אלרגיה לחתולים

שם באנגלית: Cat Allergies

מאת: פרופ' ננסי אגמון-לוין

עבור רובנו חתולים הם חיות מחמד מפונקות ומתפנקות, גרגרניות ונעימות. אך עבור חמישה עד עשרה אחוזים מהאוכלוסייה, חתולים הם אויבים. כאשר אנשים אלו שוהים עם חתולים באותו חדר (או אף בחדר שבו היו קודם), בתוך דקות הם סובלים מתסמינים כגון נזלת, התעטשויות, דמעת, שיעול, תפרחת על הפנים, ולעתים אף קוצר נשימה.

בניגוד למה שמקובל לחשוב, האלרגיה אינה לפרווה או לשערות של החתולים, אלא לחלבונים שמופרשים ברוק שלהם. מדובר באלרגנים (חומרים מעוררי אלרגיה) אלימים ביותר (שגורמים לתגובה אלרגית משמעותית). אצל הנוטים לאלרגיה, כאשר אלרגנים באים במגע עם רקמות הגוף הם יכולים לגרום למערכת החיסון לייצר נוגדנים, ובפרט כאלו מסוג IgE שתפקידם לתווך תגובות אלרגיות. נוגדנים אלו נקשרים לתאי פיטום (השייכים גם הם למערכת החיסון) וגורמים להם לשחרר היסטמינים – חומרים חלבוניים אשר גורמים לתסמיני האלרגיה.

מי נמצא בסיכון? 

הנטייה לפתח נוגדנים מסוג IgE עקב חשיפה לאלרגנים נגרמת משילוב של כמה גורמים: גנטיקה (רקע משפחתי), חשיפה (סביבה שמכילה את האלרגן הבעייתי), והתפתחות מערכת חיסון לא יעילה עקב סביבת גידול סטרילית מדי. מערכת החיסון מבשילה כתלות בסביבה, וכאשר היא לא נחשפת למגוון מיקרואורגניזמים וזיהומים בגיל קטן (עד שנתיים-שלוש), היא עלולה לייצר תגובות עודפות בעת חשיפה לאלרגנים. לפי "תיאורית ההיגיינה", מעטפת הגנה בגיל הרך – שבין השאר מבוססת על ניקיון-יתר ושימוש מוגבר באנטיביוטיקה – היא זו שגורמת למערכת החיסון לתגובות האלרגיות. כך, מחקרים מצאו כי ילדים שגדלו בתנאי כפר (נחשפו ליותר בעלי חיים ומזהמים) אלרגיים פחות מילדים שגדלו בסביבה סטרילית.

כך, חשיפה לחתולים בשנת החיים הראשונה עשויה להשרות כלפיהם (וכלפי אלרגנים נוספים) סבילות חיסונית ולהגן מפני התפתחות אלרגיה בעתיד. שכן בשלב זה מערכת החיסון עדיין לומדת את הסביבה, וחשיפה יומיומית לאלרגן תלמד אותה שהוא חלק מסביבה זו ואין צורך להילחם בו. לכן אם אתם מצפים לתינוק וחוששים מאלרגיה לחתולים – אמצו חתול.

האם רק אנשים שנחשפים לחתולים עשויים להיות אלרגיים להם?

לא. אגדה אלרגית מספרת כי גם אנשים שהתגוררו על אי סמוך לאוסטרליה שבו מעולם לא דרכה כף רגלו של חתול – פיתחו אלרגיה לחתולים. כיצד זה ייתכן? לאי הגיעו תיירים שהתגוררו עם חתולים ועל בגדיהם הייתה כמות מזערית של חלבוניהם, וזה הספיק לפיזורם באוויר. משמע: גם אם תזרקו את החתולים מהדלת, הם יוכלו לחזור אליכם דרך החלון.  

אז איך מטפלים באלרגיה לחתולים?

כמובן שהטיפול העיקרי הוא מניעה – כלומר, הפחתת החשיפה לחתולים עד כמה שניתן – אבל לא תמיד זה אפשרי. לעתים החיים מפגישים אותנו ואת האלרגיים שבינינו עם חתולים, למשל בסביבת המגורים או בביקור בבתים שבהם הם שוהים. טיפול מונע (תרופות מקבוצת האנטי־היסטמינים, נוגדות אלרגיה), שנלקח בקביעות או כשעה טרום החשיפה, יכול להפחית את תסמיני האלרגיה ואף למנוע אותם לחלוטין.  

ומה עושים אם מתאהבים בבן זוג עם חתול ורוצים לעבור לגור אתו? לא חייבים להיפטר מהיצור הפרוותי ואפשר להפחית את הרגישות אליו באמצעות טיפול חיסוני (אימונותרפי). בטיפול זה מזריקים את האלרגנים החתוליים במינון הולך וגדל (בזריקות תת-עוריות לזרוע), בתחילה אחת לשבוע (במשך ארבעה עד שישה חודשים) ולאחר מכן אחת לחודש (במשך שלוש עד שבע שנים). החשיפה ההדרגתית והמבוקרת לאלרגנים גורמת למערכת החיסון להכיר אותם טוב יותר ולהפחית את רגישותה אליהם. על כך יעידו גם מאות מטופלים שקיבלו טיפול חיסוני ביחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה בשיבא והפסיקו לסבול מאלרגיה קשה, גם לחתולים. 

חזרה למחלות אלרגיות