צהבת נגיפית מסוג C - הפטיטיס C
איך נדבקים בצהבת C | אבחון צהבת C | טיפול בצהבת | תוספת ויטמין D
השכיחות של זיהום בנגיף ההפטיטיס C בעולם היא כ- 2%, כלומר 180 מיליון אנשים. אחוז הלוקים בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C בארץ מוערך בכ- 1.2%-1.5% מן האוכלוסייה כלומר, כ- 100,000 אנשים. לאחר חשיפה לנגיף, כ-80% יפתחו מחלה כרונית.
עם השנים התהליך הדלקתי הכרוני בכבד עלול להביא בחלק מן החולים (20-30%) להתפתחות של שחמת הכבד (מצב בו רקמת הכבד הבריאה מוחלפת ברקמה צלקתית). בחלק קטן מהמקרים, ככל שמספר הצלקות גדל, הולכת ופוחתת יכולת התפקוד של הכבד עד שהוא כושל ודרך הריפוי היחידה היא השתלת כבד. 4%-1% מתוכם יפתחו סרטן ראשוני של הכבד.
עדיין לא פותח חסון לנגיף. ידועים שישה זנים (גנוטיפים) שונים של הנגיף (1-6). אצל 70% מכלל החולים הזיהום נגרם על ידי גנוטיפ 1. לגנוטיפ אין קרוב לוודאי משמעות מבחינת השפעה על התקדמות המחלה אך יש לו השפעה רבה על משך הטיפול ועל אחוזי התגובה לטיפול אנטי-נגיפי.
איך נדבקים בצהבת C?
- קבלת עירוי דם או מוצריו לפני 1992 (אז התגלה הנגיף לראשונה)
- מטופל בהמודיאליזה
- משתמש בסמים, בהזרקה לווריד
- יחסי מין (הסיכוי להדבקה קטן פחות מ-3%)
- ההעברה מאם לילוד (נמוכה פחות מ-4%)
- השכיחות של הנגיף גבוהה יותר בקרב העולים ממדינות חבר העמים
- יש להימנע משימוש משותף של: סכין גילוח, מברשת שיניים ומספרים לגזירת ציפורניים
איך מאבחנים?
אבחון המחלה נעשה על ידי בדיקות דם. דלקת כבד, מכל סיבה שהיא, מאובחנת ע"י רמות גבוהות של אנזימי הכבד בנסיוב, למשל האנזים אלנין אמינוטרנספרזה. (ALT) אבחון הדבקה מבוצע ע"י בדיקה לנוכחות נוגדנים כלפי הנגיף בנסיוב. הבדיקה מכונה: Anti-HCV. גם מי שנדבק והבריא נושא נוגדנים אלו, ולכן גם אצלו תהייה תוצאת בדיקה זו חיובית. ההוכחה לכך שהנגיף נמצא ומתרבה בגוף ניתנת ע"י בדיקת הנסיוב לנוכחות גנום הנגיף.
הבדיקה מכונה HCV-RNA , ומבוצעת בשיטת PCR - Polymerase Chain Reaction, כיום ניתן לבדוק גם את הגנוטיפ של הנגיף, את רמתו בנסיוב, כלומר עומס נגיפי כמותי ב-PCR, וכן בדיקה גנטית ל-IL28B המנבאת את הסיכוי לתגובה לטיפול האנטי נגיפי. ביופסיה של הכבד, דהיינו דיקור הכבד ולקיחת דגימה ממנו לצורך בדיקה, איננה נדרשת לאבחון דלקת כבד מסוג C אך היא יכולה לתת מידע חשוב על מידת הפעילות הדלקתית ועל מידת הצלקת ולפני התחלת הטיפול אנטי נגיפי.היום ניתן להשתמש ברוב המקרים בבדיקת האלסטוגרפיה (פיברוסקאן) שהיא פרוצדורה לא פולשנית ובבדיקת דם הנקראת פיברוטסט לצורך הערכת חומרת מחלת הכבד במקום ביופסית הכבד.
איך מטפלים?
הטיפול האנטי נגיפי הסטנדרטי בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C השתדרג ב-2012 והוא כולל שילוב של הטיפול הסטנדרטי הישן של זריקת פגאינטרפרון (הניתנת אחת לשבוע בהזרקה תת-עורית) וטבליות ריבאוירין (הניתנות יומיום) בשילוב עם תרופה חדשה מקבוצת מעכבי הפרוטיאזה: הויקטרליס או האינסיבו. שתי תרופות אלה נכנסו לאחרונה לסל הבריאות בישראל לטיפול בזיהום כרוני בנגף ההפטיטיס C, גנוטיפ 1 בלבד. מדובר בתרופות פורצות דרך, הפועלות ישירות כנגד הנגיף.
התרופות ניתנות בשילוב עם הטיפול הסטנדרטי הישן ומגדילות באופן משמעותי את הסיכויים לריפוי מלא. מחקרים קליניים שונים הוכיחו כי נטילת הטיפול התרופתי החדש בשילוב עם הטיפול הסטנדרטי הקיים מעלה משמעותית את אחוזי הריפוי ל- 70% בקרב חולים שטרם טופלו (גנוטיפ 1 בלבד). גם בקרב חולים שנכשלו בעבר על הטיפול הסטנדרטי הישן.
הטיפול החדש מעלה משמעותית את הסיכוי לריפוי ל-50-82%. הטיפול בהפטיטיס C גנוטיפ 1 בשילוב שלוש התרופות ניתן למשך 24-48 שבועות, תלוי בחומרת המחלה ובתגובה הנגיפית לטיפול. הפרוטוקולים החדשים של הטיפול עם שלוש תרופות הם מורכבים, כרוכים בתופעות לוואי ודורשים מעקב צמוד ועל כן יש צורך במעקב של מומחה למחלות כבד.
הטיפול המקובל כיום בהפטיטיס C גנוטיפ 2 ו-3, הוא הטיפול הסטנדרטי הישן של שילוב שתי תרופות:
- פג-אינטרפרון - תכשיר זה ניתן בזריקה תת-עורית אחת לשבוע. יש לו תופעות לוואי רבות: תסמינים דמויי שפעת, עייפות, חוסר תאבון ובחילות, דלדול שער, דיכאון, דיכוי מוח העצם עם ירידה בספירת הכדוריות הלבנות והטסיות ועוד.
- ריבאוירין (RIBAVIRIN) - טבליות הנלקחות פעמיים ביום. השפעת הלוואי העיקרית שלהן היא חסר דם (אנמיה).
משך הטיפול הוא חצי שנה ואצל 80% מהמטופלים משיגים ריפוי מלא.
תוספת ויטמין D
מחקר שנערך לאחרונה בארץ הראה שיפור משמעותי בתגובה לטיפול אנטי נגיפי כשמקבלים תוספת של ויטמין D בעיקר אצל חולים שנמצא אצלם חסר מלכתחילה של ויטמין D בדם. לכן היום מומלץ לפני כל טיפול אנטי נגיפי ובכל גנוטיפ לבצע בדיקת דם לרמה של ויטמין D ולקבל תוספת של הויטמין יחד עם טיפול אנטי נגיפי אם אכן יש צורך בכך.
