גירוי מוחי עמוק לפרקינסון ורעד ראשוני

שם באנגלית: Deep Brain Stimulation (DBS)

מהו גירוי מוחי עמוק   |   למי מיועד טיפול גירוי מוחי עמוק   |   איך נעשה הניתוח להשתלת אלקטרודה במוח וקוצב מתחת לעור?   |   משך הניתוח   |   משך האשפוז   |   איך מרגישים לאחר ניתוח השתלת אלקטרודה במוח   |   שיעורי הצלחה   |   האם מדובר בטיפול תמידי?   |   סיבוכים ותופעות לוואי אחרי ניתוח השתלת אלקטרודה במוח וקוצב תת עורי   |   הנחיות להתנהגות בבית

מהו גירוי מוחי עמוק?

גירוי מוחי עמוק הוא טיפול שמשגר אותות חשמליים למוח כדי למנוע או להקל תסמיני מחלות שפוגעות במנגנון התנועה בגוף; כך למשל, במחלת פרקינסון, הטיפול יכול למנוע רעידות לא רצוניות של חלקי גוף (בעיקר גפיים או לסת), קשיחות או חוסר גמישות (קישיון) של המפרקים, אטיות, ומיעוט או מחסור בתנועה.

פרקינסון היא אחת מהפרעות התנועה הנפוצות ביותר. הפתולוגיה העיקרית והידועה שלה היא התנוונות של תאי עצב שנמצאים בגזע המוח ואחראיים לייצור המוליך העצבי דופמין, שאחראי על בקרת התנועה בגוף. כך, נפגעת העברת האותות החשמליים במוח שאחראיים לתנועת שרירים תקינה ונוצרים ליקויים תנועתיים. הגירוי המוחי העמוק כאמור משגר אותות חשמליים למוח, מפצה על אלו החסרים או הפגומים, וכך מפחית או מונע את התסמינים המוטוריים ומסייע לשלוט בהם.

למי מיועד טיפול גירוי מוחי עמוק?

הטיפול בגירוי מוחי עמוק מוצע לחולים שסובלים מתסמינים מוטוריים טורדניים שאינם חולפים בטיפול תרופתי מיטבי, או לחולים שהתרופות שהם נוטלים נגד התסמינים הללו גורמות להם לתופעות לוואי בלתי נסבלות. מדובר בחולי פרקינסון (כפי שתואר לעיל); בחולי דיסטוניה – הפרעה שמתבטאת בתנועות לא רצוניות קבועות וחזקות; ובחולי רעד ראשוני – מחלה שמתאפיינת ברעידה לא רצונית וקצבית של הידיים ולעתים גם של הראש ומיתרי הקול.

חולים אלו, שהגירוי המוחי העמוק מוצע להם, לרוב מוגבלים מאוד בשל מחלתם; הם לא מצליחים לבצע פעולות יומיומיות כגון אכילה, שתייה, קימה מהכיסא, התלבשות והליכה.

הטיפול בגירוי מוחי עמוק מוצע לעתים רחוקות לחולים נוספים (שלא במסגרת סל הבריאות), כאלו הסובלים למשל מתסמונת טורט (Tourette), הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), ודיכאון.

איך נעשה הניתוח להשתלת אלקטרודה במוח וקוצב מתחת לעור?

הניתוח נעשה בשני שלבים: השתלת אלקטרודה באזור הנדרש במוח (בגרעיני הבסיס – יחידת הבקרה והתיאום של המרכזים המוטוריים במערכת העצבים), ולאחריה השתלת נוירוסטימולטור (קוצב) מתחת לעור, בקדמת בית החזה או בדופן הבטן. מכשיר זה משגר לאלקטרודה אותות חשמליים באמצעות כבל תת-עורי שמחבר ביניהם. הרופא מכוון את עוצמת האותות הללו באמצעות שלט, בהתאם לתוכנית הטיפול. יש לציין כי המטופל עדיין יזדקק לתרופות כדי לטפל בתסמינים המוטוריים, אך לרוב המינון שלהן יהיה נמוך יותר ולכן פחות יגרום לתופעות לוואי.

לפני שהמטופל נכנס לחדר ניתוח מבריגים על ראשו בהרדמה מקומית מסגרת סטריאוטקטית (מערכת ניווט מחשבית מתכתית שדרכה מחדירים את האלקטרודה במדויק לאזור המוחי הנבחר). בהמשך הוא מובא להדמיית סי-טי של הראש (וכמה שבועות לפני כן עובר הדמיית MRI) כדי לאתר גם בצילומים את המיקום המדויק במוח להחדרת האלקטרודה. לאחר מכן, בחדר הניתוח, הוא עובר הרדמה מקומית בקרקפת לצורך חיתוך וקידוח חורים קטנים שדרכם מוחדרת האלקטרודה.

תחילה מוחדרת אלקטרודה דקה לרישום הפעילות החשמלית הטבעית של תאי המוח, כדי שהמנתח יידע מה גובהה של המטרה הרצויה ואם האלקטרודה עוברת אותה, ולאחר מכן מוחדרת זו הקבועה. בשלב זה מבצע המנתח גירוי חשמלי במוקד ההפרעה ומבקש מהמטופל לדווח על תופעות לוואי ועל שליטתו המוטורית כדי לוודא שהאלקטרודה מוקמה באזור המוחי המדויק. בשלב הבא המטופל עובר הרדמה מלאה לצורך חיתוך בקדמת החזה או בדופן הבטן והשתלת הנוירוסטימולטור מתחת לעור.

כמה זמן אורך הניתוח?

כשלוש שעות וחצי.

מה משך האשפוז?

לרוב יום-יומיים.

איך מרגישים לאחר הניתוח?

לרוב המטופל חש בטוב ולא מרגיש כלל במכשור שבגופו. לאחר כשבועיים מתחילה תקופת התכנות והכיול של הנוירוסטימולטור (כמה מפגשים שבועיים), בדרך כלל על ידי נוירולוג. במהלכה נלמדת עוצמת הגירוי שנדרשת לטיפול בתסמיני המטופל ונעשית לו הערכה כללית שבה מותאמים לו מחדש מינוני התרופות (לרוב נמוכים מאלו שניתנו לו לפני הניתוח).

מה שיעור ההצלחה של הטיפול?

בעקבות הטיפול בגירוי מוחי עמוק, התסמינים המוטוריים משתפרים ב-50–70 אחוז ביחס לטיפול תרופתי בלבד. כך, המטופל מתפקד טוב יותר, זוכה מחדש בעצמאותו ואיכות חייו משתפרת משמעותית. יש לציין כי השיפור בתסמינים מושג רק כמה שבועות לאחר הניתוח, בתום תקופת התכנות והכיול של הנוירוסטימולטור.

האם מדובר בטיפול תמידי?

הסוללה של הנוירוסטימולטור יכולה לפעול שלוש עד חמש שנים (אלא אם מדובר במכשיר עם סוללות נטענות שמשך חייו ארוך יותר), תלוי במודל ובמדד הגירוי החשמלי שנדרש לטיפול בתסמינים המוטוריים. כאשר הסוללה נגמרת, יש לעבור ניתוח נוסף (בהרדמה כללית) שבו מוציאים את הנוירוסטימולטור הישן ומחליפים בחדש.  
 

מהם הסיבוכים או תופעות הלוואי האפשריים שלו?

הניתוח בטוח ביותר. הסיבוכים הם נדירים וכוללים זיהום באזור המכשיר, פגיעה ברקמת המוח, דימום מוחי, פרכוס, ומיקום שגוי של האלקטרודה במוח שדורש תיקון. תופעות הלוואי שעלולות להופיע בתחילת התכנות והכיול של הנוירוסטימולטור הן הפרעות תחושתיות – כנימול, עקצוץ או זרמים בפנים/ בגפיים – ושינויי התנהגות או מצב רוח. אך ככלל כל אלו חולפים במהרה.  

הנחיות להתנהגות בבית

שטיפת פצעי החיתוך במים וסבון מדי יום, עד להחלמתם. 

מתי לפנות לרופא?

• חום גבוה, מעל 38 מעלות
• הפרשה, אודם או נפיחות שמתפתחים באזור פצעי הניתוח
• הפרעה נוירולוגית תפקודית כלשהי  
• 12 יום לאחר הניתוח יש להגיע למחלקת נוירוכירורגיה להוצאת התפרים

למה לעבור את הניתוח בשיבא?

• בשיבא קיים צוות רופאים רב-מקצועי המנוסה ביותר בישראל בניתוחים בהפרעות תנועה (מבצע אותם מתחילת שנות ה-90).
• המכון להפרעות תנועה בשיבא, שמטפל בחולים שעוברים גירוי מוחי עמוק, מוביל בגודלו ופעילותו בישראל; הוא כולל כוח אדם בכל התחומים הנדרשים לטיפול במחלות תנועה – פסיכולוגים, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים, וכמובן נוירולוגים עם ניסיון רב שנים בתחום הקיצוב המוחי.
• מערכות ההדמיה, חדרי הניתוח והציוד הניתוחי בשיבא הם מהמתקדמים בעולם.