בדיקת ניקור של בלוטת התריס

מאת: ד"ר גלית אביאור


שם באנגלית: Fine Needle Aspiration (FNA) Biopsy of Thyroid Nodules 

מהו ניקור של התירואיד? 

בלוטת התירואיד (בלוטת התריס/ מגן) ממוקמת בקדמת הצוואר ואחראית על ייצור הורמונים (הורמוני התריס) שבין היתר משפיעים על קצב חילוף החומרים והתפקוד של מערכות גוף רבות. אצל 15%-30% מהאוכלוסייה (נשים בעיקר) מתפתחות בתירואיד קשריות – גושים שגודלם נע בין מילימטרים לסנטימטרים. מיעוט מהקשריות הופכות ממאירות ולכן צריך לאבחנן בניקור FNA – שאיבת תאים במחט דקה. 

כיצד מתבצע הניקור?

לפני ההליך מחתימים את המטופל/ת על הסכמה מדעת ואז מחטאים את אזור הצוואר באלכוהול ומורחים חומר מאלחש. לעתים מוזרקת גם הרדמה מקומית (כמו בטיפול שיניים). 

הניקור נעשה בשכיבה וכולל החדרה של מחט דקה (שעובייה זהה לזה של המחט המשמשת בבדיקות דם) לעור הצוואר, לעומק של עד כשלושה סנטימטרים (בדומה לבדיקות דם). זאת תוך כדי ביצוע אולטרסאונד שבאמצעותו ניתן לוודא שהמחט מגיעה למיקום המדויק בבלוטה. לאחר מכן שואבים מהבלוטה דגימת תאים (המחט נותרת בצוואר כ-15-10 שניות), מניחים על משטח ושולחים למעבדה ציטולוגית לאבחון. מקובל לבצע שלושה ניקורים לכל קשרית (מספר הניקורים הכולל תלוי במספר הקשריות הנדגמות). לעתים נוכח בחדר הטיפולים ציטולוג שבוחן במיקרוסקופ את כמות הדגימה ואיכותה. 

תוצאות הניקור נחלקות לשש אפשרויות לפי קטגוריה ע"ש בטסדה

בטסדה I – לא אבחנתי: לא נמצאו מספיק תאים על המשטח ולכן יש לחזור על הניקור או לבצע הדמיה. 5%-10% מהבדיקות הן לא אבחנתיות. 
בטסדה II – שפיר: התאים שפירים. יש להמשיך במעקב לפי שיקול הרופא/ה המטפל/ת.  
בטסדה III: תוצאת ביניים שבה הסיכוי לסרטן בלוטת התריס הוא כ-30%. אחריה מומלץ לבצע בדיקה גנטית.
בטסדה IV: תוצאה זו מעידה כי הסיכוי לסרטן הוא כ-40%. במקרה זה מומלצים בדיקה גנטית או ניתוח להסרת הבלוטה או חלק ממנה. 
בטסדה V: תוצאה זו מעידה על כ-75% סיכוי לסרטן ומומלץ לבצע בדיקה גנטית או ניתוח. 
בכ-60% מהמקרים, הבדיקה הגנטית חוסכת ניתוח. במקביל היא עשויה להעיד על מידת האגרסיביות של הגידול ולעזור בהחלטה על היקף הניתוח.
בטסדה VI: התאים ממאירים. כלומר, אובחן סרטן בלוטת התריס ויש להגיע בדחיפות לרופא/ה המטפל/ת. חשוב לציין כי 95% מהגידולים הממאירים בבלוטת התריס אינם אגרסיביים. 

איך מתכוננים להליך?

• מבצעים בדיקות להערכת מצב הבלוטה: בדיקת רופא/ה, בדיקות מעבדה   (תפקודי תירואיד) והדמיה.
• מביאים הפניה, טופס 17, תוצאות של בדיקות דם ו/ או אולטרסאונד צוואר אם יש. 
• כשעה לפני ההליך מורחים משחת אלחוש מקומית בצוואר התחתון. 
• מטופלים שמפחדים מאוד ממחטים יכולים ליטול תוספים/ תרופות להרגעה וגם משככי כאבים כחצי שעה לפני ההליך. 
• אין צורך להפסיק ליטול מדללי דם לפני הפעולה. אם נוטלים יותר ממדלל דם אחד יש להודיע על כך למתאמת מרפאת תירואיד ופרתירואיד בעת קביעת התור לניקור. 
• רצוי להגיע עם מלווה.

איך מרגישים לאחר מכן?

לעתים מופיע שטף דם קטן באזור הבלוטה בשל פגיעה בכלי דם קטנים, אך לרוב הוא נספג מאליו. בנוסף עשויים להופיע נפיחות וכאבים בצוואר אך ניתן להתגבר עליהם עם קירור מקומי (קומפרס עם קרח) ומשככי כאבים. לרוב הניקור כואב כמו בדיקת דם רגילה ולא מעבר לכך. 

כמה זמן נמשך ההליך? 

תלוי במורכבות המקרה ובמספר הקשריות המנוקרות. 

הנחיות התנהגות לאחר מכן

• רצוי לשהות במקום כ-15-10 דקות כדי לוודא שאין נפיחות מיידית ולמנוע סחרחורת. לאחר מכן ניתן לחזור לפעילות שגרתית.
• מומלץ להימנע מפעילות גופנית מאומצת למשך 24 שעות. 
• תוצאות הבדיקה מגיעות עד חודש לאחריה (הצוות הסיעודי מתקשר לעדכן על קבלתן). במידת הצורך נקבע תור במרפאת תירואיד ופרתירואיד להמשך טיפול. 

מהם הסיבוכים האפשריים?

החדרת המחט מעלה את הסיכון לזיהום אך הוא מזערי כיוון שלפני הפעולה מחטאים את האזור באלכוהול. בנוסף קיים סיכון לדימום בשל מעבר המחט ליד כלי דם, בהם של הבלוטה עצמה. אך גם הוא נמוך מאוד בזכות הכוונת האולטרסאונד בזמן אמת. בנוסף אסור לדבר או לבלוע רוק בזמן הפעולה כדי למנוע תזוזה של הבלוטה ואת התקרבות המחט לכלי הדם שבתוכה.

מתי לפנות לרופא?

• חום מעל 38 מעלות
• נפיחות מוגברת
• אודם מקומי חריג
• כאבים חזקים 

למה לעבור את הבדיקה בשיבא?

הניקור מתבצע על ידי רופאה מנתחת, לעתים בשיתוף אנדוקרינולוג, ונעשית צביעה ראשונית של הדגימה כדי להעריך את איכותה. במקרים רבים מבינים כבר במהלך הניקור שיידרש טיפול או בירור נוסף ומיד מפנים את המטופל/ת לביצועו וכך חוסכים זמן יקר. 

לאחר הניקור הצוות הרפואי מכיר לעומק את המקרה הרפואי ובמידת הצורך ממשיך בטיפול הנדרש: בירור נוסף, ניתוח או מעקב אנדוקריני. למטופל/ת ובני המשפחה ניתן ליווי צמוד מרגע האבחון ועד לסיום הטיפול. 

>> חזרה למרפאת בלוטת התריס (תירואיד) ובלוטת יותרת התריס (פרתירואיד)