פרקינסון ופרקינסוניזם

התסמונת הפרקינסונית, או פרקינסוניזם, היא אוסף של תסמינים וסימנים תנועתיים, הגורמים להפרעה בחיי היום יום ולליקוי תפקודי. הסיבה: הפרעה בתפקוד המסלול המוטורי העובר דרך גרעיני הבסיס, וקשורה לחוסר בדופמין. 

מהם הסימפטומים לפרקינסוניזם?

נוקשות 

טונוס שרירים מוגבר. בדרך כלל מדובר בסימן בבדיקה הפיסיקלית, שניתן לחוש כאשר בודקים צוואר, גב או גפה. כשהבודק מניע באופן פסיבי את הגפה, למשל, היא אינה רפויה ויש תנגודת מוגברת להנעתה. ניתן להתרשם מנוקשות של הגב לפי העדר גמישות ותנועות ספונטניות של הגב בעת הליכה, וניתן לטלטל את גוף החולה (למשל, באזור הכתפיים) ולחוש בכך. לעתים החולה מודע לנוקשות וחווה אותו כאזור "תפוס" או "מתוח", ולעתים הוא אף חווה את הנוקשות ככאב.

איטיות בתנועה (bradykinesia) ומיעוט תנועה (hypokinesia) עד חוסר תנועה (akinesia)

איטיות בביצוע תנועות - איחור בזמן התחלת התנועה, איטיות במהירות התנועה וקצב איטי של תנועות רצופות, מתחלפות או חוזרות. הדבר מתבטא בכל מגוון התנועות של החולה, כולל הבעות הפנים שמתמעטות או הופכות בהגזמה ל"פני מסכה": החולה ממעט למצמץ וממעט לבלוע את רוקו, דבר שיכול לגרום לריור; הדיבור נעשה איטי, מונוטוני, חסר נגינה, הגייתו פחות מודגשת ופחות מובנת והקול מופק בעוצמה נמוכה יותר; תנועות הגוף היזומות של החולה מופחתות, ולעתים הוא יושב חסר תנועה, קפוא כפסל; תנועות הגב הן איטיות, ויש קושי בקימה, כניסה ויציאה ממכונית וסיבוב במיטה; הקושי ניכר גם בהליכה - החולה ממעט לטלטל גפה עליונה אחת או את שתיהן, ואורך הצעד של הרגל הפגועה נעשה קטן יותר ושפוף יותר; תנועות עדינות בידיים, כמו כתיבה או כפתור, נעשות איטיות ומגושמות. בהמשך, גם תנועות גדולות יותר, כמו גילוח, צחצוח שיניים או סירוק יכולות להיות קשות לביצוע.
האיטיות בתנועה היא שמביאה לעיקר המוגבלות התפקודית בחולי פרקינסון ולנכות.

רעד

הרעד הפרקינסוני הקלאסי מופיע דווקא כאשר חלק הגוף המעורב מצוי במנוחה ובתמיכה מלאה. האזור השכיח ביותר של הרעד הוא ביד, וכשהוא מופיע באצבעות המכופפות - הוא נראה כאילו החולה מגלגל כדור קטנטן  בין האצבעות ומכאן הכינוי  pill rolling tremor. הרעד יכול גם לערב את הלסת או השפתיים, וכן את  הרגליים. בדרך כלל נפסק הרעד, כאשר החולה מתחיל לעשות תנועה בגפה. 
הרעד הוא הסימן הראשון בכ-70% מהלוקים במחלה.

הפרעת יציבה

אובדן החזרי היציבה הוא  בדרך כלל תסמין פרקינסוני מאוחר. עם זאת, בסוגים אחרים של פרקינסוניזם, כמו progressive supranuclear palsy (PSP), נפילות יכולות להופיע כבר בשלבי המחלה הראשונים. 

הפרעת הליכה

ההפרעה השכיחה ביותר בהליכה הפרקינסונית היא צמצום אורך הצעד, ובעקבות זאת הפחתה במהירות ההליכה. גם גובה הצעד פוחת, ויש נטייה לגרירת רגליים.

 עם התקדמות הפרעת ההליכה בולטת הפרעה באחידות הצעידה, כאשר בתחילת ההליכה ולקראת סיבוב או עצירה יש הקטנה של גודל הצעדים עד למצב של עצירה הקרויה freezing of gait.
הקיפאון בהליכה או ה-freezing היא תופעה פתאומית שנמשכת מספר שניות וגורמת להפרעה ברצף ההליכה. הקיפאון מתחיל בדרך כלל כמעין היסוס או האטת יתר על ידי הקטנת הצעדים בהתחלת ההליכה, הצעדים נעשים שפופים מאוד והחולה בקושי מצליח לנוע קדימה. עם החמרת התופעה היא גם מתרחשת בעת סיבוב או שינוי כיון בהליכה, במקומות צפופים או במעברים מוגדרים כמו כניסה לשירותים או למעלית, או בעת חציית כביש. 
שילוב של אובדן החזרי יציבה עם תנוחת גב כפופה יכול להוביל לפסטינציה festination)), מצב שבו החולה הולך יותר ויותר מהר, מנסה להשיג את מרכז הכובד של גופו, כדי להימנע מנפילה.

איך מאבחנים פרקינסוניזם?

נבדק שלוקה בלפחות 2 מתוך 3 הסימנים הפרקינסוניים המרכזיים - רעד, נוקשות ואיטיות בתנועה - ניתן לאבחנו כלוקה בפרקינסוניזם. השלב הבא הוא להבין מה המקור לבעיה. פרקינסוניזם יכול להיגרם ממגוון מצבים וממגוון מחלות:

1. פרקינסוניזם ראשוני – מחלת פרקינסון או idiopathic Parkinson's disease.
2. פרקינסוניזם שניוני – נובע מסיבות וממצבים שונים, כמו תרופות, רעלים, טראומה, זיהומי מערכת העצבים, שינויים וסקולריים ועוד. באבחון יש תחילה לשלול באמצעות בדיקות את הגורמים הבאים:
   
   
    
3. תסמונות פרקינסון פלוס  – מחלות מוח ניווניות שמתבטאות באופן בולט בפרקינסוניזם. דוגמאות:

4. הפרעות תורשתיות-ניווניות  – כיום ידוע על לפחות 10 גנים שגורמים לפרקינסוניזם, שמאוד דומה או זהה למחלת פרקינסון. בחלק מהמקרים הביטוי מתחיל בגיל מאוד צעיר, ואף בילדות. 

חולי פרקינסון המעוניינים לקבל את שירותי המכון - נא ללחוץ כאן כדי למלא טופס הפניה

◀ חזרה למכון להפרעות תנועה