הגורמים לבעיות הטמפורומנדיבולריות

• עומס יתר כרוני על מפרקי הלסת ושרירי הלעיסה כתוצאה מאחד ההרגלים הבאים: הידוק שיניים ושחיקת שיניים (לרוב בזמן שינה, אך גם ביום); לעיסה מרובה של מסטיקים; אכילת מאכלים קשים במיוחד; כסיסת ציפורניים; החזקת עטים בפה; הישענות הסנטר על היד; נשיכה או מציצה של הלחיים; ישיבה ממושכת לא נכונה מול מחשב; החזקת הטלפון בין האוזן לכתף לזמן ממושך.

• חבלה אקוטית לאזור הלסתות, הראש, והצוואר בעקבות אחד מן האירועים הבאים: טראומה ישירה או עקיפה לאזור הפנים והלסתות בתאונת דרכים או בנפילה; אינטובציה לצורך ביצוע הרדמה כללית; טיפול שיניים אינטנסיבי וממושך; פיהוק עם פתיחת פה גדולה מדי.

• שינויים בסגר הדנטלי (במנשך השיניים) שיכול להופיע בעקבות אובדן רב של שיניים; לאחר שיקום פה נרחב שבמהלכו משנים את העקומה הסגרית; בזמן יישור שיניים; בעקבות שחיקה של תותבות ישנות.

• מצבים סיסטמיים, כמו: מחלה ארתריטית; פיברומיאלגיה; מתח נפשי מוגבר, דיכאון וחרדות; מחלות מטבוליות דוגמת גאוט.

• תרופות מהסוגים הבאים: סטטינים; פנותיאזינים; נוגדי חרדה ממשפחת SSRI.

• גורמים אישיים, כמו: מבנה עדין/חלש של מפרקי הלסת; גמישות יתר; גיל מבוגר ותהליכי ניוון סיסטמיים בכלל המפרקים בגוף.

לחצו כאן למאמר המלא של ד"ר ואסים עבוד בנושא "הפרעות במפרקי הלסת, שרירי הלעיסה, והמבנים הסמוכים"