האם קרם הגנה מונע סרטן עור? 

מאת: ד"ר פליקס פבלוצקי, מומחה למחלות עור ומין

מסנני קרינה הם כבר מזמן פריט חובה לימי הקיץ, אך כלל לא בטוח שהם יכולים למנוע סרטן עור. 

קרינת השמש המזיקה לעור היא בעיקר אולטרה סגול (UV). היא יכולה להיות מסוג UVB, האחראית העיקרית לכוויות שמש ולהיווצרות נגעים סרטניים וטרום סרטניים, ומסוג UVA –  האחראית העיקרית להזדקנות העור, הכוללת קמטים, כתמים ונימים מורחבים, ובעלת תפקיד בתהליך הסרטני (היא חודרת עמוק יותר מקרני ה-UVB ויוצרת שינויים גנטיים/ מוטציות בגנים שתפקידם לדכא התפתחות גידולים סרטניים. בנוסף, היא גורמת לדיכוי מקומי/ עורי של מערכת החיסון – וכך פוגעת ביכולת הגוף להיאבק בתאים הסרטניים; היא מביאה לפיזור שונה של תאי מערכת החיסון בעור – הם נודדים מהשכבות החיצוניות שלו לשכבות העמוקות וכך פחות מגנים עליהן). 

מה עושה לנו הקרינה? 

הפגיעה המידית מחשיפה לשמש, המופיעה בתוך 48 שעות, יכולה להתבטא בכוויות ובנזק לחומר הגנטי (הדנ"א). הפגיעה המאוחרת, שנובעת כנראה מחשיפות חוזרות לשמש, יכולה להופיע אף 30-20 שנה אחריהן וכוללת הזדקנות של העור, זירוז התפתחות שומות (מקבץ של מלנוציטים – התאים שמייצרים את הפיגמנט מלנין שבהם יכול להתפתח גידול סרטני מסוג מלנומה) ונזקים כרוניים לדנ"א שגורמים לנגעים טרום-סרטניים וסרטניים בעור.

איך פועלים מסנני הקרינה?

תכשירי ההגנה מהשמש נועדו להגן מקרינת ה-UV באמצעות חומרים שחוסמים קרינה ומסננים אותה. השימוש הנרחב הראשון בהם נעשה על ידי חיילי ארה"ב במזרח הרחוק, במלחמת העולם השנייה, ונועד למנוע כוויות שמש בתנאים הטרופיים. עד היום זהו התפקיד היחיד של מסנני הקרינה שלגביו אין מחלוקת.

המספר שמופיע על התכשירים מציין את מידת ההגנה מקרינת UVB ביחידות של SPF (Sun Protection Factor – מקדם ההגנה משמש). החישוב מאחורי המספר פשוט: כך למשל, SPF-15 מאריך את הזמן עד להיווצרות כוויית שמש פי 15 ו-SPF-20 מאריך את הזמן הזה פי 20, וכן הלאה. כיוון שכוויות שמש נוצרות בעיקר מקרינת UVB, די בקרם SPF-15 להגנה במשך יום שלם משמש טרופית.

מסנני קרינה שמכילים חומרים המגנים גם מקרינת UVA נכנסו לשוק רק בשנות ה-80, אך עד כה לא נמצא מדד טוב ומוסכם למידת ההגנה שהם מעניקים.

אז האם וכיצד להשתמש בקרם הגנה? 

בישראל, השימוש במסנני הקרינה הוטמע בהצלחה. מחקרים מראים כי מבוגרים רבים משתמשים בהם בשהייה בחוץ וגם אלה שלא משתמשים בהם מודעים לתפקידם הפוטנציאלי כמונעי סרטן העור. עם זאת, במפתיע, קיימים מעט מאוד נתונים על יעילותם של מסנני הקרינה במניעת נזקים כרוניים לדנ"א העלולים להוביל לסרטן. מחקרים אפידמיולוגיים רבים לא מצאו קשר חד-משמעי בין שימוש במסנני קרינה לבין מניעת מלנומה (חלקם הראו שיש קשר, חלקם שאין וחלקם אף מצאו קשר הפוך). אך למחקרים אלו חסרונות רבים – בעיקר בהיותם רטרוספקטיביים, כלומר הם מסתמכים על נתוני עבר, מלפני 1980 כשמסנני הקרינה לא סיפקו הגנה מפני UVA. 

במקביל, העלייה בשכיחות המחלה נמשכת ברוב העולם, כולל בישראל. הסבר אפשרי לממצאים אלו הוא שמסנני הקרינה אינם יעילים מספיק בהגנה מפני המחלה. ייתכן שהשימוש בהם מוביל לחשיפה ממושכת יותר לשמש ובהזנחת אמצעי מיגון אחרים, כגון שהייה בחוץ בשעות הבטוחות יותר שבהן הקרינה חלשה יחסית (לפני 10:00 בבוקר ואחרי 16:00), שהייה בצל וביגוד ארוך. סיבה נוספת עשויה להיות שימוש לא נכון – מריחה לא מספקת (בכמות ובתדירות) ולא אחידה. 

מה המסקנה? מסנני הקרינה הם רק מרכיב אחד בהגנה הדרושה מפני השמש. ואם בוחרים להשתמש בתכשיר כזה, רצוי שיהיה עמיד למים ושבמידה רבה יגן גם מ-UVA (אם כן, לרוב יופיע עליו הסימן UVA מוקף בעיגול). בנוסף, יש למרוח כמות מספקת, לפחות חצי שעה לפני החשיפה (לוקח זמן עד שחומרי ההגנה מתחילים לפעול) וכל שעה וחצי (בעיקר אם מזיעים או נכנסים למים). במקביל מומלץ לשהות בחוץ רק בשעות החשיפה הבטוחות יותר, להיות יותר באזורים המוצלים ולהקפיד על ביגוד מגן (ארוך), כובע רחב שוליים ומשקפי שמש. 

לקריאה נוספת:

איך בוחרים קרם הגנה שמתאים לילדים?>>

איך נגן על ילדינו מקרינת השמש>>