יין ישמח לבב אנוש - האם גם את הכבד?
קיים קשר ברור בין כמות האלכוהול היומית הנצרכת לבין הסיכון לפתח מחלת כבד כרונית. אז כמה אפשר לשתות?
מאת: פרופ' זיו בן ארי
מחלת כבד הנגרמת על ידי צריכת אלכוהול מוגברת מהווה את אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ותמותה בעולם.
קיים קשר ברור בין כמות האלכוהול היומית הנצרכת לבין הסיכון לפתח מחלת כבד כרונית. צריכת אלכוהול בינונית (25 גרם של אלכוהול ליום או 3-2 כוסות יין ליום לאורך שנים) מגדילה באופן משמעותי את הסיכון לפתח מחלת כבד אלכוהולית. הסיכון ממשיך לעלות באופן יחסי לכמות האלכוהול הנצרכת כל יום - צריכה של 50 גרם ליום תעלה את הסיכון פי 2, וצריכה של 100 גרם ליום תעלה את הסיכון פי 5.
לא רק שלכמות האלכוהול היומית הנצרכת יש חשיבות אלא גם סוג המשקה האלכוהולי ודפוסי השתייה משפיעים על הסיכון לפתח מחלת כבד אלכוהולית. לדוגמה, בקרב צרכני יין אדום הסיכון לפתח מחלת כבד הוא נמוך יותר בהשוואה לסוגי משקאות אלכוהולים אחרים. ייתכן שזה נובע מסגולות היין האדום עצמו.
גורמים נוספים המגבירים את הסיכון לפתח מחלת כבד אלכוהולית הם: שתיית אלכוהול שלא בזמני הארוחות, שתיית מעורבת של מספר סוגים שונים של משקאות אלכוהולים במקום סוג אחד, ושתייה יומיומית, שתייה בכמות רבה ובמהירות ושתייה מוגברת ממושכת.
גורמים נוספים המשפיעים על מהלך מחלת הכבד האלכוהולית הם מחלות כבד אחרות בו-זמנית כמו, זיהומים נגיפיים על ידי נגיף ההפטיטיס C ו-B , כבד שומני על רקע עודף משקל, או נטילה בו-זמנית של תרופות העלולות לגרום לנזק בכבד. גורמים גנטיים כמו מין נשי או השתייכות לקבוצות אתניות מסוימות גם יכולים להגביר את הסיכון לפתח מחלת כבד אלכוהולית. נשים חשופות יותר לנזק בכבד עקב צריכת אלכוהול ועל כן סף נמוך יותר של צריכת אלכוהול (חצי מהכמות לעומת גברים) עלול לגרום למחלת הכבד.
מחלת כבד אלכוהולית יכולה להתקדם משלב ראשון של כבד שומני, לשלב של דלקת בכבד ועם השנים להצטברות של צלקות בכבד (פיברוזיס) ועד צמקת הכבד (מצב שבו רקמת הכבד הבריאה מוחלפת ברקמה צלקתית שאיננה מתפקדת). ככל שמספר הצלקות גדל, הולכת ופוחתת יכולת התפקוד של הכבד והכבד כושל.
90% מכלל צרכני האלכוהול הכבדים מפתחים כבד שומני. שלב זה במחלה הוא הפיך עם ההפסקה המוחלטת בשתיית אלכוהול. אם השתייה תימשך, המחלה תתקדם אצל 30%-35% ללייפת (פיברוזיס) של הכבד וצמקת הכבד.
מהם התסמינים?
אחת הבעיות במחלת כבד אלכוהולית היא שלרוב האנשים יש מיעוט /חסר תסמינים בשלב המוקדם של המחלה. כאשר יש תסמינים, הם כוללים אי-נוחות בבטן הימנית העליונה, עייפות, חוסר תיאבון, ובחילה. תסמינים בולטים יותר, כמו התפתחות של צהבת, יופיעו רק עם התקדמות המחלה לדלקת או לצמקת הכבד כשהנזק לכבד עלול כבר להיות בלתי הפיך.
איך מטפלים?
גמילה מאלכוהול היא אבן היסוד בטיפול במחלת כבד אלכוהולית על שלביה השונים. גמילה מביאה לנסיגה מוחלטת של הכבד השומני ולשיפור בפרוגנוזה (תחזית ההחלמה) של אלה שכבר פיתחו צמקת הכבד. אצל מרביתם קיימת מידה מסוימת של תת-תזונה על רקע של אכילה בלתי מספקת. מומלץ לספק קלוריות וויטמינים כגון תיאמין ופירידוקסין.
במחלת כבד מתקדמת וכשל בתפקוד הכבד, האפשרות הטיפולית היחידה הקיימת היא השתלת כבד. אפשרות זאת מוצעת לאותם מטופלים אשר מצליחים להיגמל מהתמכרות זאת עוד לפני ההשתלה.
