סיים את לימודי הרפואה בביה"ס לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית והתמחה בפנימית והמטולוגיה במרכז הרפואי שיבא.
לאחר השתלמות בת שנתיים בקרישת הדם באוניברסיטת דרום קליפורניה בלוס-אנג'לס, ב- 1993 התמנה כמנהל המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי שיבא והקים את המכון לקרישת הדם הראשון בישראל
מכון עמליה בירון לחקר קרישת הדם
, שימש כסגן מנהל המרכז הרפואי שיבא, הקים את המרכז הארצי לחולי המופיליה ועבד כהמטולוג בכיר. בשנים 1979-1993 שימש כמנהל המכון ההמטולוגי בביה"ח איכילוב בת"א, ובשנים אלה עמד גם בראש ביה"ס ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת ת"א, והיה סגן דיקאן הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר. ב- 1993 התמנה כמנהל המערך ההמטולוגי במרכז הרפואי שיבא והקים את המכון לקרישת הדם הראשון בישראל. ב- 2002 פרש מתפקיד ניהול המערך ההמטולוגי ועבר לניהול מכון עמליה בירון לחקר קרישת הדם, שהוקם מטעם המרכז הרפואי ואוניברסיטת תל אביב. בתחום האקדמי, מונה כפרופסור מן המנין להמטולוגיה בשנת 1982, כראש הקתדרה מטעם אוניברסיטת ת"א לחקר התרומבוזיס והמוסטזיס ב- 1991, וב- 2001 כחבר האקדמיה הלאומית למדעים. פרופ' זליגסון פרסם 213 מאמרים מדעיים בכתבי עת מובילים ו- 20 פרקים בספרים מרכזיים בהמטולוגיה ובגנטיקה. משנת 1997 הוא משמש כאחד העורכים של הספר המרכזי בהמטולוגיה Williams Hematology. בשנת 1991 הוזמן לתת את ההרצאה השנתית ע"ש Ham Wasserman בפני מליאת החברה האמריקאית להמטולוגיה. להרצאה זו מוזמן המטולוג אחד מכל העולם פעם בשנה. בשנת 1997 קיבל את ה- Distinguished Career Award מטעם הארגון הבינלאומי לקרישת הדם, ובשנת 2007 את ה- Robert P. Grant Medal שהוא העיטור הגבוה ביותר מטעם ארגון זה הניתן למדען מצטיין אחד מכל העולם אחת לשנתיים. פרופ' זליגסון מקיים מרפאה וייעוצים קליניים במרכז הרפואי שיבא ועומד בראש צוות מחקר בו מכהנים 6 חוקרים בעלי תואר Ph.D, MD אחת וסטודנטים לתואר שני ושלישי, כשנושאי המחקר הם הפתופיזיולוגיה והגנטיקה של מערכות קרישת הדם.
