היפרדות זגוגית העין

שם בעברית: היפרדות זגוגית העין

שם באנגלית: Vitreous Detachment

מהי היפרדות זגוגית?

הזגוגית היא נוזל שקוף שמרקמו ג׳ל. היא מכילה 99% מים ואחוז של סיבי קולגן וחומצה היאלורונית. היא ממלאת כ-80% מחלל העין, שומרת על צורתה ונקשרת לרשתית (מסך העין שעליו מתקבלת התמונה שעוברת דרך עצב הראייה למוח) בחלקה האחורי. לרוב הזגוגית מתחילה להיפרד מהרשתית באופן טבעי, עם הגיל, בשל תהליך התנזלות והתכווצות (הנוזל מחלחל אל מאחורי שכבת הזגוגית ומרים אותה). במהלך הזה פועלים כוחות משיכה של הזגוגית על פני הרשתית; במיעוט המקרים הדבר עלול ליצור קרע ברשתית או חור מקולרי (במרכז הרשתית) ולהוביל לטשטוש ועיוות ראייה, או לגרום להיפרדות הרשתית (ניתוקה ממקומה התקין בעין ומרקמות דופן העין שמזינות אותה – מצב חירום שעלול לגרום לעיוורון). ברוב המקרים היפרדות הזגוגית מהרשתית לא מותירה נזק ואינה מסוכנת.  

מהם גורמי הסיכון להיפרדות הזגוגית מהרשתית?

הגורם להיפרדותה הטבעית של הזגוגית מהרשתית הוא גיל 60 ומעלה. גורמים שעלולים להאיץ את ההיפרדות או לגרום לה בפתאומיות הם:

• קוצר ראייה (בשל אורך העין הגדול יחסית והמתח על הזגוגית).
• מחלות עיניים דלקתיות.
• חבלת ראש.
• כל ניתוח עיניים שגורם לתזוזה בזגוגית, גם אם הוא תקין לחלוטין (כמו ניתוח קטרקט – שבו עדשת עין עכורה מוחלפת בעדשה מלאכותית).

 
מהם התסמינים?

התסמינים זמניים וחולפים ברגע שהזגוגית נפרדת מהרשתית. הם כוללים:

• הפרעות בשדה הראייה: כגון הבזקי אור ונצנוצים ו/או מראה של עצמים שחורים קטנים (למשל נקודות/ זבובים/ שערות) שזזים לעתים עם כיוון המבט / עננים/ טבעת כהה מול העיניים.
• תחושת כובד בעין.
• טשטוש ראייה.
• דימום בזגוגית הוא סימן אזהרה לקרע ברשתית.

איך מאבחנים?

עם הופעת התסמינים יש לגשת מיד לבדיקת רופא עיניים כדי לשלול קרע ברשתית. הרופא מטפטף טיפות להרחבת אישונים ולאחר כ-40-20 דקות מניח על פני העין עדשה מיוחדת שבאמצעותה נמדד היקף הרשתית. בכחמישה אחוזים מהמקרים מאובחן קרע ברשתית שמצריך המשך טיפול. במקרים נדירים מאובחנת היפרדות רשתית ונדרש ניתוח.

איך מטפלים?

היפרדות זגוגית לא פוגעת בראייה בטווח הארוך ואינה מצריכה טיפול. קרע ברשתית מחייב טיפול מהיר בלייזר; באמצעותו מלחימים את הרשתית סביב הקרע וכך מונעים התפתחות של היפרדות רשתית ומשמרים את הראייה. אם כבר התפתחה היפרדות רשתית עקב הקרע, הטיפול יהיה ניתוח שמטרתו להצמיד את הרשתית לדופן העין. חור מקולרי גדול שלא נסגר עצמונית מטופל בניתוח כריתת זגוגית (ויטרקטומיה); בניתוח זה מוציאים מהעין את ג'ל הזגוגית ומחליפים אותו במי מלח ביולוגיים הממלאים את כל תפקידיו. לאחר מכן מקלפים קרום עדין מעל מרכז הרשתית (המקולה), ומחדירים לאזור תערובת של גז ואוויר שיוצרת בועה שתומכת בשולי החור וכך גורמת לסגירתו.

>> חזרה ליחידת רשתית
>> חזרה למכון עיניים