תפריט נגישות


מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגירה

הזן החדש של הקורונה אומיקרון – האם הוא מסוכן?

פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות, מסבירה

מהו הווריאנט אומיקרון וכיצד התפתח?

אומיקרון, וריאנט חדש של הנגיף COVID-19, זוהה ב-23 נובמבר 2023 בדרום אפריקה. ארגון הבריאות העולמי (WHO) כינה אותו על שם אות יוונית והגדיר אותו כמדאיג ("Variant of Concern"). בשלב זה לא ברור כיצד התפתח, ייתכן שהסיבה היא השיעור הגבוה של לא-מחוסנים בדרום אפריקה וקצב ההתפשטות הגבוה שלו.

 

האם הוא מסוכן יותר מווריאנטים אחרים של הקורונה?

בשלב זה עדיין לא ברורות השפעותיו הקליניות של האומיקרון, ולא ידוע אם הוא עלול לגרום למחלה קשה יותר ביחס לשאר הווריאנטים. כמעט כל יום מוכפל מספר מקרי ההדבקה בווריאנט בדרום אפריקה. אבל אלו דווקא מקרים קלים יחסית והתסמינים כוללים בעיקר עייפות וכאבי גרון, כמעט ללא חום. עם זאת, עד עתה היו אלו בעיקר צעירים שנדבקו (כפי הנראה כי התפשטות הנגיף הייתה בעיקר בקרב סטודנטים באוניברסיטאות), ולכן אי אפשר באמת לדעת מהי רמת המסוכנות של הווריאנט. מה שבעיקר מלחיץ הוא מספר המוטציות (שינויים ברצף הגנטי) הרב שהווריאנט מכיל, 50-30 מוטציות.
 

פרופ' גליה רהב
פרופ' רהב: לנקוט צעדים מהירים למניעת כניסת הנגיף לארץ

למה חשוב מספר המוטציות?

התפתחות מוטציות היא תהליך טבעי של השתנות הנגיף; בכל פעם שהוא מדביק מאכסן חדש הוא חודר לתאי הגוף ומשכפל את החומר הגנטי שלו כדי להתרבות, ובכל שכפול מתרחשות גם טעויות אקראיות – אלו הן המוטציות. ככל שהנגיף עובר מאדם לאדם ומתפשט באוכלוסייה, הוא צובר עוד ועוד מוטציות. כלומר, גרסאות חדשות. בדומה לנגיפים אחרים, המוטציות של אומיקרון עלולות להגביר את פוטנציאל ההדבקה שלו, התפשטותו ואלימותו ולפגוע ביעילות החיסונים והטיפולים נגד הנגיף. רבות מהמוטציות קשורות לייצור החלבון שאחראי לחדירת הנגיף לתאי הגוף, אשר נגדו פועלים החיסונים.


האם החיסון הקיים יעיל נגד האומיקרון?

בשלב זה קשה לדעת אם הווריאנט חומק מהחיסון ומנכ"לי חברות פייזר ומודרנה חלוקים בדעותיהם בעניין. בשיבא נערך כעת מחקר על יעילות החיוןן מול האומיקרון.

 

מה ניתן לעשות?

בשלב זה יש לנקוט צעדים מהירים שיפחיתו את הסיכון לכניסת הנגיף לארץ וימנעו את התפשטותו. צריך לפעול מהר, כפי שמתנהלים בזמן מגפה. למשל, איסור כניסה לארץ ממדינות אדומות הוא צעד מתקבל, בדיקות חוזרות לשבים מחו"ל – לא רק בנחיתה אלא גם כמה ימים אחריה, ובחינה מדוקדקת של שרשראות ההדבקה. בנוסף, עושה רושם שחיסון הקורונה יכול למנוע מחלה, בוודאי קשה, התפשטות של הנגיף והתפתחות מוטציות. ולכן חשוב להדגיש את חשיבותו.