הדרכה למטופלים עם קתטר אפידורלי
טיפול יעיל בכאב מפחית סבל, חרדה ודחק (סטרס) ותורם להתניידות, לנשימה ולביצוע טוב יותר של תרגילי פיזיותרפיה, מה שמפחית סיבוכים לאחר ניתוחים ומוביל להחלמה מהירה יותר. אחד הטיפולים המקובלים למניעת כאב לאחר ניתוח הוא שיכוכו באמצעות קתטר אפידורלי.
מהו קתטר אפידורלי?
בשיטה זו רופא מרדים מחדיר לגב קתטר (צינורית דקיקה) באמצעות מחט דקה, ומזריק דרכו חומר אלחוש (כגון מורפין) אל החלל האפידורלי שמקיף את תעלת העצבים שבין קרומי חוט השדרה, שם עוברים גם עצבים שאחראים על תחושת הכאב. הקתטר יכול להישאר בגוף יומיים עד חמישה ימים וניתן להזריק דרכו חומר מאלחש פעמיים ביום. כך ניתן לחסום את אותות הכאב שתחתיו.
מהם היתרונות והחסרונות?
יתרונות: הכאב נשלט, לוקחים פחות משככי כאבים ולכן יש פחות תופעות לוואי שנגרמות מהם.
חסרונות: כמו בכל פעולה פולשנית עלולים להתרחש סיבוכים כגון דימום, זיהום ומינון יתר של חומר מאלחש שיתבטא בכאבי ראש, צלצולים באוזניים, טעם מר/ מתכתי בפה ונימול סביב הפה, לשון ושפתיים (מדובר בסיבוך נדיר ביותר אך יש לדווח לצוות על כל תסמין מחשיד).
בנוסף עלולות להתרחש תופעות לוואי כגון ירידה בלחץ הדם, בחילות, הקאות וגרד (במתן מורפין), נימול, ירידה בתחושה באזור המנותח, קושי בהזזת הגפיים, קושי במתן שתן, דקירות, כבדות. לרוב תופעות אלו ניתנות לטיפול ולאיזון באמצעות שינוי במינון החומר המאלחש.
כיצד מתנהלים עם הקתטר ולאחר הוצאתו?
- יורדים מהמיטה באישור הצוות ובהשגחה.
- מתקלחים באישור הצוות ובהשגחה. אסור להרטיב את אזור כניסת הקתטר.
- לא יוצאים מהמחלקה עם הקתטר.
- אם חשים כאב מדווחים לצוות. ניתן לקבל משככים נוספים דרך הווריד או הפה.
- צוות שירות הכאב החריף בודק את תקינות הקתטר ומעריך את מידת הכאב. הצוות הסיעודי במחלקה עוקב אחר לחץ דם, דופק, חום, מצב הנשימה, מידת התחושה והתנועה בגפיים, מקום כניסת הקתטר ואיזון הכאב. הצוותים נמצאים לשירות המטופלים ושמחים לענות על כל שאלה.
- מנתח קובע את מועד הוצאת הקתטר והוא מוצא על ידי רופא המחלקה/ מרדים/ אחות מורשית במשיכה פשוטה. אין לרדת מהמיטה שעתיים לאחר הוצאתו. ייתכנו תופעות כגון נימול, ירידה בתחושה וכבדות בגפיים שיחלפו בהדרגה אחרי כמה שעות. ניתן להמשיך טיפול במשככי כאבים דרך הפה או הווריד לפי הצורך.
