריו, אך ייתכן שהדבר נובע בשל השפעה פסיכולוגית או בשל תערובת החלב עם הרוק. עוד נטען כי הצמיגיות והמרקם הקטיפתי והקרמי של החלב וחלק ממוצריו מובילים לעתים לתחושה של ציפוי בפה ובגרון או של ''רוק עבה יותר'', אך אין מדובר בייצור מוגבר של ריר/ ליחה. אם שותים את החלב כשהוא קר מאוד (ניתן אף להוסיף לו קוביות קרח) – אפשר להפחית את התחושות הללו.
מחקר נוסף, שפורסם ב-1990 בכתב העת American Review of Respiratory Disease, עקב אחר 60 מבוגרים שחלו בנגיף נשימתי נפוץ (מסוג Rhinoviruses), שבין השאר גורם להצטננות, ובדק את התסמינים עליהם דיווחו ואת האופן שבו צרכו חלב ומוצריו. במחקר נמצא חד-משמעית שאלו לא הגבירו ליחה או גודש בדרכי הנשימה. נבדקים שהאמינו כי חלב גורם לליחה דיווחו על תסמינים כמו קושי בבליעה, רוק סמיך וגודש בדרכי הנשימה. אך בבדיקת הדמיה של מערכת נשימתם לא נמצאה רמה גבוהה יותר של ריר/ ליחה ביחס לנבדקים שלא האמינו במיתוס. במקביל, כמה מחקרים שפורסמו בכתב העת Journal of the American College of Nutrition הראו קשר בין האמונה במיתוס חלב-ריר/ ליחה לבין שכיחות התסמינים.
שתיית חלב פרה מול חלב סויה
במחקר שפורסם ב-1993 בכתב העת Appetite (ונעשה בשיטת סמיות כפולה שמטרתה להפחית עד כמה שניתן את ההטיות הסובייקטיביות שעשויות לנבוע מכך שהחוקרים והנחקרים יודעים את מטרות הניסוי ומרכיביו), השוו שתיית חלב פרה לשתיית משקה סויה, בעל מאפיינים דומים של תחושת הפה והמרקם. נבדקים שהאמינו כי חלב גורם לריר/ ליחה דיווחו על השפעות דומות לאחר שתיית שני המשקאות, מה שעשוי להעיד כי אמונה זו קשורה למרקמם. גם לפי האגודה האוסטרלית לאימונולוגיה ואלרגיה קלינית (ASCIA), מחקרים מראים שתחושות הריר והליחה לאחר שתיית חלב אינן נובעות מייצור מוגבר שלהם אלא ממרקם הנוזל, שכן הן מתרחשות עם נוזלים דומים בעלי אותה סמיכות.
ולשורה התחתונה
לפי המחקרים בתחום, חלב ומוצריו לא מגבירים ייצור ריר או ליחה ולא גורמים לגודש בדרכי הנשימה. הסבר אפשרי לתחושות אלו נובעות מהצמיגיות והמרקם הקטיפתי והקרמי שלהם. חשוב לזכור גם כי חלב ומוצריו הם מקור חשוב לחלבון, סידן, ויטמינים ומינרלים רבים, שחיוניים לגדילה בילדים ובריאות במבוגרים. הסיבות העיקריות להימנעות מחלב ומוצריו הן אלרגיה מסכנת חיים והעדפות כגון טבעונות וטעם. במקרים אלו יש להתייעץ עם תזונאים/ות מוסמכים/ות ולקבל המלצות להשלמה תזונתית של חלבון, סידן, ויטמינים ומינרלים.
אולי יעניין אותך:
המרכז לרפואה משלימה ומשולבת בשיבא >>
עקרונות תזונה לסילוק ליחה ולחות >>