אלרגיה לצבעי שיער

שם באנגלית: Hair Dye Allergy

מאת: פרופ' ננסי אגמון-לוין

הרצון להסתיר שיער לבן או לשנות את גוון השיער חוצה מגדרים, מגזרים ותרבויות, וצביעת שיער היא חלק בלתי נפרד משגרת הטיפוח של נשים וגברים. בהתאם, אלרגיה לצבעי השיער הפכה נפוצה ושכיחותה מגיעה עד 4.3% באסיה, 4% באירופה, ו-6.2% בצפון אמריקה. בקרב מעצבי השיער היא עשויה להגיע עד לשיעור של 80% ונמצאת במתאם עם משך החשיפה לצבעי השיער ושימוש לקוי בהם (כגון אי חבישת כפפות).

בדומה לחומרים קוסמטיים נוספים, צבעי השיער מכילים חומרים מעוררי אלרגיה (אלרגנים) שעלולים לגרום לתגובה חריפה בעור. העיקריים שבהם הם הכימיקלים אמוניה ו-PPD (פאראפינילן דיאמין). תפקיד האמוניה הוא להרוס את המלנין (הפיגמנט) של השכבה החיצונית של השערה ולאפשר לה לקבל את הצבע. ה-PPD הוא המרכיב הפיגמנטי עצמו.

מהם הסימפטומים?

לרוב התגובה האלרגית החריפה לצבעי השיער מתבטאת באדמומיות וגרד באזור המגע ובסמוך לו (למשל בקרקפת, קו המצח, העורף, הרקות והעפעפיים), תחושת צריבה קשה, היווצרות נגעים כגון פפולות (גבשושיות אדומות) ושלפוחיות, ולבסוף הצטלקות וקשקשת של העור. התסמינים יכולים להיות קשים וממושכים (לעתים הם חולפים לאחר שבועות).

למעשה מדובר בסוג של דלקת עור ממגע – תגובה דלקתית בעור שנובעת ממגע שלו עם אלרגן כלשהו. היא יכולה להופיע בתוך יום עד ארבעה ימים מתחילת המגע עם החומר או בתוך דקות (למשל תוך כדי צביעת השיער). אך לרוב היא מופיעה לאחר חשיפה נשנית/ ממושכת אל החומר, גם אם לא הופיעה לאורך שנים. ככל שהרגישות אל החומר חמורה יותר, כך מתקצר הזמן שבין החשיפה לבין התגובה.

במקרים חריגים מתווספת לדלקת העור נפיחות ניכרת של הפנים והקרקפת, שיכולה להקשות על פתיחת העיניים, הדיבור והנשימה.

מדוע מתפתחת אלרגיה לצבעי שיער?

שלושה תנאים צריכים להתקיים כדי שתתפתח רגישות עורית לצבעי שיער וחומרים קוסמטיים אחרים: נוכחות האלרגן (כגון PPD) על העור, שפעול של תאי מערכת החיסון מסוג T כך שהם הופכים להיות מכווני מטרה נגד האלרגן, ונוכחות תאים דנדריטיים/ מקרופגים/ תאים מציגי אנטיגן אשר נפוצים מאוד בעור (גם הם משתייכים למערכת החיסון ובולעים אנטיגנים שמקורם בגורמים זרים). בעת תגובה אלרגית, התאים מציגי אנטיגן בעור הופכים לתאי ענק, מפרישים ציטוקינים (חלבונים מעודדי דלקת) וכך גורמים לשגשוג תאי ה-T. אלו מפרישים ציטוקינים נוספים והופכים לתאים משופעלים שמסוגלים לגרום לתסמינים שאופייניים לדלקת עור ממגע.

שינוי בתאי העור (הפיכתם לתאי ענק) ובהתאם לכך תגובה של מערכת החיסון בעקבות חשיפה לחומרים שחודרים את העור (כגון צבעי שיער, כפפות לטקס ומתכות בתכשיטים) אינו דבר נדיר ומתרחש אצל כ-20% מהאוכלוסייה. ככל שהחשיפה לחומרים הללו רבה יותר, כך גדל הסיכון. לדוגמה, צביעת שיער לעתים קרובות מעלה את הסיכון לחדירת חומרי הצבע לעור ולשינוי בתאי העור אשר הופך אותם זרים למערכת החיסון. לרוב היא לא תגיב לחומרים אלו, אך לאחר ששופעלה פעם אחת היא תזכור זאת ובהמשך תגובתה תלך ותתעצם בכל חשיפה אליהם.

כיצד מאבחנים?

אבחון רגישות לצבעי שיער מסתמך על הסיפור הקליני, אופי תגובת העור ותבחיני עור ייחודיים לדלקת עור אלרגית ממגע (תבחיני מטלית/ Patch Tests). תבחינים אלו הם מדבקות שבהן מצויים חומרים החשודים כאלרגנים, אשר מודבקות על העור (הזרועות או הגב העליון) למשך 48 שעות. מקובל לבחון את התגובה האלרגית לחומרים לאחר 48 ו-72 שעות מהדבקת המדבקות. לרוב היא תתבטא באדמומיות ושלפוחיות כבר במהלך היממה הראשונה לאחר הסרת המדבקות.

כיצד מטפלים?

בדומה לכל אלרגיה, הטיפול ברגישות לצבעי שיער הוא קודם כל הימנעות מהם. לאחר הופעת תגובה אלרגית הטיפול הוא תכשירים המכילים סטרואידים או חומרים אנטי-דלקתיים אחרים (משחה מקומית או טיפול מערכתי – כדורים או זריקות – בעת תגובה קשה). גרד משמעותי מטופל בתכשירים נוגדי גרד.

צבעי שיער חלופיים שאינם מכילים אמוניה או PPD פותחו עבור אנשים שסובלים מאלרגיה לחומרים הללו (לדוגמה, כאלו שמכילים את החומר Hydroxyethyl-p-phenylenediamine במקום PPD). וגם לפני השימוש בהם, בדומה להמלצה לפני חשיפה לכל חומר צבע, יש לבצע תבחיני עור לבחינת רגישות.

בישראל קשה להשיג את צבעי השיער הללו (היפואלרגניים) ולרוב צריך להביאם ביבוא אישי שעלותו גבוהה. ייתכן שהגיע הזמן להסדיר את היבוא שלהם ושל תכשירים קוסמטיים אחרים המותאמים לאנשים עם רגישות יתר למוצרים שכיחים.

חזרה למחלות אלרגיות | חזרה ליחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה