שבץ מוחי
השם בעברית: שבץ מוחי/אירוע מוחי
השם באנגלית: Stroe, Cerebro Vascular Accident (CVA)
מהו שבץ מוחי?
אירוע מוחי (שנקרא גם שבץ מוחי) מתרחש כאשר ישנה הפרעה פתאומית בזרימת הדם לרקמת המוח, לרוב עקב חסימה של אחד העורקים (באיור משמאל לאפשר לראות קריש דם שחוסם את אספקת הדם לאזור מסוים במוח). ההפרעה באספקת הדם גורמת לנזק מידי לרקמת המוח: התאים שנמצאים במרכז האזור המוחי (איור ימני) שנפגע מתים כמעט מיד, אבל התאים שמקיפים אותם penumbra)) סובלים מנזק מוגבל שניתן לתקן אותו בטיפול מהיר בבית החולים.
תוך כמה שעות הנזק לאזור שאינו זוכה לאספקת דם נעשה בלתי הפיך, והוא גורם לפגיעה בתפקוד, עד כדי נכות. למעשה, שבץ הוא הגורם המוביל לנכות במבוגר, וגורם מספר 3 לתמותה בעולם המערבי.
בישראל מתרחשים מדי שנה כ-12,000 מקרי שבץ, רבע מהם במטופלים מתחת לגיל 60.
מהו אירוע מוחי חולף TIA?
הפסקה זמנית של זרימת דם בכלי דם מוחי, המובילה לחסר נוירולוגי זמני (דקות) והפיך. למרות שהתסמינים הם זהים לאלה של שבץ מוחי, לא נותרת פגיעה נוירולוגית קבועה. אולם, מדובר בסימן אזהרה חמור שאסור להתעלם ממנו. מי שעובר אירוע חולף הוא בסיכון גבוה ללקות בשבץ מוחי, ולכן חשוב לעבור בירור מתאים ולהתאים טיפול מניעתי.
מהם הגורמים לאירוע מוחי?
- קריש - חסימה על ידי קריש דם שנוצר בעורקי הצוואר או עורקי המוח. הקריש נגרם מטרשת עורקים, מחלה שגורמי הסיכון שלה הם: עישון, סוכרת, יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם.
- תסחיף - קריש שנוצר במקום אחד, ונדד לעורקי המוח.
- דימום מוחי – 15% מכלל האירועים המוחיים הם תוצאה של דליפה מכלי דם מוחי הגורמת לדימום מוחי. למרות שמדובר במחלה שונה, התסמינים זהים לאלה של אירוע מוחי (תסמינים - ראו בהמשך).
גורמי סיכון לשבץ מוחי
| גורמים הניתנים לשינוי/טיפול | גורמים שאינם ניתנים לשינוי |
|---|---|
| גיל - הסיכון עולה עם הגיל. כל עשור מעל גיל 55 מכפיל את הסיכון |
יתר לחץ דם |
| תורשה | יתר שומני דם |
| מחלת לב קבועה | סוכרת |
| סינדרום מטבולי | |
| פרפור עליות | |
| אירוע מוחי קודם | |
| היצרות בעורקי התרדמה | |
| עישון | |
| אלכוהול | |
| השמנת יתר | |
| חסור פעילות גופנית | |
| תסמונת דום נשימה בשינה |
מהם התסמינים?
- חולשת יד או רגל
- קושי בדיבור
- עיוות בפנים
- סחרחורת קשה
- ראייה כפולה
- ערפול הכרה
- הפרעה בתחושה בפלג גוף
שבץ הוא מצב חירום – כל דקה חשובה. איך תדעו אם לפנות מיידית למיון?
חיוך – האם הפה עקום?
ידיים – האם יש קושי להרים את שתי הידיים לגובה שווה?
שיחה – האם יש קושי בדיבור?
אילו בדיקות מבצעים לזיהוי אירוע מוחי?
- בדיקה נוירולוגית
- בדיקות דם
- סי-טי מוח וסי-טי פרפוזיה, להדגמת האזורים הסובלים מהפרעה בזרימת הדם.
- דופלר TCD, להדגמת כלי דם צוואריים ומוחיים.
- סי-טי אנגיוגרפיה CTA, להדגמת כלי דם צוואריים ומוחיים.
- בירור מקור לתסחיפים מוחיים: ECG, אקו לב, הולטר ECG, TCD עם הזרקת בועיות.
איך מטפלים?
- תרופה ממיסת קרישים tPA (Tissue Plasminogen Activator). מדובר בזריקה שניתנת דרך הווריד. ניתן לתת אותה רק עד 4.5 שעות מתחילת התסמינים.
- צינתור מוח. הטיפול באמצעות צנתור מתאים לעורקים גדולים, וניתן במקרים של אירועים מוחיים קשים. אפשר לתת את הטיפול עד 8 שעות ויותר מהתסמינים.
- טיפול תרופתי למניעת אירוע נוסף ואיזון גורמי הסיכון
בירור של סיבת האירוע מאפשר התאמה של טיפול מונע, כמו מדללי דם, איזון גורמי סיכון ואף צנתור בעורקי הצוואר והמוח.
ואיך מטפלים במקרה של דימום מוחי?
דימום מוחי מטופל באמצעות איזון קפדני של לחצי הדם ובירור אם קיימת בעיה במבנה כלי הדם המוחי שעלולה הייתה לגרום לדימום.
בתמונה: התקנת סטנט בהיצרות של עורק התרדמה עם הגנה של פילטר בזמן הצנתור.
