פריקה של מפרק הלסת, היפרמוביליות Hypermobility, Subluxations, Dislocations
היפרמוביליות במפרקי הלסת מתאפיינת בפריקה של הלסת וחוסר יכולת לסגור את הפה. הפריקה יכולה להיות זמנית וחולפת תוך כמה שניות לאחר מניפולציה עצמית של המטופל, או קבועה - שמצריכה עזרה רפואית. אנשים עם פריקה קבועה מגיעים בדרך כלל לרופא עם פה פתוח ותחושת כאב חזקה באזור הרקות.
מהם הגורמים לפריקה של מפרק הלסת?
המפרק "יוצא מהמקום" לרוב כתוצאה מחולשה של הרצועות המחזיקות את המפרק או מחולשה של שרירי הלעיסה הסוגרים. לעיתים רחוקות הסיבה היא שימוש בתרופות פסיכיאטריות ממשפחת הפנותיאזינים. לרשימת הגורמים של ההפרעות הטמפורומנדיבולריות.
איך מטפלים?
במקרה של פריקה אקוטית, יש צורך בביצוע החזרה של הלסת למקומה בהקדם האפשרי. אם המטופל לא מצליח לסגור את הפה בעזרת מניפולציה עצמית, יש לפנות מיד למוקד חירום רפואי או למיון. הרופא יחזיר את המפרק למקומו התקין באמצעות מניפולציה פשוטה יחסית, ויחבוש את הלסת התחתונה והראש בתחבושת אלסטית למספר ימים.
אם המטופל סובל מפריקות זמניות ומצליח לתקן את הפריקה לבד, הרופא ימליץ לו על טיפול שמרני שמטרתו חיזוק שרירי הלעיסה הסוגרים וחיזוק הרצועות המחזיקות את המפרק במקום.
אנשים הסובלים מפריקות חוזרות ונשנות של הלסת ונזקקים לעזרת רופא כדי להחזיר את הלסת למקום, יכולים להפיק תועלת מניתוח אמינקטומי או מהזרקת בוטולינום טוקסין לשרירי הלעיסה הפותחים. כדאי לדעת שהשפעת הבוטולינום היא זמנית, ולכן יש צורך בהזרקה חוזרת אחת למספר חודשים. כמו כן, הבוטולינום מקטין במידה מסוימת את מפתח הפה.
אם ההפרעה התפתחה כתופעת לוואי של טיפול תרופתי פסיכיאטרי, יש להיוועץ ברופא המטפל על שינוי בתרופות. במידה ולא רצוי לשנות את האיזון התרופתי, ימליץ הרופא על ניתוח אמינקטומי או טיפול בהזרקת בוטולינום טוקסין.
לחצו כאן למאמר המלא של ד"ר ואסים עבוד בנושא "הפרעות במפרקי הלסת, שרירי הלעיסה, והמבנים הסמוכים"
