פרופיל ביוכימי וגנטי RISK
הבדיקות השגרתיות להערכת הסיכון למחלות לב וכלי דם, בדיקות דם לרמות הכולסטרול הטוב ((HDL והכולסטרול הרע (LDL), מספקות הערכה חלקית בלבד של הסיכון. מניעתן של מחלות לב וכלי דם תלויה באיתור מוקדם של כל גורמי הסיכון והטיפול בהם.
במרכז הליפידים מבצעים הערכה מקיפה של הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית ותחלואה טרשתית של כלי הדם הפריפריים. בדיקת פרופיל "RISK" נעשית בשיטות אימונולוגיות מתוחכמות, המאפשרות להעריך באופן מדויק ופרטני את המסה של הליפופרוטאינים האחראים להופעת טרשת העורקים ואת המסה של הליפופרוטאינים המגנים מפני הופעת התהליך. כמו כן, נעשה אפיון גנטי לאפוליפופרוטאין E ונבדקות רמות אפוליפופרוטאין CII ואפוליפופרוטאין CIII. ולבסוף, נבדק גם המרכיב הדלקתי החשוב להתפתחות המחלה הטרשתית, בעזרת בדיקת CRP-HS .
מי צריך את הבדיקה?
- חולים ומשפחות עם מחלת לב איסכמית בגיל צעיר יחסית, על מנת לאפשר מעקב אחר הדור הבא ולמנוע את הישנות המחלה.
- חולים עם גורמי סיכון אחרים למחלת לב, כשעל הפרק עומד הצורך לטפל בתרופות ממשפחת הסטטינים.
רוצים להתעמק ולדעת מה כל בדיקה בודקת? הכנו לכם הסבר קצר:
אפוליפופרוטאין B
אפוליפופרוטאין B הוא חלבון הנמצא על פני כל הליפופרוטאינים הגורמים לטרשת עורקים. למעשה, כל ליפופרוטאין האחראי להופעת המחלה הטרשתית נושא על פניו מולקולה אחת בלבד של אפוליפופרוטאיןB . לכן, מדידת הריכוז של אפוליפופרוטאין B בפלסמה משקפת במידת דיוק גבוהה ביותר את המסה של כל הליפופרוטאינים הגורמים להופעתו של הנגע הטרשתי בכלי הדם, ומהווה מדד לרמת Small dense LDL שהם חלקיקי LDL בעלי פוטנציאל מוגבר לגרימת טרשת עורקים.
מחקרים אפידמיולוגיים וקליניים רבים הראו כי למדידת ריכוז האפוליפופרוטאין B בפלסמה יש חשיבות רבה בקביעת הסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם וגם בהערכת יעילות הטיפול אצל החולים.
אפוליפופרוטאין AI
על מנת לקבל תמונה שלמה של מערכת ה-HDL יש לקבוע בנוסף לרמת ה-HDL בדם גם את רמת המרכיב החלבוני העיקרי של חלקיקי ה-HDL, אפוליפופרוטאין AI. לחלבון זה יש תפקיד קריטי בקביעת רמת הכולסטרול בחלקיקים אלה.
סקרים אפידמיולוגיים ועבודות קליניות רבות הראו בבירור כי לקביעת רמתו של אפופרוטאין AI בפלסמה יש חשיבות רבה בקביעת הסיכון להופעתה של תחלואה קרדיווסקולארית טרשתית. נוסף על כך, הוא מהווה כלי חשוב בהבנה ובחיזוי של תגובת מערכת HDL להתערבויות טיפוליות בקרב אנשים הסובלים מרמות HDL נמוכות.
אפוליפופרוטאין E
קיימים מספר גנים שיכולים לנבא, ולו באופן חלקי, אם אדם נושא גורמי סיכון נוספים למחלת לב וכלי דם. עבודות רבות הראו כי הימצאות החלבון אפוליפופרוטאין E-4 מנבאת ערכי כולסטרול גבוהים ב-15%-10% מן הממוצע, ואילו אפוליפופרוטאין E-2 מנבא ערכים נמוכים בשיעור דומה.
נשאי הגן לאפוליפופרוטאין E-4 נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת לב כלילית. בקרב חולים כליליים נוכחות אפוליפופרוטאין E-4 מלווה בדרגת חומרה קשה של הצרויות כליליות.
לכן, קביעת הגנוטיפ לאפוליפופרוטאין E מאפשרת לא רק חיזוי של התרומה הגנטית להפרעה ברמות הכולסטרול, אלא גם את מידת הסיכון להתפתחות התחלואה הכלילית וחומרתה.
ליפופרוטאין (a)
הקשר בין ליפופרוטאין (a) לבין התחלואה במחלת לב כלילית הוא ברור ומובהק. בנוכחות רמות ליפופרוטאין (a) גבוהות, שכיחות מחלות לב טרשתיות גדולה פי 3.5-1.5, במיוחד כאשר רמות LDL גבוהות אף הן.
חשוב לציין כי רמות גבוהות של ליפופרוטאין(a), מעל ל 30 מ"ג/דצ"ל, מהוות גורם סיכון בלתי תלוי להתפתחותן של מחלות לב כליליות, ללא קשר לגורמי סיכון נוספים. מחקרים רבים מלמדים כי ריכוזו של ליפופרוטאין (a) נקבעת בעיקר ברמה הגנטית, ומושפעת במידה מועטה מהרגלי תזונה, פעילות גופנית והתערבויות תרופתיות. לכן, לקביעת רמתו של ליפופרוטאין (a) יש חשיבות רבה בהחלטה על הצורך בטיפול בגורמי סיכון אחרים למחלות כלי דם טרשתיות ובקביעת היעדים בטיפול בגורמי סיכון אלה.
אפוליפופרוטאין C 2 ואפוליפופרוטאין C 3
אפוליפופרוטאינים C2 ו-C3 הם חלבונים הנישאים בזרם הדם ומשתתפים בתהליכים מטבוליים חיוניים. אחד מתפקידיהם הבולטים הוא ויסות של רמות הטריגליצרידים בדם. ריכוז נמוך של אפו C2 בדם וריכוז גבוה של אפו C3 על ליפופרוטאינים בצפיפות נמוכה ובצפיפות נמוכה מאוד (VLDL+LDL) קשור עם סיכון מוגבר לפתח מחלת לב כלילית.
high-sensitivity CRP assay
בטרשת עורקים ובמחלות לב קיים מרכיב דלקתי. אחד המדדים הקליניים העיקריים למצבים דלקתיים הוא חלבון CRP, שרמתו עולה במצבים דלקתיים שונים. עליות קלות ביותר ברמת ה-CRP מעידות על סיכון מוגבר להתקפי לב, גם בחולים עם רמות כולסטרול תקינות.
