אורטיקריה (חרלת/ סרפדת)
אורטיקריה היא מחלה שמתבטאת בתפרחת עורית טיפוסית ו/או נפיחויות תת-עוריות. היא יכולה להיות חדה או כרונית. מדוע היא נגרמת וכיצד מטפלים?
שם באנגלית: Urticaria
מהי אורטיקריה?
אורטיקריה היא תפרחת עורית שמתבטאת בנגעים אדומים ונפוחים, בודדים או עשרות, חלקם בגודל של עקיצה קטנה-בינונית וחלקם עשויים להגיע לקוטר של 15-10 סנטימטרים. הם יכולים להופיע בכל אזור בגוף ולהתפזר על פני שטחים גדולים ולרוב נודדים על פני הגוף במהלך 24 שעות. לעתים הם מופיעים בשכבות העליונות של העור ואז המראה שלהם מזכיר עקיצות, ולעתים הם מופיעים בשכבות העמוקות יותר של העור, בעיקר סביב העיניים, השפתיים או כפות הידיים, ומתבטאים כבצקת עמוקה שמובילה לנפיחות רבה (אנגיואדמה) ולרוב נמשכת יותר מיממה.
המחלה מוגדרת לפי משכה: אורטיקריה חדה נמשכת פחות משישה שבועות (לרוב כמה ימים עד כשבוע) ואורטיקריה כרונית נמשכת יותר משישה שבועות. גם המחלה החדה וגם המחלה הכרונית יכולות לחלוף עצמונית, אך זו הכרונית עשויה להימשך חודשים ואף שנים אצל יותר ממחצית מהחולים.
אורטיקריה חדה היא מחלה שכיחה מאוד: אחד מכל חמישה אנשים סובל ממנה לפחות פעם אחת בחייו. אורטיקריה כרונית שכיחה פחות ופוגעת בחצי אחוז-אחוז מהאוכלוסייה. אף שביטויה הוא בעור וברקמות הרכות היא כרוכה בסבל רב, הפסד ימי עבודה/ לימודים ותחלואה נלווית.
מה גורם לאורטיקריה חדה?
אורטיקריה חדה היא לעתים קרובות חלק מתגובה אלרגית, שבה מערכת החיסון מגיבה ביתר ושלא לצורך נגד אלרגנים (חומרים מעוררי אלרגיה), כגון מזון, תרופות (למשל אנטיביוטיקה מסוג פניצילין), צמחים ובעלי חיים. לעתים היא מופיעה גם כחלק מהלם אנפילקטי (תגובה אלרגית מסכנת חיים שמערבת מערכות גוף שונות, לרבות מערכת הנשימה והדם). אורטיקריה חדה יכולה להיות גם משנית למחלה ויראלית או למצבי דחק המדמים תגובה אלרגית.
מה גורם לאורטיקריה כרונית?
ב-98% מהמקרים אורטיקריה כרונית אינה ביטוי לאלרגיה ונגרמת בשל מחלה אימונית/ אוטואימונית (מצב שבו מערכת החיסון תוקפת את הגוף ומייצרת נגדו נוגדנים וציטוקינים – חלבונים מעוררי דלקת). כלומר, בניגוד לאורטיקריה חדה שיכולה להיות תוצאה של תגובה אלרגית, אורטיקריה כרונית נובעת מתקלה במערכת החיסון. בדומה למחלות חיסון אחרות, היא מופיעה בשכיחות גבוהה יותר אצל אנשים עם נטייה אוטואימונית.
המחלה יכולה להיות ספונטנית ולהופיע במפתיע או להתעורר עקב שינוי פיזיקלי – כגון חום, קור או לחץ על העור. במקרים כאלו הנגעים מופיעים למשל עם חשיפה לחום (לדוגמה מיד לאחר רחצה במים חמים), בחשיפה לקור (לדוגמה לאחר סקי או אכילת מזון קר), לאחר נשיאת תיק כבד (במקרה זה הנגעים מופיעים באזור הלחץ של הרצועות) או לאחר לבישת בגד לוחץ במשך כמה שעות (במקרה זה הנגעים מופיעים באזור שספג את הלחץ).
מה ההבדל בין אורטיקריה לבין תפרחת אורטיקריאלית או תפרחות אחרות?
שמה העברי של אורטיקריה – סרפדת – נקשר לתגובה למגע בשערות הקוצניות של עלי הצמח סרפד. תגובה עורית זו אינה אלרגיה אלא נגרמת בשל החשיפה של העור לרעלנים שבסרפד. אבל הדיון הרב במראה התפרחת הקנה לה את השם הכולל סרפדת.
ישנן תפרחות נוספות דמויות אורטיקריה/ סרפדת אשר נגרמות ממחלות אחרות של העור או של מערכת החיסון. ולכן, כדי לדעת אם אכן מדובר באורטיקריה או בתפרחת אחרת, חשוב להכיר את שלושת המאפיינים של אורטיקריה טיפוסית:
1. אם הנגעים אינם מגרדים או שהם צורבים/ כואבים, כפי הנראה מדובר בתפרחת אחרת.
2. נגע בודד של אורטיקריה נעלם בתוך כמה שעות (עד יממה). נגעים אחרים יכולים להופיע באזורים שונים על פני הגוף ולנדוד ממקום למקום. אם נגע מסוים נשאר במקום אחד במשך כמה ימים מדובר בתפרחת אחרת.
3. אורטיקריה לא משאירה סימן על העור; לאחר שהיא חולפת העור נראה בריא ואחיד וצבעו חוזר לקדמותו. אם נותר כתם בהיר או כהה באזור הנגע – זו ככל הנראה תפרחת אחרת.
איך מאבחנים אורטיקריה?
לרוב האבחנה פשוטה ונעשית לפי המראה הטיפוסי של התפרחת ומאפייניה. בדרך כלל הגורם לאורטיקריה חדה ידוע ויש להימנע ממנו או להשלים בירור אלרגי (למשל תבחיני עור לרגישות אלרגית למזון או תרופה). אורטיקריה כרונית מצריכה בירור מעמיק יותר של מערכת החיסון (הכולל בדיקות דם). במקרים מסוימים, כאשר יש ספק או קיימת אבחנה מבדלת (למשל של מחלה אוטואימונית אחרת), מומלץ לבצע ביופסיית עור אבחנתית.
איך מטפלים?
כאשר מדובר באורטיקריה חדה הנגרמת מאלרגיה יש להימנע מהחשיפה לאלרגן שמעורר אותה ולטפל בתסמינים (יש לטפל בהם גם כאשר לא יודעים מהו האלרגן).
הטיפול הראשוני באורטיקריה חדה וכרונית זהה ומתבסס על כדורים מקבוצת האנטי־היסטמינים, שמטרתם לחסום את ההיסטמין שהוא חלבון המופרש ביתר במחלה זו. לעתים קרובות הטיפול באנטי-היסטמינים במינון הרגיל (כדור אחד ליום) אינו מספיק ויש להעלות אותו כדי לעצור את המחלה. כאשר התסמינים קשים במיוחד ניתן להוסיף סטרואידים מערכתיים (לימים בודדים) שמטרתם להפחית את התהליך הדלקתי.
כאשר המחלה עמידה לטיפול באנטי-היסטמינים, ניתן להוסיף תכשירים כימיים לדיכוי מערכת החיסון (כמו ציקלוספורין או סינגולייר) או תכשירים ביולוגיים (למשל אומליזומב/ זולאייר, תרופה תת-עורית שניתנת בזריקה במרפאה אחת לחודש). לתכשירים הכימיים והביולוגיים יש השפעה חיסונית והם יעילים בהפחתת הדלקתיות והתסמינים ולרוב מובילים להפוגה מהמחלה.
למידע על טיפול לאורטיקריה ברפואה משלימה
למה לטפל במחלה בשיבא?
ביחידה לאימונולוגיה קלינית, אנגיואדמה ואלרגיה בשיבא אנו מטפלים במאות נשים, גברים וילדים הסובלים מאורטיקריה חדה וכרונית מכל הסוגים. הטיפול מותאם לכל מטופל/ת בתוכנית טיפול אישית וקצובה בזמן. בנוסף אנו מקיימים מחקרים קליניים על טיפולים משולבים ותכשירים ביולוגיים חדשים שמסייעים לחולים במחלה עמידה או עיקשת במיוחד.