פיום אנדוסקופי של רצפת החדר השלישי + ניתוח שאנט לטיפול בהידרוצפלוס

שם באנגלית: Shunt Surgery for Hydrocephalus + Endoscopic Third Ventriculostomy

מהו הידרוצפלוס (מיימת)   |   ניתוחים שמטפלים בהידרוצפלוס   |   הכנה לניתוח הידרוצפלוס   |   משך הניתוח   |   משך האשפוז   |   הרגשה לאחר ניתוח הידרוצפלוס   |   שיעורי הצלחה   |   סיבוכים אפשריים לאחר ניתוח מיימת   |   הנחיות להתנהגות לאחר ניתוח מיימת

מהו הידרוצפלוס?

הידרוצפלוס (מיימת) הוא הצטברות של הנוזל המוחי-שדרתי (CSF) בתוך חללים הנמצאים במוח הנקראים חדרים (באופן תקין, הנוזל הזה אמור לעבור בתוך החדרים וביניהם). תפקידו של נוזל זה הוא להגן על המוח מפני זעזועים ולשמור על לחץ תוך-גולגולתי תקין. הצטברותו עלולה לנבוע מהפרעה לזרימתו התקינה (חסימה), מבעיה בספיגתו או מייצור מוגבר שלו.

גורמי הסיכון העיקריים להידרוצפלוס בילדים הם: דלקת קרום המוח (לא מאפשרת לנוזל להיספג בכלי הדם במוח), דימומים מוחיים (למשל בשל חבלה או פגות), מומים מולדים (כגון מעברים מוצרים בין החדרים), וגידול מוחי שחוסם את המעבר בין החדרים. גורמי הסיכון העיקריים להידרוצפלוס במבוגרים הם: ניוון מערכת ספיגת הנוזל בכלי הדם במוח, דימומים מוחיים וגידול מוחי.  

התסמינים בילדים נגרמים בשל עליית הלחץ התוך-גולגולתי וכוללים: הגדלת הגולגולת, כאבי ראש, הקאות, טשטוש ראייה, הפרעה בתנועות העיניים וירידה במצב ההכרה. בתהליך האבחון, בדיקות הדמיה (כגון CT או MRI) יראו הצטברות נוזל בתוך החדרים.

בהידרוצפלוס אצל מבוגרים הלחץ התוך-גולגולתי לא עולה כי יש יותר מקום להכלת הנוזל. התסמינים ייגרמו מהרחבת החדרים והשפעתה על אזורים שונים במוח, יתפתחו לאט, ולא יהיו מסכני חיים. הם יכללו הפרעה בהליכה, ירידה בזיכרון, דמנציה ואי שליטה במתן שתן. בתהליך האבחון, בדיקות הדמיה יראו חדרים מורחבים, ובדיקה שבה שואבים 50-30 סמ"ק נוזל מהמוח תוביל לשיפור מידי בתסמינים.

מהם הניתוחים שמטפלים בהידרוצפלוס?

קיימים שני ניתוחים: ניתוח פיום אנדוסקופי של רצפת החדר השלישי וניתוח שאנט (נקז). ניתוח פיום נועד להידרוצפלוס חסימתי – מצב שבו המעברים בין החדרים נחסמים (למשל בשל גידול או מום מולד), מה שמפריע לזרימה השוטפת של הנוזל. ניתוח שאנט מטפל בהידרוצפלוס שנובע מהפרעה בספיגת הנוזל בכלי הדם. מבוגרים מאוד לרוב עוברים שאנט, וצעירים יותר עוברים פיום או שאנט (ההעדפה היא לפיום).

בניתוח פיום – לאחר הרדמה כללית מבצעים חור קידוח קטן בגולגולת (מקדימה, בקו השיער, או מאחורה) ופותחים את קרום המוח. לאחר מכן מחדירים דרך החור אנדוסקופ – צינור המכיל סיב אופטי ומצלמה. באמצעותו עושים פתח ברצפת החדר השלישי, שעוקף את החסימה בזרימת הנוזל, תוך כדי צפייה בשדה הניתוח על מסך. דרך פתח זה הנוזל יעבור וייספג חזרה בדם. הפתח צריך להיות בקוטר של חמישה מילימטרים כדי שימשיך להישאר פתוח, וקיים מפל לחצים ששומר עליו במצב זה. בסיום הניתוח, חור הקידוח נתפר ונחבש.  
בניתוח שאנט – לאחר הרדמה כללית, קודחים חור קטן בגולגולת, פותחים את קרום המוח ומחדירים מתחת לעור צינורית שעוברת דרך החדרים. היא מחוברת לשסתום חד-כיווני שנפתח ונסגר בהתאם ללחץ הנוזל. אל צדו השני של השסתום מחוברת צינורית שמגיעה עד לבטן, שמוחדרת דרך חתך באורך  שניים-שלושה ס"מ בדופן הבטן הימנית. הנוזל מגיע אליה מהמוח ונספג בחלל הבטן. בסיום הניתוח, החתכים נתפרים ונחבשים. כאשר למטופל יש בעיה שמונעת את ספיגת הנוזל בבטן, הצינורית מועברת לקרום הריאה (פלאורה) או לעלייה הימנית של הלב, ושם נספג הנוזל.

החדרת שאנט

כיצד להיערך לניתוחים?

• יש לבצע בדיקות דם, כולל ספירת דם וכימיה, ובדיקות הדמיה להדגמת מצב המוח (כגון אולטרסאונד, CT או MRI).
• יש להתייעץ עם רופאים מומחים ולקבל את אישורם לניתוח אם קיימות ברקע מחלות כרוניות כגון מחלת לב, שבץ מוחי או מחלת ריאות.
• יש להפסיק ליטול נוגדי קרישה (כמו אספירין או קומדין) שבוע לפני הניתוח, ולהתייעץ עם רופא המשפחה או המנתח לגבי הצורך בתחליפים.
• יש להיות בצום מלא (כולל מים) שש שעות לפני הניתוח.
• לפני ההליך יש להסיר תכשיטים, לק מהציפורניים, תותבות (שיניים, עדשות מגע, פרותזה).
• שערות באזור הניתוח יגולחו על ידי איש צוות, ומומלץ להתקלח לאחר מכן כדי לשמור על סטריליות מקסימלית של האזור.

כמה זמן הניתוחים נמשכים?

פחות משעה.

מה משך האשפוז?

בין לילה אחד לימים ספורים.

איך מרגישים אחרי?

בשעות הראשונות לאחר הניתוח עלולות להיגרם בחילות והקאות, ובימים הראשונים צפויים כאבים בפצעי הניתוח שניתן לטפל בהם במשככים.

מה שיעור ההצלחה?

ניתוח שאנט נחשב להליך ותיק ובטיחותי. אולם, אם ההידרוצפלוס נגרם ממחלות כגון גידול מוחי, דלקת קרום המוח או דימום מוחי – קשה לנבא מה תהיה התוצאה הסופית. גם חומרת ההידרוצפלוס ומשכו משפיעים על תוצאה זו.

ניתוח פיום מצליח כמעט בכל המקרים שבהם ההידרוצפלוס נגרם מחסימה שמפריעה לזרימת הנוזל. אחוזי ההצלחה גבוהים גם כאשר ההידרוצפלוס נגרם עקב הפרעה בספיגת הנוזל לדם.

מהם הסיבוכים האפשריים?

שאנט היא מערכת שנמצאת מתחת לעור בקביעות. הסיבוכים נדירים וכוללים דימומים בהכנסתה, חסימתה, התפתחות זיהום בה והצורך לתקנה בניתוח נוסף, בעיקר אצל ילדים (שיעור הניתוחים החוזרים עומד על 15%-10% לשנה בשל תפקוד לקוי של המערכת). בניתוח פיום – הסיבוכים נדירים גם כן וכוללים דליפת נוזל מהפצע הניתוחי שדורש את תפירתו החוזרת, זיהום ודימומים מוחיים.

הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

• יש לשמור על ניקיון הפצע הניתוחי, לשטוף אותו מדי יום במים זורמים וסבון ולאחר הייבוש להניח עליו פד סטרילי. אין לשפשף אותו.
• מומלץ לא לבצע פעילות פיזית מאומצת בחודש הראשון.
• יש להימנע מנהיגה אם מופיעות תשישות או סחרחורת.
• יש להגיע להוצאת התפרים לאחר שבוע עד עשרה ימים במרפאת קופת החולים או במרפאה להוצאת תפרים בשיבא (אלא אם כן נעשה שימוש בתפרים נמסים שאין צורך להוציאם).
• יש להיות במעקב תקופתי אצל נוירוכירורג, לרוב אחת לחצי שנה או שנה.

מתי לפנות לרופא?

• בעת הופעה חוזרת של תסמיני הידרוצפלוס או כאלו המתריעים על תפקוד לקוי של השאנט, כגון כאבי ראש חמורים ומתמשכים, פגיעה בערנות, עלייה בישנוניות, חולשת גפיים, והקאות. בעת חשד לתפקוד לקוי של השאנט נעשה CT מוח וצילום של מהלך השאנט לבטן, ואם אכן מתגלה בעיה – כגון חסימתו – צריך לעשות ניתוח נוסף לתיקונו.
• חום מעל 38 מעלות.
• דימום, אודם, הפרשות מוגברות או נפיחות בפצעי הניתוח.

למה לבצע את הניתוח בשיבא?

מכיוון שבמחלקת נוירוכירורגיה – ניתוחי מוח ועמוד שדרה עובד צוות רופאים מקצועי ומנוסה שמבצע יותר מ-1,500 ניתוחים בשנה, כמעט ללא סיבוכים, ומשתמש בציוד מתקדם ביותר. מטופלים רבים שמגיעים למחלקה מדווחים שבעקבות הניתוח שעברו תפקודם ואיכות חייהם השתפרו משמעותית.