עושים היסטוריה

ממתקן החלמה לחיילים לבית החולים הגדול במזרח-התיכון

ראשיתו של המרכז הרפואי הגדול ביותר בישראל ובמזרח התיכון היא במתקן שהוקם ביולי 1941 על ידי הצבא האמריקאי וזכה לכינוי "בית חולים אמריקאי מס' 24".

מתקן זה נסגר באוקטובר 1943 ונפתח מחדש על ידי הצבא הבריטי ב-1944 כ"בית חולים מס' 6 של ה-RAF" (חיל האוויר המלכותי). פרופ' חיים שיבא שירת במתקן זה כקצין רפואה בצבא הבריטי משנת 1946.

ב-15.4.48, כבשה חטיבת אלכסנדרוני את מחנה "תל ליטוינסקי". פרופ' שיבא, אשר הקים את חיל הרפואה ושימש קצין רפואה ראשי ראשון של צה"ל, הורה מיד להתחיל בשיפוצו של המתקן המוכר לו משירותו בצבא הבריטי ולהכשירו כבית חולים צבאי. ב-21.6.48, במהלך ההפוגה הראשונה בקרבות מלחמת העצמאות נפתח רשמית בית החולים ב"תל ליטוינסקי". בתחילה הוא הוגדר מתקן החלמה לפצועי הקרבות מהחזית בירושלים, אך עד מהרה הפך לבית חולים שלם.

באוקטובר 1948 כבר אושפזו בבית החולים כ-400 איש, רובם פצועי צה"ל ומיעוטם הקטן אזרחים שחלו בשחפת. במהלך 1949 הושלם שיפוץ המתקן והיו בו כבר 800 מיטות. ב-1 באוגוסט 1949 נוספה לבית החולים הצבאי, בתוך יממה אחת, גם מחלקת ילדים, שנועדה לתת מענה מיידי לתחלואה הגדולה בקרב ילדי העולים.

ב-1 ביוני 1953, חמש שנים בדיוק לאחר שפתח את שעריו, הפך בית החולים הצבאי מס' 5 לבית חולים אזרחי, שנקרא "תל השומר".
המייסד פרופ' שיבא הפך למנהלו הראשון והמיתולוגי. בטקס פתיחתו כבית חולים אזרחי פנה שיבא לעובדים וציטט מתוך שיר של המשורר האמריקאי וולט וויטמן: "אני יודע שאני חסר שקט נפשי ומדביק אחרים, אני יודע שדבריי הם נשק טעון סכנות, טעון מוות, כאשר אני פועל נגד שלווה, נגד ביטחון הפרט ונגד כל החוקים הקבועים.אני יודע שאימת הגיהינום אינה מפחידתני ופיתוי גן העדן אינו מפתני. "חברים יקרים, אני מודה כי הפצרתי בכם ללכת איתי, ועודני מפציר בכם, בלי שאוכל להבטיחכם שננצח".

המנהלים של שיבא

פרופ' חיים שיבא

המייסד והמנהל הראשון של המרכז הרפואי, פרופ' חיים שיבא, סיים את לימודי הרפואה שלו בווינה בשנת 1929 ועלה לארץ ב-1933. בשנת 1968 קיבל את פרס ישראל על פועלו.
שמו של המרכז הרפואי הוחלף מ"תל השומר" ל"מרכז הרפואי על שם חיים שיבא" בשנת 1971, לאחר מותו של פרופ' שיבא ב-10 ביוני באותה שנה. זאת מתוך הכרת תודה והערכה עמוקה לאיש החזון הזה, שהיה רופא משכמו ומעלה, ואדם יוצא דופן באנושיותו, שנערץ על כל מטופליו ותלמידיו הרבים.

פרופ' מרדכי שני

תלמידו של פרופ' שיבא וממשיך דרכו פרופ' מרדכי שני שימש בתפקיד במשך 33 שנה, עד 30.9.04. בתקופתו נבנה בית החולים החדש, אשר בהקמתו הושקעו כ-500 מיליון דולר, מרביתם מתרומות. המרכז הרפואי נחלק ל"בית חולים חריף" ול"בית חולים שיקומי", המודל של בית חולים הכולל מחלקות כירורגיות, טיפול נמרץ ואשפוז מחד ומערך שיקום מפותח מאידך הוא מודל ייחודי שנלמד בכל העולם.

פרופ' בולסלב גולדמן

פרופ' בולסלב גולדמן היה מנהל המרכז הרפואי שיבא ב-2004-1990 וממלא מקום ומנהל בפועל של שיבא ב-1990-1977. מ-1974 עד 2004 ניהל גם את המכון הגנטי בשיבא. בנוסף היה רופאם האישי של מנהיגי המדינה, ובהם יצחק רבין, אריאל שרון ודוד בן גוריון. ב-2002 זכה בפרס דוד בן גוריון על מפעל חיים ברפואה. 

פרופ' זאב רוטשטיין

פרופ' רוטשטיין, קרדיולוג בהכשרתו, פעל במלוא המרץ להמשך תנופת העשייה, המצוינות והמובילות הטכנולוגית והאנושית של המרכז הרפואי הגדול ביותר בארץ.
 

פרופ' יצחק קרייס

המנהל הנוכחי של שיבא הוא מומחה ברפואה פנימית, בניהול מערכות בריאות ומהמומחים הבולטים  ברפואת אסונות ורפואת חירום. פרופ' קרייס פורץ גבולות ומצעיד את שיבא קדימה להפוך מבית חולים לעיר הבריאות של ישראל. בתקופתו זכה המרכז הרפואי להימנות, מספר פעמים, על רשימת בתי החולים הטובים בעולם.