האם יש תדירות נכונה או מומלצת ליחסי מין?
ביחסי מין – האיכות ולא הכמות היא שמשנה. אבל מה אם אחד מבני הזוג פחות בעניין?
שימו לב: הכתבה עוסקת בנושאים אינטימיים שחלקם עלולים להיות רגישים לאנשים מסוימים.
יחסי מין טומנים בחובם הנאה, כיף ותרומה לקשר הזוגי והגיע הזמן שנתייחס אליהם בהתאם לכך. מה הכוונה? כמו שמתכננים ללכת לסרט: מפנים ערב, קוראים המלצות וביקורות, מזמינים כרטיסים, קובעים עם בייביסיטר, מתלבשים ויוצאים. ההכנות הללו לא פוגמות בהנאה מהסרט. להפך, הן מגדילות את הסיכוי שנהנה ממנו יותר כיוון שהכל נעשה בתכנון ומחשבה. כך, גם סקס דורש הכנות: פינוי זמן (לא מאוחר בלילה כאשר אנו ממוטטים מעייפות), מקלחת, היגיינה וניקיון (להימנע מריחות זיעה לא נעימים), סידור החדר (שלא ייראה כמו מחסן), התבוננות בבן הזוג, נשימה עמוקה, חיוך ועינוג הדדי.
האיכות ולא הכמות היא שמשנה. מספר הפעמים לא קובע. מה זה משנה אם זה פעם בשבוע או פעם בשבועיים. לא צריך להילחץ אלא פשוט ליהנות. קביעת מינימום או מקסימום פעמים מייצרת לחץ. ותרו על זה.
עם זאת, לעתים אחד מבני הזוג פחות מעוניין בסקס, מה שמפחית את תדירותו למורת רוחו של בן הזוג השני. מה עושים? מבררים מה עשויה להיות הסיבה לכך. כיום ברור לחלוטין שכל בעיה מינית במערכת היחסים היא עניין זוגי. צריך לברר אם החשק המיני תקין, ואם לא – מה פוגע בו.
אם החשק תקין – בודקים אם קיים קושי בעוררות, בגירוי, ביכולת להתרכז ולהגיע לאורגזמה (גם ביחסי מין וגם באוננות). אם לא קיים קושי שכזה, ניתן להניח שאין בעיה רפואית, פיזיולוגית. אם החשק לא תקין – צריך לבדוק מהם הגורמים האפשריים ולנסות לפתור אותם. למשל דיכאון, מתח וחרדה, עודף סיפוק (למשל בשל צפייה מוגברת בסרטי פורנו ואוננות), חרדת ביצוע, מצב הורמונלי לא תקין (מצריך בדיקות דם), פחד מהריון ובעיה במערכת היחסים. תמיד ניתן לפנות למרפאה סקסולוגית, כמו שס"ק – המרכז לבריאות מינית בשיבא, ולקבל ייעוץ אישי.
ועוד דבר שכדאי לדעת: גם אם לא עושים סקס בתדירות גבוהה, חשוב לשוחח, לשתף ולגעת אחד בשני, לתת נשיקה, חיבוק, להתכרבל ולהיות באינטימיות. כל אלה משמרים את היכולת להתעורר מינית כאשר התנאים בשלים לכך.
ומה אומר הרמב"ם על תדירות יחסי המין?
הרמב"ם התייחס למצוות עונה, שזו חובת הבעל לקיים יחסי מין עם אשתו לשם הקשר האינטימי וההנאה ההדדית. לפיו, תדירות חובה זו נקבעה לפי כוחו הפיזי של הגבר ובהתאם לעבודתו ונוכחותו בבית. כלומר: הפועלים, החייטים, האורגים והבונים חייבים במצווה פעמיים בשבוע אם מלאכתם בעיר שבה הם גרים ורק פעם בשבוע אם מלאכתם בעיר אחרת. החמרים, שעובדים קשה עם החמורים, חייבים רק פעם בשבוע. הגמלים, שיוצאים למסעות עם גמלים, חייבים אחת ל-30 יום, ואילו המלחים רק אחת לחצי שנה. ותלמידי חכמים, כמה הם חייבים במצוות עונה? פעם בשבוע, כי תלמוד תורה מתיש כוחם.