ניתוח PCNL זעיר פולשני להוצאת אבנים מהכליות

שם באנגלית: Percutaneous Nephrolithotomy (PCNL)

מהו ניתוח PCNL וכיצד הוא נעשה?

PCNL הוא ניתוח זעיר פולשני מלעורי לטיפול באבנים במערכת השתן העליונה (אגן וגביעי הכליה); לרוב הוא נעשה כאשר קיימת לפחות אבן אחת שגודלה מעל שני סנטימטרים או כאשר לא ניתן להגיע לאבן באמצעות אורטרוסקופיה (דרך פתח השופכה) בשל מבנה מערכת השתן של המטופל/ת. לפני הניתוח מבצעים הערכה של מבנה מערכת השתן ומתכננים את נתיב הכניסה מהמותן ואל הכליה.  

לאחר הרדמה כללית מחדירים מחט דרך המותן אל הכליה בנתיב הכניסה שתוכנן מראש ובהכוונת רנטגן. אחר כך מעבירים דרך המחט מוליך מתכתי שמונח עליו בלון כדי להרחיב את הנתיב. על הבלון מניחים שרוול פלסטיק קשיח. דרך השרוול מחדירים אנדוסקופ (מכשיר צינורי שבו סיב אופטי ומצלמת וידיאו) כדי לראות את פנים מערכת השתן על מסך. דרך האנדוסקופ מעבירים מכשור לריסוק האבן המשתמש באנרגיה מכנית או אנרגיית לייזר. מרסקים את האבן לפיסות קטנות ותוך כדי כך שואבים או מוציאים אותן במלקחיים (גם דרך השרוול). במידת הצורך שולחים את הפיסות לאנליזה כימית.

בתום הפעולה חובשים את פצע הניתוח במותן ומותירים צנתר שיוצא מהכליה דרך המותן לצורך ניקוז נוזלים, תומכן (סטנט) פנימי להגנה על השופכן מפני בצקת וגירוי שעלולים להיווצר מהאבן והפעולה לריסוקה, וקתטר בשופכה. טרם השחרור מוציאים את הצנתר ואת הקתטר. התומכן מוצא במרפאה כמה ימים עד שבועות לאחר הניתוח, בהתאם למצב השופכן.  

איך מתכוננים אליו?

• מצטיידים בסיכום רפואי מרופא המשפחה/ הרופא המטפל שכולל רקע רפואי, תרופות קבועות ואבחנות (כגון אלרגיות).
• מצטיידים בהדמיות של מערכת השתן (דיסקים) שבוצעו במוסדות אחרים (בדיקות כגון אולטרסאונד, צילומי בטן, CT ו-MRI).
• מבצעים תרבית שתן כדי לבחון אם קיים זיהום בדרכי השתן (אם כן, מקבלים אנטיביוטיקה), בדיקות דם שכוללות ספירת דם, כימיה ותפקודי קרישה, אק"ג וצילום חזה.  
• אם נוטלים נוגדי קרישה (מדללי דם) כמו קומדין, הפרין, אספירין או תרופות נוגדות דלקת – יש להתייעץ עם המנתח לגבי הפסקתם בימים שלפני הניתוח.
• אם סובלים ממחלה כרונית מביאים אישור מרופא מומחה (למשל חולי לב מקרדיולוג וחולים במחלת ריאות מרופא ריאות).
• צמים שש שעות.
• מתאשפזים ערב לפני הניתוח כדי להתקבל למחלקה, לקבל עירוי ולעבור בדיקת דם לקביעת סוג הדם (הליך שגרתי בניתוחים מסוג זה).  

כמה זמן הוא נמשך?

לרוב שעתיים עד ארבע שעות, תלוי במבנה מערכת השתן ובגודל האבן.

מה משך האשפוז?

ברוב המקרים כשלושה לילות (כולל הלילה שלפני הניתוח).

איך מרגישים אחרי ההליך?

ייתכנו אי נוחות או כאבים באזור הפצע הניתוחי וצריבה, תכיפות וכאבים במתן שתן (בשל גירוי השופכה ושלפוחית השתן עקב הניתוח והימצאות התומכן והקתטר), ודם בשתן (לרוב בשל דימום מוגבל מהכליה או מדרכי השתן שנגרם מגירוי רירית דרכי השתן מהמכשור הניתוחי ומיצירת הנתיב לכליה). תופעות אלה ידועות וצפויות, לרוב חולפות בתוך כמה ימים, ומשתפרות עם שתייה מרובה ונטילת משככי כאבים. אם נוצרת דליפת שתן מהפתח בעור המותן שדרכו בוצע הניתוח, מניחים עליו שקית איסוף עד להפסקתה (לרוב כמה שעות עד יממה) או חבישה מקומית. פתח זה נסגר מעצמו בתוך 48-24 שעות.

מה שיעור ההצלחה?

ביותר מ-90% מהמקרים האבנים מרוסקות ומפונות במלואן, בהתאם לגודלן ולמבנה מערכת השתן.

מהם הסיבוכים האפשריים?

כמו בכל ניתוח ייתכנו סיבוכים אך הם נדירים. למשל, זיהום בדרכי השתן (מתבטא בכאבים וצריבה במתן שתן הנמשכים יותר מכמה שעות), דם בשתן (יותר מזה הצפוי), ופגיעה בדרכי השתן ובאיברים סמוכים (כגון קרומי הריאה). לרוב ניתן למנוע תופעות אלו באמצעות אנטיביוטיקה והשארת התומכן.

הנחיות להתנהגות לאחר הניתוח

• שומרים על ניקיון פצע הניתוח באמצעות שטיפתו היומית במים וסבון והחלפת חבישות.
• נמנעים מכל מאמץ גופני (הרמת משאות כבדים ופעילות פיזית) למשך חודש. לאחר מכן ניתן לחזור לפעילות רגילה.  
• לאחר כמה שבועות עוברים צילומים/ אולטרסאונד/ CT (בהתאם להנחיות במכתב השחרור) ומגיעים עמם לביקורת במרפאה.  

מתי לפנות לרופא?

• חום מעל 38 מעלות
• כאבים שאינם חולפים, גם לאחר נטילת משככים
• אצירת שתן
• הפרשה מוגלתית מפצע הניתוח

למה לעבור את הניתוח בשיבא?

היחידה לאנדואורולוגיה במחלקה לכירורגיה אורולוגית בשיבא היא הגדולה מסוגה בישראל. צוות המומחים מורכב מבוגרי התמחויות-על במוסדות הרפואיים המובילים בעולם ומנוסה בטיפול בכל סוגי הפתולוגיות, פשוטות ומורכבות. בנוסף הוא משתמש במכשור מתקדם ביותר שמאפשר לבצע את הפעולות הניתוחיות ביעילות ובטיחות מרביות.