בדיקת צפיפות עצם
בדיקת צפיפות עצם היא צילום רנטגן שבו נמדדת כמות המינרלים (בעיקר סידן) בתוך העצם כדי לבדוק את הסיכון לאוסטאופורוזיס ושברים
שם באנגלית: Bone Mineral Density Test
מאת: ד"ר איריס ורד וד"ר ליאנה טריפטו-שקולניק
מהי בדיקת צפיפות עצם?
בדיקת צפיפות עצם היא צילום רנטגן שבו נמדדת כמות המינרלים (בעיקר סידן) בתוך העצם במטרה להעריך את חוזקה של העצם. ככל שצפיפות העצם נמוכה יותר, כך עולה הסיכון לאוסטאופורוזיס (דלדול עצם) ושברים.
צפיפות העצם עולה בתקופת הצמיחה ומגיעה לשיא בגיל 25-20. עם הגיל היא יורדת ותהליך זה מושפע מגורמי סיכון שונים כגון: רקע משפחתי/ תורשתי (שיכול להתבטא למשל בשבר צוואר הירך או שבר אוסטיאופורוטי אחר אצל בן משפחה קרוב), הפסקת המחזור החודשי לפני גיל 45 (חשיפה נמוכה להורמון הנשי אסטרוגן, החיוני לשמירה על צפיפות העצם אצל נשים), חוסר בפעילות גופנית, עישון, משקל נמוך, צריכת סידן נמוכה, מחלות ותרופות שונות. חשד לאוסטאופורוזיס יכול לעלות עקב שבר שנוצר מחבלה קלה יחסית או בשל קיומם של גורמי סיכון.
למי היא מיועדת?
הבדיקה מומלצת לנשים ולגברים מגיל 60 ולנשים שהמחזור החודשי שלהן נפסק ויש להן גורם סיכון נוסף לאוסטאופורוזיס. הבדיקה מוצעת גם לנשים ולגברים בכל גיל שסובלים ממחלות או מצבים כרוניים שפוגעים בעצם או נוטלים תרופות שגורמות לדלדול עצם, למשל סטרואידים, תרופות לעיכוב הפרשת חומצת קיבה, נוגדי דיכאון וחרדה, תרופות לאפילפסיה, תרופות לטיפול במחלות ממאירות שגורמות לירידה ברמת הורמוני מין או כאשר יש חשש לדלדול עצם מכל סיבה.
ניתן לבצע את הבדיקה גם בילדים, אם נדרש.
איך מתכוננים לבדיקה?
אין צורך בהכנה מיוחדת אבל חשוב לזכור כי בבוקר הבדיקה אסור ליטול סידן, ברזל או מולטי-ויטמינים. כמו כן, לא ניתן לבצע את הבדיקה חודש לאחר הדמיית CT שבה ניתן חומר ניגוד דרך הפה וחודש לאחר מיפוי עצמות. זאת מכיוון שהחומרים הניתנים בבדיקות אלו יכולים לעוות את תוצאת צפיפות העצם.
מה משך הבדיקה?
כ-25 דקות (עם זאת, משך ההמתנה משתנה בהתאם לעומס).
איך מבצעים את הבדיקה?
הבדיקה מתבצעת בשיטת DXA (Dual Energy X-ray Absorption), המדויקת ביותר לבחינה ישירה של צפיפות העצם בעמוד השדרה, בירכיים ובעצם האמה. שיטה זו היא היחידה המקובלת לאבחון אוסטאופורוזיס על סמך הקריטריונים של ארגון הבריאות העולמי (WHO). אבחון בשיטה זו גם מקנה זכות למימון הטיפול במחלה לפי קריטריונים של סל הבריאות (כגון גיל וחומרת המחלה). בשיטה זו ניתן גם לעקוב אחר שינויים בצפיפות העצם לאורך זמן.
הבדיקה אינה מכאיבה ואינה מצריכה הזרקת חומרים. היא כוללת צילום של ארבעה אתרים בשלד המועדים לשברים בעת חוסר סידן: עמוד השדרה התחתון, שתי הירכיים ועצם האמה (צילום האמה מבוצע כחלק שגרתי מהבדיקה רק בשיבא).
נוסף למדידת צפיפות העצם מתבצעת בשיבא גם מדידת Trabecular Bone Score (TBS) כחלק שגרתי מהבדיקה. מדד זה מתקבל מעיבוד של תמונת החוליות והוא מלמד על שלמות המבנה המיקרוסקופי של גופי החוליות המתניות. מדד ה-TBS תורם להערכה נכונה יותר של מצב העצם ועשוי לסייע בחיזוי הסיכון העתידי לשברים.
הבדיקה בשיבא מתבצעת במכשיר רנטגן מסוג LUNAR GE בדגם חדיש ומתקדם ביותר, עם מינון קרינה נמוך מאוד (כעשירית מזה שבצילום חזה). הוא מאפשר מדידה מהירה ואבחון טוב של הסיכון לשברים.
לפני ביצוע הבדיקה יש למלא שאלון גורמי סיכון. מילוי השאלון מאפשר להעריך את דרגת הסיכון לשברים. הערכת הסיכון נעשה לפי תחשיב FRAX המותאם לסטטיסטיקת השברים במדינת ישראל, והוא נסמך על מדידת צפיפות העצם בצוואר הירך ועל מספר גורמי סיכון קליניים המפורטים בשאלון.
איך מקבלים את התוצאות?
ניתן לראות את תוצאות הבדיקה המלאות, כולל תמונות ודף פענוח, באזור האישי שיבא CONNECT. פענוח הבדיקה כולל מסקנה ראשית מודגשת – עדות/ אי עדות לאוסטיאופורוזיס. לעתים ניתנת המלצה פרטנית לבירור או טיפול. בכל מקרה יש להגיע עם התוצאות לרופא/ה המפנה.
למה לעשות את הבדיקה בשיבא?
בדיקת צפיפות עצם בשיבא נעשית על ידי רנטגנאים מוסמכים שעברו הכשרה ייעודית לביצועה ברמת הדיוק הגבוהה ביותר.
הבדיקה כוללת מרכיבים שאינם נבדקים כשגרה בכל מכון (מדידת שתי הירכיים והאמה, TBS וחישוב FRAX).
פענוח הבדיקה נעשה על ידי אנדוקרינולוגים המתמחים במחלות עצם מטבוליות ואוסטאופורוזיס.
שירות בדיקות צפיפות עצם בשיבא, שפועל מ-1988, הוא מרכז מצוינות בתחום זה בארץ. בנוסף, לרשות המטופלים עומדות מרפאות המתמחות באוסטאופורוזיס וגיל המעבר לצורך המשך טיפול ומעקב.