היפוגליקמיה (רמת סוכר נמוכה)

סוכרת 1 (סוכרת נעורים) וסוכרת 2 יכולות להוביל להיפוגליקמיה – רמת סוכר נמוכה, מתחת ל-60%-70% מ"ג, שמצריכה טיפול מהיר בשל היותה מסכנת חיים.

מהם התסמינים? 

התסמינים כוללים: רעד, חיוורון, עצבנות וחרדה, דפיקות לב מהירות, הזעה, רעב מוגבר, כאבי ראש, נימול סביב הפה, סחרחורת, בלבול, בעיה בשיווי משקל, עייפות, ישנוניות וטשטוש ראייה. ייתכנו גם דיבור לא ברור, צפצוף באוזניים, פרכוס ותרדמת. לעתים מופיעים כל התסמינים ולעתים חלקם.  

מהם הגורמים האפשריים?

• הזרקת כמות אינסולין גדולה מדי או לקיחת מינון גבוה מדי של תרופות אחרות לסוכרת.
• שימוש לקוי במשאבת אינסולין.
• דילוג/ ויתור על ארוחה או אכילה מועטה מהרגיל (ביחס לאינסולין שהוזרק).  
• עודף פעילות גופנית. 
• שתיית אלכוהול על קיבה ריקה. 
• שלשולים והקאות.

כיצד ניתן למנוע?

• להקפיד על זמני הארוחות ומינון התרופות/ אינסולין.
• לשאת ערכה המכילה גלוקומטר (מד סוכר), פחמימה פשוטה (טבליות/ בקבוקון גלוקוז) ופחמימה מורכבת (כגון קרקרים/ חטיף). 
• אם מתרחשות ירידות סוכר לעתים קרובות, יש לדווח לצוות הרפואי.
• לשאת צמיד זיהוי או כרטיס המצהיר על הסוכרת.
• לעדכן בני משפחה ואנשים מהסביבה הקרובה כיצד לפעול בעת היפוגליקמיה. 

מהו הטיפול המיידי?

• למדוד סוכר.
• לצרוך 15 גר' פחמימה פשוטה כגון טבליות/ סירופ גלוקוז, חצי כוס חד-פעמית של מיץ עם סוכר, כוס חלב, שלוש כפיות סוכר בתוך מים.
• לאכול 15 גר' פחמימה מורכבת כגון פרוסת לחם או קרקר. 
• לבדוק שוב את רמת הסוכר כעבור 15-10 דקות. אם היא נמוכה מ-70% מ"ג יש לצרוך 15 גר' פחמימה פשוטה (כגון חצי כוס שתייה מתוקה) ולאכול שוב פרוסת לחם או קרקר. 
• לאחר 15-10 דקות למדוד שוב את רמת הסוכר.

הנחיות אלה נכונות לשבועות הראשונים שלאחר האבחנה בסוכרת. אחר כך מקבלים מצוות המרפאה הנחיות חדשות.

היפוגליקמיה חמורה – שימוש בגלוקגון

בהיפוגליקמיה חמורה, קיים חשש לפגיעה ברפלקס הבליעה או להיעדר שיתוף פעולה/ תגובה של החולה. במצב זה אין לתת שתייה או מזון ודרך הטיפול המהירה והבטוחה ביותר היא זריקת גלוקגון המעלה את רמת הסוכר בתוך עשר דקות. הגלוקגון יכול להינתן על ידי איש צוות רפואי, בן/ בת זוג, הורה או מורה. לקבלת מרשם לרכישתו והדרכת שימוש יש לפנות לרופא/ת הסוכרת.

מהו גלוקגון?

גלוקגון הוא הורמון המופרש מהלבלב. הפרשתו מעלה את רמת הסוכר בדם באמצעות מתן פקודה לכבד לשחרר מאגרי גלוקוז ששמורים לעת הצורך. 

מתי נותנים גלוקגון?

בעת ירידה ברמת הסוכר ואיבוד הכרה, פרכוס או חוסר שיתוף פעולה של החולה וחוסר אפשרות לתת טיפול דרך הפה. הגלוקגון ניתן בהזרקה בלבד, באותה דרך שבה מזריקים אינסולין.

כיצד זה נעשה?

• מסירים את מכסה הפלסטיק הכתום מהבקבוק המכיל גלוקגון באבקה.
• מסירים את כיסוי המחט ומכניסים אותה דרך פקק הגומי אל הבקבוק.
• מזריקים את המים שבמזרק לתוך הבקבוק. מבלי לשאוב את הנוזל ולהוציא את המחט, מנערים בעדינות עד שהאבקה מתמוססת לחלוטין לתמיסה צלולה.
• בודקים שבוכנת המזרק לחוצה עד סופה ושואבים את התמיסה במלואה בחזרה לתוך המזרק.
• מוציאים את המחט מהבקבוק.
• מוציאים אוויר מהמזרק ומזריקים מיד לתוך הזרוע/ ירך/ ישבן.

כמה גלוקגון לתת לילדים?

מתחת לגיל שנתיים: המינון נקבע על ידי הרופא/ה. 
גיל שנתיים עד חמש: חצי בקבוקון. 
מעל גיל שש: בקבוקון שלם. 

מה לעשות לפני מתן גלוקגון ואחריו?

לפני: להזמין אמבולנס
אחרי: 

• להמתין 20-10 דקות עד שהחולה מגיב/ה לטיפול.
• לאחר שהחולה שב/ה להכרה מלאה ומסוגל/ת לשתות, יש לתת 15 גר' פחמימה פשוטה ו-15 גר' פחמימה מורכבת כדי למנוע ירידת סוכר נוספת.
• להתייעץ עם צוות מרפאת סוכרת על המשך מעקב/ פינוי לחדר מיון ועל המשך טיפול בתרופות סוכרת/ אינסולין (ייתכן שיידרש שינוי במינון).

האם לגלוקגון יש תופעות לוואי?

ב-24 השעות שלאחר הטיפול ייתכנו כאבי ראש, כאבי בטן ובחילות.

איך לאחסן גלוקגון?

• לשמור את ערכת הגלוקגון בתוך האריזה המקורית. ניתן לשמור בטמפרטורת החדר (עד 25 מעלות ללא קירור).
• לבדוק את תאריך התפוגה המופיע על האריזה, לא להשתמש בערכה שפג תוקפה ולהחליף אותה.
• לילדים: לדאוג לערכה בתוקף גם בגן/ בית הספר.

מתי לפנות לטיפול רפואי?

לפנות לרופא/ה: לאחר ירידת סוכר מתחת ל-60% מ"ג שסימניה חלפו לאחר אכילה ושתייה.
לפנות למוקד רפואי/ מיון: כאשר רמת הסוכר עומדת על 30%-54% מ"ג ומלווה בתסמינים ולאחר ניסיון אכילה עדיין נמוכה מ-60% מ"ג. 
לפנות בדחיפות לחדר מיון: כאשר רמת הסוכר נמוכה מ-30% מ"ג או במצב של איבוד הכרה/ פרכוס.

הזרקת גלוקגון יכולה להציל חיים. צפו בהדרכה: