פגיעות בחוט השדרה ואיך מטפלים בהן
חוט השדרה הוא המשכו של המוח ומרכיב עמו את מערכת העצבים המרכזית, ופגיעה בו עלולה להיות קטלנית. מהם גורמי הסיכון וכיצד ניתן לאבחן ולטפל
חוט השדרה הוא המשכו של המוח ומרכיב עמו את מערכת העצבים המרכזית. הוא מורכב מצבר של תאי עצב ומעביר מסרים מהמוח לשאר חלקי הגוף ובכיוון ההפוך. על כן פגיעה בו עלולה להיות בלתי הפיכה ולגרום לשיתוק.
חוליות עמוד השדרה מגנות על חוט השדרה, אך למרות זאת הוא עלול להיפגע מחבלה (טראומה), למשל במצבים הבאים: תאונת דרכים (בעיקר כזאת שמערבת רכיבה על אופנוע/ אופניים), פגיעות חודרניות (למשל מירי או דקירות סכין בגב), פגיעות ספורט (למשל נפילה מרכיבה על סוס/ אופניים, קפיצה למים רדודים, ותאונת סקי/ סנפלינג), תאונת עבודה (למשל נפילה מגובה) או תאונות אחרות (למשל החלקה על משטח רטוב או מעידה במדרגות).
בנוסף חוט השדרה יכול להיפגע ממחלות שפוגעות בחוליות ובדיסקים שמחברים ביניהן, אשר גורמות לניוונם, כגון סרטן, מחלות דלקתיות וזיהום.
פגיעה בחוט השדרה גורמת לניתוק הקשר בין המוח לבין מערכות גוף ואיברים שונים, כך שהוא מפסיק לשלוט בהם. הביטויים האפשריים הם: שיתוק שרירים, אובדן תנועתיות, חוסר תחושה/ עקצוץ/ נימול בגפיים העליונות והתחתונות, בצוואר, בכתפיים, בחזה, בבטן, באגן ובירכיים, תחושה של זרמי חום וקור או של שריפה בגפיים העליונות, ואובדן שליטה על מערכת השתן ומערכת העיכול. ביטויים אלו ונוספים תלויים במידת הנזק בחוט השדרה ובמיקומו, ועלולים לגרום לתחלואה/ נכות קשה.
מהם סוגי הפגיעה בחוט השדרה?
- זעזוע ואובדן זמני של תפקוד חוט השדרה, למשך 71-12 שעות.
- חבלה שמלווה בדימום ובצקת, שיכולה לגרום לנמק של החוט ולפגוע בתפקודו.
- קרע שלם או חלקי של החוט (נדיר).
- פגיעה בכלי הדם שמספקים דם לחוט, אשר גורמת ללחץ עליו ולדימום בתעלת השדרה.
רוב הפגיעות הללו נובעות מלחץ של החוליות, הדיסקים והרצועות (ליגמנטים) על החוט. אחריהן, רק תאי העצב שמעל גובה הפגיעה ימשיכו לתפקד ולהעביר מידע לשאר חלקי הגוף.
כיצד מסווגים את הפגיעות בחוט השדרה?
- פגיעה שלמה: מעבר הגירויים העצביים מהאזור שמתחת לפגיעה לשאר חלקי הגוף נחסם לחלוטין.
- פגיעה תת-שלמה/ חלקית: הולכה חלקית של גירויים עצביים מהאזור שמתחת לפגיעה לשאר חלקי הגוף.
מהם הסיבוכים?
הפגיעה העצבית ושיתוק השרירים עלולים להוביל לסיבוכים בטווח הקצר והארוך, ובהם: שינוי בקצב הלב ולחץ הדם, כשל נשימתי, קרישי דם ברגליים ובריאות, פצעי לחץ, ספסטיות (עלייה חריגה במתח השרירים), כאב ממקור עצבי (נוירופתי), סירינגומיאליה – הצטברות לא תקינה של הנוזל המוח-שדרתי בחוט השדרה שמרחיבה אותו וגורמת לכאבים, חולשה ונוקשות שרירים, וחוסר יציבות של עמוד השדרה שלעתים דורש קיבוע ניתוחי.
כיצד מאבחנים?
לרוב האבחנה מתבססת על בדיקה נוירולוגית שבוחנת את תפקוד מערכת העצבים בהיבט המוטורי והחושי ועל בדיקות הדמיה כגון רנטגן, CT ו- .MRI
כיצד מטפלים?
אין טיפול שיכול לשקם את תאי העצב שנפגעו, וניתן בעיקר למנוע את הידרדרות הפגיעה (להסיר לחץ מחוט השדרה, לקבע את החוליות ולשמר ככל הניתן את התפקוד שנותר במערכת העצבים) וסיבוכים, ולנסות להשיג תפקוד מיטבי. לכן לאחר פגיעה בחוט השדרה נדרש קיבוע מידי לאלונקה (ולעתים גם שימוש בצווארון קשיח או חגורת מחוך לגב) – טיפול חירום שמטרתו לצמצם ככל הניתן את היקף הפגיעה, שנהוג לבצעו בשטח, עוד לפני הפינוי לבית החולים. הקיבוע לא מאפשר את תזוזת החוליות, שעלולה להרחיב את הפגיעה בחוט השדרה.
ביחידת טיפול נמרץ בבית החולים הטיפול מכוון להמשך ייצוב עמוד השדרה (למשל באמצעות אביזרי מתיחה, חלקם כאלה שמתחברים למיטת האשפוז, וצווארון מותאם), ומניעת סיבוכים מידיים כגון קושי בנשימה, קרישי דם ברגליים ובריאות, פצעי לחץ, והפרעות בקצב הלב.
לעתים קרובות נדרש ניתוח בעמוד השדרה שמיועד להסיר רקמות שלוחצות על חוט השדרה (כגון עצמות למינה – החלק האחורי של החוליות), רסיסי עצמות ורכיבים זרים, לאחות סדקים ושברים בחוליות ולקבע אותן.
לאחר מכן הנפגע מופנה לטיפול שיקומי. הוא יכול להיעשות בכל מסגרת – שיקום ביתי, שיקום יום, אשפוז בקהילה או בבית החולים. השיקום כולל המשך קיבוע או מתיחה, אבחון סיבוכים וטיפול בהם (למשל תרגול להגדלת נפחי הנשימה למניעת כשל נשימתי), ושיפור מיומנויות ותפקוד (למשל באמצעות פיזיותרפיה, תרגול לשיפור ניידות, טווחי התנועה, שיווי המשקל וחיזוק השרירים, פיתוח מחדש של יכולות מוטוריות, ריפוי בעיסוק לשחזור פעולות היומיום כמו אכילה, התלבשות ורחצה, וסיוע פסיכולוגי/ נפשי).
מטרת השיקום היא לאפשר למטופל לשוב לעצמאות וחיים מלאים ואיכותיים כמה שניתן וללמדו לחיות עם המגבלה הגופנית. לשם כך הוא עשוי להסתייע גם באביזרי עזר, אמצעים טכנולוגיים, הידרותרפיה (טיפול במים) ותרופות (למשל לספסטיות או לשיפור תפקוד שלפוחית השתן). בהמשך ייתכנו שינויים כגון התאמת הבית, מקום העבודה והרכב.
הטיפול השיקומי מלווה נפגעי חוט שדרה כל חייהם וכלול בסל הבריאות. חשוב שבן הזוג (מטפל עיקרי), המשפחה והחברים יהיו שותפים בו, ויש חשיבות גם בהשתתפות בקבוצות תמיכה שמלוות אנשים עם פגיעה דומה.
כיצד מעריכים את סיכויי ההחלמה והחזרה לתפקוד?
ההערכה הרפואית מתייחסת לגיל המטופל, היסטוריה רפואית ומחלות רקע, ממצאי בדיקות ההדמיה והבדיקה הנוירולוגית (תנועתיות ותחושתיות), וסולם של ארגון ASIA (American Spinal Injury Association) שמסווג את הפגיעה ומנבא סיכויי החלמה ושיקום.
כיצד ניתן למזער את הסיכון לפגיעה בחוט השדרה?
מודעות וזהירות יכולות למנוע את רוב הפגיעות בחוט השדרה. כך למשל:
- יש לחגור חגורת בטיחות ברכב, גם מאחור וגם בנסיעות קצרות.
- ברכיבה על אופנוע, קטנוע או אופניים יש לחבוש קסדה. עליה להיות רכוסה כהלכה ולעמוד בתקנים של משרד התחבורה.
- בכניסה לבריכה או לים יש לוודא/ להעריך את עומק המים ולא לקפוץ לתוכם משום שהם עלולים להיות רדודים.
- יש להיזהר בפעילות יומיומית שעלולה להיות מסוכנת, למשל הליכה על משטח רטוב ועלייה על סולם.
- יש להיזהר בכל פעילות ספורט או אקסטרים ולהישמע להוראות המקום והמדריכים.
למה לטפל בפגיעה בחוט השדרה דווקא בשיבא?
למחלקת נוירוכירורגיה – ניתוחי מוח ועמוד שדרה ניסיון רב בטיפול בנפגעי טראומה, היא מבצעת מחקרים על פגיעות בחוט השדרה ועובדת בשיתוף עם מחלקת שיקום נוירולוגי.